כשנחה עלינו הרוח ויש בדעתנו לצפות בדיווח חדשותי איכותי או מקורי, סביר להניח שהאתר יוטיוב, המציע קטעי וידיאו קצרים שמעלים הגולשים, יהיה הכתובת האחרונה שאליה נפנה. ראשי אתר הווידיאו הפופולרי בתבל מנסים לשנות את הנחת היסוד הזו, ולהפוך ממקור לא אכזב לקליפים חובבניים וחסרי חשיבות למוקד משיכה לצופים – ומפרסמים – מסוג אחר. הם עושים זאת על-ידי מיתוגו של האתר כבמה לעיתונות אזרחית – דיווחי חדשות שאינם נוצרים על-ידי גופי תקשורת ממוסדים, אלא על-ידי כל אדם המצויד במצלמה ומחשב.

זה החל במאי, עם השקת הערוץ Citizen News, שלא הצליח לצבור פופולריות, ונכון להיום יש בו סרטונים מעטים יחסית. כדי לשנות את המצב החליטו ביוטיוב לפתות את הגולשים בכסף ויוקרה, והכריזו על תחרות Projetct: Report, הנערכת בשיתוף מרכז פוליצר. בשלב הראשון (שמסתיים ב-5.10) יבחר צוות שופטים ממרכז פוליצר את עשרת המתמודדים הסופיים. בשלב הבא יהיו אלה גולשי האתר שיצמצמו את הנבחרת לחמישה, ואז יגיע הסיבוב האחרון, שבו תיבחר הכתבה המנצחת, שליוצרה תוענק מילגה על סך 10,000 דולר, שתשמש להכנת סיפור חדשותי מחוץ לגבולות ארצו.

מודיעים ביוטיוב על פתיחת Project: Report

מודיעים ביוטיוב על פתיחת Project: Report

המהלך של יוטיוב אינו ייחודי. גופים כמו ABC או CNN ורויטרס מאפשרים כבר מזמן לא רק לצרוך חדשות, אלא גם לייצר אותן. אבל לאור העבר הצנזוריאלי העשיר של האתר, הניסיון לעודד גולשים להביע מעורבות במתרחש בעולם בעזרת קריינות מלאת פתוס על אודות חשיבותה של העיתונות ומשמעותו של חופש הביטוי לא ממש משכנע בכנותו. כמה דוגמאות:

באוקטובר 2006 הוסרו מיוטיוב סרטונים שביקרו את הטרור האסלאמי; בספטמבר 2007, בתום חרם ומו"מ בן חמישה חודשים שהטילה ממשלת תאילנד, הוסרו ממנו סרטונים שעלבו במלך; בנובמבר נמחקו סרטונים שתיארו אלימות משטרתית במצרים; בפברואר 2008 נעלם מהאתר סרטון שתיעד התעללות של שוטרים רוסים באסירים; ובאוגוסט האחרון היה זה הוועד האולימפי הבינלאומי, שדרישתו להסיר מהאתר סרטון מחאה נגד אולימפיאדת בייג'ינג – נענתה.

גוגל, שרכשה את יוטיוב ב-2005, נעתרת גם היא לדרישותיהן של מדינות לחסום תוצאות חיפוש במנוע שלה. כך שמי שמתרגש לקראת האפשרות לקבל מימון לתחקיר נשכני על מצב האסירים במפרץ גואנטנמו (או על עסקי האחים עופר בישראל) מוטב לו שימצא מקורות אחרים.