אתר ynet יפצה בכיר לשעבר בשב"כ בשל הוצאת דיבה, כך קבע לאחרונה בית-המשפט. באתר כתבו כי הבכיר היה ראש היחידה לאבטחת אישים בזמן רצח ראש הממשלה יצחק רבין, וכי בשל המחדל פרש מהשירות – בעוד שלמעשה פרש כשנתיים לפני הרצח. להגנתם טענו ב-ynet כי בסך הכל העתיקו מדף שקיבלו מחברת הפקה.
לפני מעט פחות משנה, לרגל צאתו לאקרנים של הסרט "רבין היום האחרון", פורסמה באתר ynet כתבה תחת הכותרת "מסדר זיהוי: גיבורי הסרט 'רבין היום האחרון'". הכתבה, מאת אמיר בוגן, כללה השוואה בין תצלומי הדמויות המופיעות בסרט לבין תצלומי האנשים עליהם מתבססת כל דמות. בין היתר נכתב בכתבה על "איש השב"כ ישראל שי".
מתחת לתצלום של שי ותצלום של השחקן שכביכול גילם את דמותו בסרט נכתב כך: "כשהוא ניצב מול ועדת שמגר מכונה ראש היחידה לאבטחת אישים י"ש, אולם כיום ידוע שמדובר בישראל שי בן ה-67, שבעקבות מחדלי הרצח פרש משירות הביטחון והקים חברה עצמאית בתחום. בסרט מגלם אותו השחקן שלום שמואלוב שידוע מהסדרות 'הבורגנים', 'עספור', 'חצי המנשה' וגם לאחרונה מ'כפולים', בתפקיד ראש הממשלה. בסרט הוא נדרש על-ידי שמגר ואנשיו להסביר את נסיבות אי-הסדר באזור הרצח וחוסר התיאום עם המשטרה".
ישראל שי אמנם שירת בשב"כ במשך שנים ארוכות, אך לא היה ראש היחידה לאבטחת אישים בזמן רצח רבין אלא כעשור קודם לכן, ופרש מהשירות כשנתיים לפני שרבין נרצח.
בעקבות פרסום הכתבה פנה שי לבית-המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב ודרש מאתר ynet פיצוי בסך 33.5 אלף שקל. "מדובר במידע שקרי ומוטעה, הפוגע בשמו הטוב של התובע ובמוניטין הטוב שצבר משך שנים בעמל רב", כתב לבית-המשפט. ממילא, ציין שי בתביעתו, ראש היחידה לאבטחת אישים כלל אינו מופיע כדמות בסרט, "ומכאן שבפרסום דברי לשון הרע כנגד התובע, מבלי לערוך כל בירור, אף הפרו את הוראות כללי האתיקה העיתונאית (נאמנות לאמת ובדיקת העובדות)". לדברי שי, בעקבות הפרסום פנה למערכת ynet ודרש התנצלות, אולם שם "התנו כל פרסום בקבלת כתב ויתור מצד התובע בגין כל פיצוי כספי".
חברת ידיעות אינטרנט, מפעילת ynet, טענה להגנתה כי מערכת האתר "פעלה בתום לב מוחלט". לטענת ynet, "עורך הכתבה קיבל דף ממפיקי הסרט, הכולל רשימת קרדיטים ופירוט השחקנים ותפקידיהם", ובדף זה נכתב כי השחקן שלום שמואלוב מגלם בסרט את סוכן השב"כ ישראל שי. עוד נטען כי עורך הכתבה הצליב את המידע שקיבל ומצא כי ישראל שי אכן היה איש שב"כ לשעבר, וכן ידע כי אדם בשם י"ש היה מעורב בדיוני ועדת שמגר, ועל כן "לא היתה לו סיבה לחשוד במאום". ב-ynet הדגישו כי עם היוודע דבר הטעות הוסרה מהידיעה הפסקה המתייחסת לשי. "לא כל פגיעה חד-פעמית ובלתי מכוונת צריכה להוליד התדיינות משפטית", טענו בכתב ההגנה, וביקשו לדחות את התביעה.
הפרסום הדיבתי באתר ynet (צילום מסך)
בדיון שנערך לפני כשבוע בנוכחות התובע עצמו ורותם פאר, עורכת תרבות באתר ynet, הציעה הרשמת הבכירה עידית קצבוי לצדדים להגיע לפשרה ולפיה יפוצה התובע בסכום של 18 אלף שקל. "אין לי אישור לסיים את התיק בסכום הזה", אמרה פאר לבית-המשפט, והוסיפה כי לפי עמדתה על התובע לקבל פיצוי על כך שסבל מ"מטרד". בעקבות הודעה זו נתן בית-המשפט פסק דין שבו התקבלו טענותיו של שי ונפסק פיצוי גבוה יותר משהוצע בדיון.
"עיון בלשון הכתבה ובעובדות המפורטות בה אינו יכול אלא להוביל למסקנה כי הפרסום נשוא התביעה הינו בגדר לשון הרע כהגדרתו בחוק", כתבה הרשמת קצבוי בפסק דינה, ודחתה את טענת ynet כי הפרסום נעשה בתום לב.
בית-המשפט: "אין לקבל את הטענה שלפיה גוף עיתונאי המפרסם כתבה פטור מאחריותו באשר לכתוב בה רק משום שהפרטים המפורטים בה הועברו לו על-ידי צד אחר. הנחה שכזו הופכת את הגוף העיתונאי לצינור להעברת מידע ותו לא"
"אף אם אצא מנקודת מוצא שלפיה הפרסום נשוא התביעה לא נעשה בזדון ואניח כי עורך הכתבה היה תם לב במובן הסובייקטיבי של ההגדרה והאמין באמיתות הפרסום, אין בכך כדי לשחרר את הנתבעת מאחריותה לפרסום הדברים", כתבה הרשמת קצבוי. "קל וחומר כי אין בכך כדי להעניק לה את הגנת תום הלב הקבועה בחוק. תום הלב בהקשר זה ובנסיבות המקרה דנן אינו יכול להיבחן רק במישור הסובייקטיבי, דהיינו באמונתו הפנימית של המפרסם באמיתות הפרסום, אלא גם בהקשרו האובייקטיבי. לצורך כך יש לבחון אם הנתבעת נקטה באמצעים סבירים על מנת לברר אם אמת הפרסום אם לאו".
לאור ההקשר שבו פורסמה הכתבה כתבה הרשמת קצבוי כי "לא ניתן אלא להגיע למסקנה כי התנהלותה לאימות העובדות בכתבה היתה בלתי סבירה ובלתי מספקת". לדבריה, "הסתמכותה העיוורת של הנתבעת על דף המידע שקיבלה ממפיקי הסרט אינה יכולה להיחשב כמספקת לבחינת התנהלותו של גוף עיתונאי בעת פרסום כתבה. אין לקבל את הטענה שלפיה גוף עיתונאי המפרסם כתבה פטור מאחריותו באשר לכתוב בה רק משום שהפרטים המפורטים בה הועברו לו על-ידי צד אחר. הנחה שכזו הופכת את הגוף העיתונאי לצינור להעברת מידע ותו לא, ואינה עונה אף על הרף הנמוך של מידת המחויבות הנדרשת מאמצעי תקשורת לדבר הפרסום המפורסם על-ידו.
"[...] תמוהה בעיני גם בחירתה של הנתבעת לזקוף לזכותה את פעולת 'ההצלבה' שנערכה על-ידי עורך הכתבה – הצלבה אשר היתה, נוכח תוצאותיה, בלתי מספקת. כמי שלא שמע מעולם על מר ישראל שי, יש לתמוה על הסתפקותו של העורך ב'גילוי' שלפיו התובע היה בעברו איש שב"כ, ובכך שראשי התיבות של שמו של אחד המעורבים בוועדת החקירה שלאחר רצח רבין היה י"ש (למעלה מן הנדרש יצוין כי על-פי טענת התובע, אשר לא נסתרה בטענות הנתבעת, גם אותו י"ש כלל לא היה ראש היחידה לאבטחת אישים ואף לא הוצג בסרט ככזה). הלכה למעשה, דווקא פרט המידע בעל הפוטנציאל הפוגעני ביותר כלל לא נבדק ולא אומת על-ידי הנתבעת.
"בירור שאינו מעמיק בהרבה מזה שבוצע הלכה למעשה היה מגלה על נקלה כי התובע לא כיהן כראש יחידת אבטחת האישים במועדים הרלבנטיים, וכי לא פרש מהשב"כ בעקבות מחדלי האבטחה. הלכה למעשה גם לא הובהר לי על-ידי הנתבעת כיצד הגילוי שלפיו מר ישראל שי היה בעל תפקיד בשב"כ הוביל את אותו עורך להניח כי כיהן כראש יחידת אבטחת האישים בשב"כ בתקופת רצח רבין. העובדה כי הנתבעת לא מצאה לנכון להעיד את אותו עורך מקשה אף היא על יכולתה של הנתבעת להתחקות אחר הצעדים שנקט לבחינת אמיתות הפרסום ולהוכיח את סבירותם. ולמותר לציין כי אין מדובר בפרטים הידועים אך ורק למפיקי הסרט, כי אם פרטים אשר ניתנים היו לבדיקה וזיהוי בכמה פעולות בסיסיות".
הרשמת קצבוי פסקה כי ההסתמכות של מערכת ynet על דף המידע שהועבר לה מהפקת הסרט וההצלבה החלקית והבלתי מספקת של המידע שהתקבל "אינן יכולות להיחשב כפעולות סבירות הננקטות על-ידי גוף עיתונאי לאימות פרסומים בעלי פוטנציאל פוגעני". בשל כך, שללה הרשמת קצבוי את טענת תום הלב של ynet.
לאור מכלול הנסיבות, ובין היתר בשל העובדה כי עד היום לא פורסמה הודעת תיקון והתנצלות על השגגה, קבעה הרשמת קצבוי כי אתר ynet יפצה את שי ב-20 אלף שקל, לא כולל אלף שקל נוספים עבור הוצאות משפט.
6060-02-16