ביום שני שעבר זימן העורך החדש של "הארץ", דב אלפון, את כתבת החברה והרווחה רותי סיני לשימוע לפני פיטורים. העילה היתה דברי ביקורת כלפי "הארץ" שסיני השמיעה בכנס ושהתפרסמו ב"העין השביעית". אתר וואלה פירסם בשבוע שעבר את מכתב הזימון התקיף והבוטה של אלפון, והיום פורסם באתר "העוקץ" כי השימוע והפיטורים בוטלו. ל"העין השביעית" מסר היום אלפון: "התקיימה שיחה ביני לרותי סיני שבה לובנו הדברים והושגה הבנה. בעקבות זאת תמה הפרשה".

מפתה מאוד להציג את החלטתו של אלפון שלא לפטר בסופו של דבר את סיני כנצחונם של הארגונים החברתיים, של נאמניה של סיני מבין מנויי העיתון ושל כל מי שפעל למנוע את הגזירה. אולם מסקנה זו תהיה מדויקת רק אם פיטורי סיני אכן היו מלכתחילה מטרתו של אלפון.

אם, לעומת זאת, נניח כי מטרתו של אלפון היתה ללמד לקח את הקולות האופוזיציוניים בעיתון שהוא עורך, או למשל להטיל אימה על הכפופים לו כך שבפעם הבאה ישקלו היטב כיצד ואם להביע את דעתם על הכיוון שאליו "הארץ" צועד, הרי שמטרה זו הושגה עוד לפני שהשימוע בוטל והפיטורים נדחו, ואין סיבה לחשוב כי הישג זה אינו שריר וקיים גם כעת. עובדה היא כי בשבוע שעבר סירבו כותבים בכירים של העיתון, שכמה מהם עשו את שמם על דעתנותם ונטייתם לשחות נגד הזרם המרכזי של המחשבה, להביע את עמדתם על זימונה של סיני לשימוע פיטורים. רק אורית שוחט היתה מוכנה להביע בגלוי ובהרחבה את דעתה.

יתר על כן, הוצאה לפועל של הפיטורים הבוקר לא היתה מעצימה את אפקט ההפחדה ורק היתה מעוררת זעם נוסף מחוץ לכותלי המערכת. קשה להעלות על הדעת מישהו מכתבי העיתון ועורכיו שייקח על עצמו להבא את הסיכון לקבל נזיפה פומבית כה חריפה, גם אם יידע שבסופו של דבר הוא לא יאבד את משרתו. הוויתור של אלפון על פיטורי סיני עשוי להוציא לו שם של מי שמאיים ולא מבצע, אך במקרה זה האיומים היו כה בוטים עד כי מימושם הפך למיותר.

לא ידוע מי העביר לאתר וואלה את חליפת המכתבים שבין אלפון לסיני, אך ברור כי תוצאת ההדלפה היתה כפולה. מצד אחד, התגייסות ארגונים חברתיים ועמיתי הכתבת למניעת הפיטורים; מהצד האחר, הטלת דופי חריף וביזוי פומבי של אחת העיתונאיות הוותיקות והמרכזיות ב"הארץ". מרגע שהמכתבים של אלפון פורסמו, השתררה אווירה חדשה בבניין "הארץ", אווירה שבה החרב המתהפכת מעל ראשי העובדים אינה חרב הפיטורים, אלא חרב ההשפלה. את האקלים הזה לא ניתן לפוגג באותה קלות שבה בוטלו פיטורי סיני.