בתחילת החודש התבשרו אנשי הטלוויזיה החברתית, באמצעות ידיעות בתקשורת, כי משרד התקשורת עומד לעצור את מענק התמיכה המובטח להם כגוף תקשורת קהילתי ואת ארבעת התקנים לבני ובנות השירות הלאומי בעמותה.

חברי תנועת "מילואימניקים בחזית" התגאו בעמוד הפייסבוק שלהם כי הסנקציות הן פרי יוזמתם. העילה היא סיקור משט הנשים לעזה ונוכחותה של כתבת מתנדבת מטעם הטלוויזיה החברתית על הספינה זייתונה. בנוסף נטען על-ידי "מילואימניקים בחזית" שהטלוויזיה החברתית נותנת במה לפעילי BDS ולסרבני מצפון.

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, בתגובה שהועלתה לאתר mako, הסביר כי ההחלטה לעצור את כספי התמיכה לטלוויזיה החברתית ניתנה תגובה ל"חתירה תחת יסודות המדינה ומתן במה לדה-לגיטימציה של חייל צה"ל". גם שר החקלאות, אורי אריאל, הממונה על הרשות לשירות לאומי, נרתם לקריאת "מילואימניקים בחזית" והתחייב לבחון האפשרות לבטל את הקצאתם של בני השירות הלאומי לטלוויזיה החברתית.

הטלוויזיה החברתית היא מוסד ללא כוונת רווח, אין בה פרסומות ותוכן שיווקי, והמימון מגיע מקרנות חיצוניות ומעבודתם של פעילים ומתנדבים. זהו גוף תקשורת עצמאי בעל זיקה פוליטית ברורה לארגוני זכויות אדם ושינוי חברתי. כתבות וידיאו וכתבות כתובות מועלות באופן סדיר לאתר האינטרנט מאז שנת 2006.

הארגון מסקר את הפעילות של ארגונים דוגמת נשים בשחור, מחאה ירוקה ומצעדי הגאווה. המערכת יוזמת כתבות תחקיר בנושאים כגון תרבות הצריכה, קשרי הון-שלטון וחינוך מיליטריסטי בישראל. ערוץ התרבות מכסה מופעי שוליים ונותן קול לאוכלוסיות מוחלשות כמו עובדים זרים, עדת יוצאי אתיופיה ונשים ערביות. חוק העמותות, שסימן שורה ארוכה של ארגונים אזרחיים כבלתי לגיטימיים, כלל גם את הטלוויזיה החברתית.

הקריטריונים לתמיכה בארגוני שידור קהילתיים הם דקדקניים ומפורטים, אך אינם כוללים עמדה פוליטית

להתבטאויות של מנכ"ל משרד התקשורת ושר החקלאות נגד הארגון יש כמה השתמעויות מעניינות. ראשית יש לציין כי נכון למועד זה אף גורם פורמלי לא מסר מידע בעניין עצירת התקציב או גריעת בני/ות השירות הלאומי להנהלת הארגון. המסרים הועברו דרך כלי התקשורת. שנית, הקריטריונים לתמיכה בארגוני שידור קהילתיים הם דקדקניים ומפורטים, אך אינם כוללים עמדה פוליטית. הגוף האחראי על התכנים היא המועצה לשידורי כבלים ולוויין, המפקחת על התכניות באמצעות ערוץ 98. המועצה היא בעלת הסמכות לנזוף או לאסור שידורי תוכן פוגעניים. מכאן שיקשה על ועדת התמיכות במשרד התקשורת לנמק ולתהלך את עצירת הכספים. בעבר, כשהשר אריאל ניסה לגרוע תקני שירות לאומי מארגונים כמו אמנסטי, בצלם וגם מהטלוויזיה החברתית, הוא נתקל בהתנגדות היועץ המשפטי לממשלה.

לאור ההיתכנות המוגבלת של מימוש ההצהרות בדבר הסנקציות על הטלוויזיה החברתית יש לתהות מהי הפונקציה של אמירותיהם של אריאל ופילבר. בחקר התקשורת רווח השימוש במושג של "פעולת דיבור", שבו גלומה הטענה שדיבור הינו פעולה. ההמחשה השכיחה לו בקורסי מבוא ללשון ותקשורת היא שניתן באמירה לקדש אשה ולחולל שינוי במציאות.

לפי גישה זו, ההכרזות בתקשורת על הסנקציות נגד הטלוויזיה החברתית, גם אם אינן ישימות, הן עצמן בגדר פעולה, ביטוי של בריונות. מטרתן, לצד העלאת רייטינג בקרב ציבור הבוחרים של אותם דוברים "ממלכתיים", היא הפצת אווירה מאיימת, דריכות ולחץ בקרב הפעילים. אפילו אין בדבריהם כוונה של ממש, הרי יש בהם כדי להעיב ולהעכיר. בנוסף, איומים מעין אלו עלולים לקדם אווירת צנזורה עצמית בארגון. אולי בפעם הבאה יחשבו פעמיים אם כדאי לסקר נושא מסוים?

השתמעות מעניינת נוספת של הסנקציות האפשריות על הטלוויזיה החברתית קשורה למעמדם ההולך ונחלש של גופי השידור הקהילתי בישראל. המסגור של תופעה זו אינו קשור לשסע בין שמאל וימין ולשיח "הבוגדים והשתולים", אלא לתהליך מתמשך של ייבוש מה שנתפס בעבר כקולו של הציבור.

שידורי הטלוויזיה החברתית (צילום מסך)

איך עושים זאת? מתברר שכל גוף המבקש תמיכה בהפקת שידורי טלוויזיה, כגון הארגון הארצי של יהודי כורדיסטאן או המינהל הקהילתי של שכונת נווה-יעקב, נדרש להגיש כמות גדולה של מסמכים לביקורת של שלושה משרדי ראיית חשבון פרטיים. יש לתהות אם שכרם של אלו אינו גבוה מכספי התמיכה המגיעים בסופו של תהליך ביורוקרטי ארוך אל עמותות המתנדבים. זאת ועוד, בשנת 2012 קוצץ במחצית התקציב לשידורים הקהילתיים מ-3 מיליון שקל למיליון וחצי שקל, בהתאם לכך ירד מספר הגופים הנתמכים מ-62 גופי שידור ל-31. אם לא די בכך, המועצה מעבירה את כספי התמיכה בסוף שנת התקציב רטרואקטיבית, מכאן שגופי שידור חייבים להישען על מקורות כספיים אחרים, כגון עמותות, למימון פעילותם השוטפת.

בכתבה בנושא, שנערכה על-ידי הטלוויזיה החברתית, סירבו נציגי המועצה לשידורי כבלים ולוויין, האחראית על השידור הקהילתי, להתראיין או לענות בכתב על שאלות. הארגון הגיש בקשת חופש מידע על רקע אי-שקיפות.

ד"ר ארנת טורין היא מרצה לתקשורת וחברת ועדת הביקורת בעמותת הטלוויזיה החברתית