תחת הכותרת "בין נתניהו לוייצמן" מתח יואב יצחק באתר News1 קווים בין פרשת המתנות של האיל ההון אדוארד סרוסי לנשיא עזר וייצמן, שיצחק חשף בסוף 1999, לבין פרשת המתנות הנוכחית, שבמסגרתה קיבל בנימין נתניהו מתנות מאיל ההון ארנון מילצ'ן. בתוך הכתבה של יצחק נחבא עוד קו מעניין: לפי יצחק, מי שעצר את פרסום התחקיר ב"מעריב", היכן שיצחק עבד אז, היה בין השאר סגן העורך הראשי, עמוס רגב, מי שעובד כיום כעורך "ישראל היום", העיתון הפועל עבור נתניהו. רגב סירב להגיב לדברים.

"ביום 30.12.99 חשף הח"מ (יואב יצחק) את פרשת המתנות הכספיות בהיקף של מאות אלפי דולרים שקיבל הנשיא דאז עזר וייצמן מאיל ההון אדוארד סרוסי", כתב יצחק, "חלק מהכספים קיבל בעת כהונתו כחבר-כנסת ובמעמדו שר בממשלה. חלק גם בתקופת כהונתו כנשיא. הקצב היה 5,000 דולר לחודש, בהעברה בנקאית, בכל תחילת חודש, שבוצעה מחשבון נאמנות של אדוארד סרוסי שנוהל בפועל על-ידי משרדו של עו"ד חנינא ברנדס. כספים נוספים בהיקף משמעותי הועברו בכמה הזדמנויות. גם אז, כמו ארנון מילצ'ן עתה, טען נותן המתנות: לא ביקשתי ולא ציפיתי לתמורה.

"בזמנו עבדתי בעיתונים 'מעריב' ו'גלובס'. למרות זאת, נאלצתי לחשוף את הפרשה במסיבת עיתונאים מיוחדת שזימנתי, ולא בכלי תקשורת גדול ומשמעותי שבו עבדתי. הסיבה: עורך 'מעריב' יעקב ארז וסגנו המתחסד עמוס רגב טירפדו את הפרסום ב'מעריב' בעקבות לחצים שהופעלו עליהם מצד בית הנשיא ומצד גורמים נוספים שהתגייסו לבלום את הח"מ; החשיפה טורפדה גם בעיתון 'גלובס' עקב התערבות ישירה של אליעזר פישמן, בעל השליטה.

"הנימוק המרכזי שהועלה להצדקת סיכול הפרסום הראשוני בעיתונאים אלה: צריך להימנע מהפלת וייצמן, שכן הוא הגורם העיקרי התומך באהוד ברק – שעסק באותם ימים, בתפקידו כראש ממשלה, בקידום הסכם עם יאסר ערפאת. קידום השלום הוא מטרה נעלה שאותה יש להעדיף גם במחיר הסתרת האמת, נטען. שלום יביא כמובן לפריחת העסקים, כולל עסקי העיתונות. האמת היתה שונה: אנשי עסקים ניסו לטרפד את החשיפה מסיבות עסקיות, ולא מסיבות אידיאולוגיות ומדיניות".