"אומרים לנו מצדדי הרגולציה של שידורים ברשת, שאם השירות נראה כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, אז הוא ברווז. מנגד אומרים לנו אלה שמבקשים שנימנע מהסדרת תוכני וידיאו ברשת, שלא כל המגעגע ברווז. הניסיון שלנו הוא לייצר איזושהי מפת דרכים כוללת לגורמים הפעילים בשוק, כדי שיוכלו לכוון את צעדיהם ולדעת מראש כיצד הרגולטור מתייחס לשירותים שהם מציעים, מאיזה שלב הם דומים יותר לטלוויזיה, מאיזה שלב הם דומים יותר לאינטרנט. בקיצור, שיידעו מראש אם הם ברווזים או לא".
במלים אלו תיארה אתמול (26.5.09) דורלי אלמגור, ראש מינהלת הסדרת השידורים לציבור במשרד התקשורת, את ההיגיון העומד בבסיס השימוע המתקיים בימים אלה בנוגע לאפשרויות הטלת רגולציה על שידורי וידיאו באינטרנט. אלמגור התבטאה בעניין במסגרת רב-שיח שנערך בבית-הספר סמי עופר לתקשורת שבמרכז הבינתחומי הרצליה, בהנחיית ד"ר יובל קרניאל. שותפיה לדיון היו סקפטים הרבה יותר באשר לצורך וליכולת להטיל רגולציה על שידורי וידיאו באינטרנט. אכן, אחת הבעיות שהרגולטור ייתקל בה במקרה שיבקש לפקח על הרשת היא שרבים משירותי הווידיאו המוצעים בה אינם נכנסים בקלות לקטיגוריה של ברווז או לא-ברווז, אלא דומים יותר לברווזן, מין יונק בעל מקור המטיל ביצים.
ברווזן (צילום: chiszeo, cc-by-nd)
אלמגור הציגה בדבריה סדרה של פרמטרים שלפיהם יסווגו שירותי הווידיאו לכאלה הזקוקים לפיקוח ולכאלה הפטורים ממנו. בין היתר ציינה את אופי התכנים המשודרים, סוג מכשיר הקצה שבו צופים, זהות הספק המציע ומידת מעורבותו בשירות, חלוקת התכנים לקטיגוריות שונות ומידת שיווקם כמוצר טלוויזיוני.
שלא כמו ויכוחים על טקסונומיה של עולם החי, המתנהלים בדרך כלל בין המדענים ובין עצמם, בכל הנוגע להגדרת שירותי וידיאו יש גופי תקשורת בעלי אינטרסים כלכליים המבקשים להשפיע על החלטות הרגולטור. חברות הוט-ויס, שעליהן חלה כיום רגולציה של מועצת הכבלים והלוויין, מבקשות כי גם השידורים ברשת יפוקחו, בעוד שהמשדרים ברשת, כגון חברת פרטנר, שבבעלותה האתר "אורנג' טיים", מבקשים להתנער מכל פיקוח ממשלתי.
"אני בטוח שאם הייתי מנכ"ל יס", אמר במהלך הדיון שלמה (מומו) לירן, שכיהן בעבר בתפקיד זה, "הייתי מציק לדורלי נורא שתפעיל פיקוח על אורנג', בין אם בשביל שיעשו את זה ובין אם בשביל שיסירו ממני חלק מהפיקוח". עודד דגני, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת פרטנר, טען כי אכן מופעלים לחצים שכאלה על הרגולטור. לפי דבריה של אלמגור בכנס, נראה כי בסופו של דבר יניבו הלחצים פירות. אף שאלמגור הדגישה כי נכון לעכשיו המינהלת רק בודקת את הנושא, "בלי להתחייב למסקנות בשלב הזה", בהמשך ציינה כי במינהלת פועלים "מתוך הבנה בסיסית שאם רוצים להטיל רגולציה על העולם החדש, צריך לצמצם את הרגולציה הקיימת היום על העולם המסורתי".
נציגי חברות הכבלים והלוויין לא השתתפו בדיון, אך שני נציגים של אתרי אינטרנט בולטים לקחו בו חלק וניצלו את ההזדמנות כדי להסביר מדוע אין הם ראויים לתואר ברווז, ולפיכך גם לא לפיקוח ממשלתי על שידורי הווידיאו באתריהם.
יון פדר, העורך הראשי של ynet, פתח את דבריו בטענה כי הוא כלל אינו אמור להשתתף בדיון על רגולציה ברשת, כיוון שגם המצדדים בה אינם מתכוונים להטילה על תוכני וידיאו כגון אלו המשודרים באתרו. גם אלמגור הדגישה בדבריה כי "הכוונה היא לא לעשות רגולציה על כל תוכן וידיאו שיש באינטרנט, ואנחנו הגבלנו את עצמנו בצורה מאוד ברורה לשירותים שמתחרים בשירותי הטלוויזיה הקיימת".
מעבר לכך, פדר התנגד באופן עקרוני לרגולציה על האינטרנט, להבדיל מרגולציה על זכיינים של משאבים ציבוריים. "אני, כאינטרנט", הסביר, "לא קיבלתי שום משאב מהציבור, אני לא צורך ולא לוקח מהציבור אף לא פסיק. כל ניסיון, על פניו, להטיל רגולציה על עולם שלא עושה שימוש במשאב ציבורי הוא התערבות גסה בחירות העיסוק שלי והתערבות בחופש הביטוי".
יחד עם זאת, פדר טען כי יש היגיון בדרישה להטיל רגולציה על שידורי טלוויזיה רגילים המשודרים באמצעות האינטרנט, בשל העובדה כי שידורים דומים המועברים בתשתיות אחרות מפוקחים.
מבין המשתתפים בכנס (משמאל למעלה בכיוון השעון): דורלי אלמגור, יון פדר, עודד דגני, שלמה לירן (צילום: העין השביעית)
עבודת שכנוע קשה בהרבה עומדת בפני דגני, שכן האתר "אורנג' טיים" מציע לגולשים כבר היום צפייה בסרטים וסדרות טלוויזיה תמורת תשלום. "פרטנר היא חברה סלולרית, והיא תישאר הרבה מאוד שנים חברה סלולרית", אמר דגני והדגיש, חזור והדגש, כי בעוד שרבים חושבים שמטרתו של המיזם "אורנג' טיים" היא להיות תחליף לחבילות השידור שמציעות יס והוט, האמת רחוקה מכך. "בפירוש לא החלטנו להפוך לשחקן של מולטי צ'אנל טי.וי", טען, "ממש לא. חשבנו שנכון להקים פעילות שהיא משלימה, לשלב אותה עם הפעילות הסלולרית והנוכחות בבית הלקוח, ויכול להיות שאם יתפתחו אופציות עתידיות של שימוש בתשתיות של אחרים כדי לספק IPTV או טלוויזיה בכבלים בצורה כזו או אחרת, יכול להיות שהפלטפורמה שאנחנו מקימים היום תשמש אותנו גם בעתיד".
דגני גם יצא באופן עקרוני נגד הצורך ברגולציה על שידורי טלוויזיה. לדבריו, אין סיכוי לניסיון של הרגולטור לנסות להגדיר מה כן טלוויזיה, וזאת בשל קצב ההתפתחות הטכנולוגית. "כל הפטרוניזציה של הרגולטור", אמר, "והניסיון שלו לבוא ולהגיד, אני יודע מה טוב ללקוחות שלי, הוא מיותר לחלוטין, משום שארגונים כמו ynet וכמו יס וכמו פרטנר הם ארגונים שיודעים לעשות רגולציה בלי שום עזרה מהרגולטור. אנחנו לא צריכים את הרגולטור שיגיד לנו שאסור להציג מין עם חיות ב-VOD. אנחנו עושים את זה לבד כי אנחנו רוצים להיות גוף שפונה לכלל הקהל הישראלי".
לדברי ביקורת אלה הצטרף שלמה לירן. "הרגולציה הצליחה להתיש אותי בשנים שהייתי ביס", אמר. "בעולם הרגיל הכל מותר, אלא אם הוא אסור, ובעולם התקשורת התחושה היא שהכל אסור, אלא אם כן הוא מותר. מישהו התאהב ברגולציה של התקשורת והחליט שהוא ישים את היד על הברז, וזה באמת הגיע לרמה של אבסורדים. אני חושב שהרגולציה צריכה להתאפק, ואם לא, אני חושב שצריך לעשות רגולציה על מה מותר לעשות רגולציה".