עיתונאים וצלמי עיתונות רשאים להיכנס לאזור שהוכרז כשטח צבאי סגור – כך קובעת פקודה צה"לית שנחשפה לאחרונה במסגרת תביעה אזרחית. לפי מחבר המסמך הצבאי, המיועד לכוחות הביטחון, הנחת המוצא של החיילים צריכה להיות ש"חופש העיתונות הוא מרכיב מהותי מחופש הביטוי וצילום היא פעולה מותרת". לפי הפקודה, החיילים צריכים לאפשר לעיתונאים מעבר חופשי כברירת מחדל – ולמנוע אותו רק במקרים יוצאי דופן.
על רקע זה, קובעת הפקודה, עיתונאים זכאים לקבל גישה לשטחים שהכניסה אליהם הוגבלה מכורח הוראה צבאית. "לנוכח החשיבות הרבה בפעולתם של עיתונאים באיו"ש, יש לאפשר לכל עיתונאי המחזיק בתעודת עיתונאי, בין אם הוא ישראלי, בין אם הוא פלסטיני ובין אם הוא תושב חו"ל, להיכנס לשטחים שהוכרזו כשטחים צבאיים סגורים או לשטחים שמתבצעת בהם פעילות בט"ש של כוחות צה"ל לצורכי סיקור עיתונאי". המסמך קובע כי "עיתונאי" הוא "מי שמחזיק בידו תעודה מטעם לשכת העיתונות הממשלתית".
"אין מניעה חוקית לצלם באיו"ש, ובכלל זה אין מניעה חוקית לצלם את חיילי צה"ל, לרבות במהלך פעילות מבצעית", נכתב במסמך. "על רשויות האזור, לרבות חיילי צה"ל ושוטרי מג"ב, לפעול מתוך הבנה זו וברוח זו!", מדגיש כותב המסמך, ששמו הושחר. "לאור הנחת מוצא זו, ולאור החובה הבסיסית לנהוג בכבוד הולם כלפי כל אדם, ולאור המשמעות התקשורתית-הסברתית של פגיעה בצלמים, נדרשת התנהגות נאותה וראויה מול עיתונאים וצלמים במרחב איו"ש".
"לאור החובה הבסיסית לנהוג בכבוד הולם כלפי כל אדם, ולאור המשמעות התקשורתית-הסברתית של פגיעה בצלמים, נדרשת התנהגות נאותה וראויה מול עיתונאים וצלמים במרחב איו"ש"
נוסף לכך מנחה הפקודה את חיילי צה"ל כיצד להתייחס לעיתונאים הבאים איתם במגע בשטחי הגדה המערבית, וקובעת מתי מותר להם למנוע מעיתונאים גישה לשטח כלשהו ומתי ניתן להחרים או לבדוק את ציוד הצילום שלהם. אחת העילות למניעת כניסה של עיתונאים לשטח מסוים, נכתב במסמך, היא כשמפקד של כוח צבאי מאמין שנוכחותם עשויה לסכן את עצמם או אנשים אחרים.
הפקודה, שכותרתה "טיפול באירועים חריגים שבהם מעורבים עיתונאים וצלמים למול פעילות בט"ש", פורסמה בחודש מאי 2013. לפי המסמך כפי שמסרה אותו המדינה במסגרת ההליך המשפטי, תוקפו פקע בחודש מאי 2015. דובר צה"ל נשאל האם תוקף הפקודה חוּדש מאז והאם הוכנסו בה שינויים כלשהם, אך עד כה לא הגיב לפניית "העין השביעית".
לעיון בפקודה הצה"לית
לצד הקביעות בנוגע לחופש התנועה שיש להעניק לעיתונאים, במסמך הצה"לי מפורטים גם התנאים לביצוע מעצר של צלם, עיכובו לחקירה או החרמת ציוד הצילום שלו. על-פי ההוראות, המהלכים הללו יינקטו על-ידי המפקד הבכיר ביותר שנמצא בשטח, ובמקרים שבהם הצילומים נועדו לשם השגת "מידע רגיש ומסווג" על פעילותם של חיילים או שוטרים, כמו למשל צילום של "מתקנים רגישים", "שיטות פעולה רגישות" והסדרי אבטחה – או במקרה שבו הצלמים מפריעים "באופן מהותי" לפעילותם של גורמי הביטחון הישראליים.
"יודגש כי כל צילום של פעולות צה"ל עשוי לספק ידיעה מסוימת על פעילות החיילים", נכתב במסמך, בצירוף הבהרה: "עבירה מתבצעת רק כשמדובר באיסוף מידע מסווג ורגיש, כמו ביחס לסידורי אבטחה בבסיס מסוים, שיטת פעולה מסווגת וכיו"ב, או כאשר ברור שכוונת הצילום היא איסוף מל"מ [מודיעין לקראת משימה] לקראת ביצוע פעילות עוינת. חשוב להבהיר כי צילום של פעולות שגרתיות אינו מהווה, על פניו, עבירה".
לפי הפקודה, חיילים ושוטרים רשאים להחרים ציוד צילום שבאמצעותו מתועדת "פעילות מסווגת של כוחות הביטחון" כש"קיים חשש משמעותי כי חשיפת צילום זה תוביל לפגיעה בכוחות צה"ל או לחשיפת אמצעים ושיטות פעולה מיוחדות", וזאת גם במקרה שבו הצלם לא התכוון לבצע מעשה מסוג זה. במקרה כזה, מודגש במסמך, "אין לפעול למעצר הצלם, אלא אך ורק לתפיסת ציוד הצילום לשם בחינתו". עוד נכתב במסמך כי "כאשר צלם חשוד בהפרעה לחייל בעצם נוכחותו הפיזית במקום מסוים, אין לתפוס את ציוד הצילום, אלא אם כן נעשה בציוד שימוש ישיר לצורך הפרעה לחייל".
לפי מחבר הפקודה, מפקד הכוח הצבאי אחראי לוודא שהחיילים לא גורמים נזק לציוד הצילום. "אין להוציא סרטי צילום, קלטות וידיאו או כרטיסי זיכרון ממצלמה, ובוודאי שאין להשמידם. יש לתפוס את המצלמה עם החומר שבה ולהעבירה לטיפול משטרת ישראל", נכתב בהקשר זה. "יש לוודא כי לא דורשים מהצלם להציג את התמונות או הסרט שצילם, כמו כן אין להפעיל את המצלמה ולעיין בתמונות באופן עצמאי, אלא בנוכחות ובהכוונת משטרת ישראל".
התקרית שצילם מיקי קרצמן (מתוך אתר "שיחה מקומית")
המסמך הצה"לי נחשף במסגרת תביעה שהגישו בשנה שעברה הצלם העצמאי והאקטיביסט חיים שוורצנברג והצלם הפלסטיני עבאס מומני, המצלם עבור סוכנות הידיעות הצרפתית (AFP). שוורצנברג ומומני תבעו את מדינת ישראל בעקבות תקרית שאירעה באפריל 2015 בכפר הפלסטיני נבי סלאח, בעת שתיעדו הפגנה. לדברי הצלמים, חיילים מחטיבת כפיר היכו אותם, השליכו לכיוונם רימוני הלם וירו לעברם אש חיה.
חלק מהתקרית שבגינה הוגשה התביעה תועד בווידיאו על-ידי הצלם מיקי קרצמן ופורסם באתר "שיחה מקומית". בכתב התביעה, שהוגשה לבית-משפט השלום בירושלים באמצעות עו"ד איתי מק, דורש כל אחד מהצלמים מהמדינה פיצויים בסך 50 אלף שקל. מנגד, המדינה טוענת בכתב ההגנה כי שוורצנברג ומומני היו "חלק בלתי נפרד מההתפרעות הקשה" וכיוונו את המתפרעים אל עבר מיקום החיילים. התביעה עודה מתנהלת.
לדברי עו"ד מק, תוכן המסמך הצה"לי שנמסר לידיו סותר את עמדת המדינה כפי שהוצגה בתביעת נזיקין שהגיש נגדה עיתונאי פלסטיני אחר מסוכנות AFP. לדברי עורך-הדין, במקרה ההוא טענה המדינה כי מרגע שמקום כלשהו הוכרז כשטח צבאי סגור, נאסר על עיתונאים לשהות בו. מהפקודה הצה"לית המוצגת כאן, ככל שהוראותיה עדיין בתוקף, עולה כי ההפך הוא הנכון: כברירת מחדל, עיתונאים רשאים להיכנס לאזור צבאי סגור ולתעד את הנעשה בו – אלא אם כן נקבע אחרת.
56591-02-16