אשתו של ראש הממשלה, שרה נתניהו, ציטטה מתוך פסק דין באופן מטעה בעת שהעידה בבית-המשפט. במהלך עדות שמסרה לאחרונה ייחסה נתניהו לפסק דין של השופט נעם סולברג מלפני 15 שנה את הטיעונים שהיא עצמה העלתה באותה תביעה.

לפני כחודש העידה נתניהו בבית-משפט השלום בתל-אביב–יפו במסגרת תביעת הדיבה שהגישה יחד עם בן זוגה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, נגד העיתונאי יגאל סרנה. עדותה, כמו כל יתר הדיון, הוקלטה. רק לפני ימים אחדים פורסם פרוטוקול הדיון, המתבסס על אותה הקלטה.

לפי הפרוטוקול, כשנתניהו נשאלה מדוע החליטה לתבוע יחד עם ראש הממשלה דווקא את סרנה, ולא הגישה תביעות בעקבות שלל פרסומים אחרים שעסקו בה לאורך השנים, השיבה כי מדי פעם כן הגישה תביעות דיבה. בשלב זה הזכירה את התביעה היחידה מבין שמונה התביעות שהיא וראש הממשלה הגישו עד היום נגד עיתונאים, אשר הסתיימה בפסק דין ופיצויים לטובתה. תביעה זו הוגשה בשנת 2001, בעקבות שתי ידיעות רכילות שפרסמה הכתבת סיון כהן במדור הרכילות של המקומון הירושלמי "כל העיר".

"אני מדי פעם בחרתי נושאים מסוימים ותבעתי", אמרה נתניהו בעדותה. "כמו שתבעתי באחת התביעות וזכיתי אצל כבוד השופט נעם סולברג. והוא בפסק הדין כתב שטפטופי הארס החוזרים והנשנים על דמותה של רעיית ראש הממשלה, כי אז הייתי, זה היה בשנות ה-90, רומסים את דמותה לאט-לאט. כל פעם בעוד טפטוף ארס ועוד, ואני זכיתי במשפט במלואו. הוא כתב פסק דין מאוד-מאוד חזק מהבחינה הזו ומאוד-מאוד מקיף".

השופט נעם סולברג, שלימים חייב את אילנה דיין בהוצאת דיבת סרן ר' (בבית-המשפט המחוזי) וכיום מכהן בבית-המשפט העליון, אכן פסק במקרה הזה לטובת שרה נתניהו ואכן כתב פסק דין מקיף ביותר. משפט הדומה לציטוט היחיד שהזכירה נתניהו מתוך פסק הדין אכן מופיע בו – "מסע שיטתי של טפטוף ארס, שנקטע על-ידי הגשת תביעה זו" – אולם הוא אינו חלק מפסיקתו של השופט סולברג אלא ציטוט מתוך כתב התביעה שהגישה נתניהו. השופט סולברג ציטט את הטענה הזו, בדבר טפטוף ארס, בפרק בפסק הדין שהוקדש לטענת נתניהו כי כוונת המפרסמים היה לפגוע בדמותה. השופט ציטט את הטענה – אך פסל אותה.

"ניכר בתובעת שיש לה 'בטן מלאה' על התקשורת מחמת פרסומים רבים שנעשו בגנותה", כתב השופט סולברג, "אך המשפט אינו משפט נגד התקשורת בכללותה, אלא נגד הנתבעים, וגם זאת, בקשר לשני הפרסומים דנן; הא ותו לא". השופט סולברג הוסיף וכתב בפסק דינו כך: "בחנתי את הפרסומים נשוא התובענה גם על רקע שלל ה'אייטמים' שפורסמו במדור לחיפוש קרובים [שם מדור הרכילות] ביחד עם ה'אייטמים' על אודות התובעת. מעט שמחה לאיד, ולגלוג במנות גדושות – מצאתי; רשעות, שנאה, רגשות נקם – לא מצאתי. [...] שני הפרסומים דנן, מגדר תום לב יצאו, אך לכלל כוונה לפגוע, לא הגיעו".