הסאגה סביב עסקת מייקרוסופט-יאהו טרם הסתיימה וקשה להאמין שתיעלם בשבועות הקרובים. אחרי הכל, לא כל יום חברה בסדר גודל של מייקרוסופט מציעה לרכוש חברה בסדר גודל של יאהו תמורת סדר גודל של יותר מ-44 מיליארד דולר, נענית בשלילה, מעלה את גובה ההצעה, נענית שוב בשלילה ואז מגלה שיאהו חתמה על עסקה עם חברה אחרת, גוגל, שהיא סדר גודל בפני עצמה.

השמועות סביב עסקה שכזו הן עניין טבעי. כסף גדול, שמות גדולים, עסקה גדולה, כולם רוצים להיות הראשונים לדווח על חדשות. העניין הוא שכל החברות שבהן מדובר הן חברות ענק, הנסחרות בבורסה האמריקאית. מייקרוסופט שווה יותר מ-240 מיליארד דולר, גוגל שווה יותר מ-165 מיליארד דולר, יאהו שווה כמעט 30 מיליארד דולר. הרבה כסף.

דווקא משום כך, הזהירות בדיווחים היא עניין מתבקש. אבל מתבקש לחוד ומציאות לחוד. הבלוגר הטכנולוגי מייקל ארינגטון, בעליו של האתר TechCrunch, שנחשב לאחד מהבלוגים הטכנולוגיים הגדולים, המשפיעים והרווחיים בארצות-הברית, דיווח לפני כעשרה ימים על התפתחות מפתיעה בעסקה: השיחות בין מייקרוסופט ליאהו, שעלו על שרטון ונפסקו, התחדשו. ארינגטון הודה שהמידע שברשותו "קלוש", אבל זה לא הפריע לו לצטט כמה מקורות אנונימיים שהתעקשו שהמידע אמין. כאשר מייקרוסופט הגיבה ב"אין תגובה", פירש ארינגטון את אין-תגובתה כרבת משמעות.

לדיווחים של ארינגטון נהוג לייחס אמינות בשל קשריו בתעשיית ההייטק האמריקאית, קשרים שנולדו בעיקר הודות לפופולריות העצומה של האתר שלו. המגזין "Time" הגדיל לעשות ובאחרונה הכניס אותו לרשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בארצות-הברית. אבל אף שארינגטון עושה עבודה עיתונאית ובמקרים רבים רושם לזכותו סקופים נאים, כללי האתיקה אינם תמיד נר לרגליו, וזאת בלשון המעטה. כך למשל הוא נוהג לדווח ללא כל עכבה על חברות סטארט-אפ שהוא עצמו משקיע בהן. כן, הוא חושף את עובדת השקעתו בהן, ועדיין, מדווח בחדווה. ארינגטון אף מינה כתב בישראל, וכיאה לסטנדרטים המקובלים באתר, הוא עובד בקרן הון-סיכון, המשקיעה בחברות אינטרנט.

אין פלא שלא מעט גבות הורמו כאשר ה"וושינגטון פוסט" הודיע כי יתחיל לפרסם ידיעות שפורסמו ב-TechCrunch. אחת מהן היתה של אתר Wired. תגובתו האלגנטית של ארינגטון לא איחרה לבוא: "ואוו. לכו להזדיין, Wired". אגב, גם בישראל יש עיתונים כלכליים הנוהגים לצטט את ארינגטון ואת דיווחיו תחת הכותרת "כפי שפורסם ב-TechCrunch", כאילו מדובר בתו תקן מוכר, אחראי ומכובד.

ובחזרה לדיווח של ארינגטון על שיחות מייקרוסופט-יאהו. שעות אחדות לאחר הדיווח הבלעדי, זינקה מניית יאהו ביותר מ-10.5%. הסיבה ברורה: אם יש עסקה חדשה שמתרקמת בינה ובין מייקרוסופט, המניה שלה תזנק עוד יותר. אם אתה משקיע שמחזיק מעצמו משקיע מתוחכם, אתה רוצה לקנות את מניית יאהו כאשר היא בשפל ולמכור אותה כאשר היא תקפוץ לאחר הפרסום הרשמי של העסקה.

הבעיה היא שבינתיים אין שום עסקה. למעשה, קארה סווישר מה"וול-סטריט ג'ורנל" מספרת כי אותן השמועות שהגיעו לידי ארינגטון, אותן שיחות טלפון ממקורות שטוענים שהם יודעים משהו אך מסרבים להיות מצוטטים בידיעה, הגיעו גם אליה. סווישר ניסתה לבדוק את אמינות השמועות, ולא מצאה כל הוכחה חותכת לכך שאכן מתקיימים מגעים בין החברות. ההחלטה שלה היתה פשוטה: היא לא מפרסמת דבר. מדוע? "לא יכולתי לאשר את השמועות כך שיעמדו בסטנדרטים המקובלים כאן, כלומר לנסות לדווח על התמונה המלאה והמדויקת לעומת (המנהג) לחזור על כל מיני פטפוטים שאופייניים למצב הנוכחי".

יש להדגיש: גם עיתונאים ותיקים ומכובדים נופלים קורבן לספינים, ובכמה מהמקרים הם פשוט טועים. זה קורה לטובים שבהם, וקורה לעתים יותר קרובות ממה שכולנו היינו רוצים להודות. אלא שנראה שבכל הקשור ל-TechCrunch אין מדובר ב"טעות", אלא בתפיסת עולם שאומרת, "אם שמעתי את זה באיזשהו מקום וזה מעניין, אז יאללה לפרסם". כיוון שארינגטון נמצא בתחרות קשה על לבם של הגולשים והמפרסמים, המהירות אצלו היא ערך עליון. ומה באשר לאמינות? היא נמצאת לפעמים, ובמקרה הטוב, במקום השני. במקרה הממש טוב.

על הדיבורים שלפיהם יש גורמים הנוהגים להשתמש בארינגטון ובסדר העדיפויות העיתונאי הרעוע שלו כדי להריץ מניות לא נרחיב את הדיבור. אלו הן שמועות שלא עומדות בסטנדרטים המקובלים כאן.