חגי מטר, לשעבר יו"ר ועד עיתונאי "מעריב", מערער על פסיקת בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, שקבע כי לא יקבל פיצוי מהחברות שבשליטת שלמה בן-צבי, המו"ל שסירב להעסיקו בשל חלקו בהתארגנות עובדי "מעריב" ופיטר אותו בשל דעותיו הפוליטיות.
לפני פחות מחודש דחה בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב את בקשתו של מטר לחייב את בן-צבי לפצותו אישית, או באמצעות אחת מחברות התקשורת שבשליטתו, ב-100 אלף שקלים. מטר טען כי בן-צבי מבזה פסיקה קודמת של בית-הדין, שמצא כי עליו לפצות את מטר ב-100 אלף שקלים בגין אפלייתו לרעה.
השופט אורן שגב מבית-הדין האזורי אמנם קבע לגבי החברה של בן-צבי כי "מצטיירת תמונה עגומה של התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם עקרונות משפט העבודה וחובת תום הלב המוטלת על הצדדים ליחסי העבודה"; ואף הוסיף כי "נדמה כי התנהלותה של המשיבה, באמצעותו של מר בן-צבי, בהפרת החלטות שיפוטיות וביזוין, עוברת כחוט השני החל ממועד מתן פסק הדין הראשון ועד לכתיבת החלטה זו"; אולם בסופו של דבר פסק כי אין מקום לקבל את בקשת מטר משום שהחברה שהעסיקה אותו (אחוזת הירש בע"מ) לא באמת העסיקה אותו, והחברה שהעסיקה אותו בפועל (ביזניס השבועון הישראלי בע"מ) נמצאת בפירוק. עוד דחה השופט שגב את הבקשה להרמת מסך שתחייב את בן-צבי לפצות מכיסו את מטר.
הבוקר הגיש ארגון העיתונאים בישראל, באמצעות עורכי-הדין שחר פישביין, מורן סבוראי ואמיר בשה, בקשת רשות ערעור בשם מטר. לטענת הארגון, בפסק דינו של השופט שגב נפלו מספר שגגות.
ראשית, כך נטען, שגה בית-הדין האזורי כשהפנה את מטר ללשכת ההוצאה לפועל, כדי לקבל דרכה את הפיצוי שנפסק לטובתו. "בנסיבות בהן החברה הודיעה כי אינה פעילה, נמנעה מקבלת ייצוג והופעה בהליך בפני בית הדין קמא והכל לאחר שניהלה הליכים מלאים במסגרת סכסוכים קיבוציים מבלי להזכיר כלל טענות אלה ובחוסר תום לב", טוען הארגון, "[...] ברור כי אין כל תכלית בהפנית הארגון ללשכת ההוצאה לפועל, ואין דרך אחרת (לבד מהליך לפי פקודת הביזיון) לביצוע פסק הדין".
עוד טוען הארגון כי אם אכן יגיע מטר ללשכת ההוצאה לפועל, סביר שחברת אחוזת הירש שוב תצהיר שאינה יכולה לשלם או ששוב לא תגיב כלל לבקשה, והרי מדובר בהליך שהחל בשנת 2012 וראוי שיגיע אל סופו במהרה.
שנית, טוען הארגון, שגה בית-הדין כשקבע כי חברת אחוזת הירש בע"מ לא היתה המעסיקה האמיתית של מטר. החברה, כך מזכיר הארגון, לא הגישה תצהיר תומך לטענה זו, וניהלה מספר הליכים בבית-הדין כמעסיקתו של מטר. רק בשלב הבקשה האחרונה לפי ביזיון בית-המשפט הועלתה לראשונה הטענה כי לא העסיקה את מטר. בית-הדין אף קבע כי אחוזת הירש "הציגה מצג שווא לפיו היא המעסיקה".
"בנסיבות חמורות אלה", טוען הארגון, "ומשהחברה לא טענה משן זמן ממושך כי אינה המעסיקה, אין להטיל את מלוא כובד המשקל של זהות תלוש השכר וסמליל על מכתבים על כתפי הארגון ויו"ר הוועד". לדברי הארגון, ראוי היה לקבוע לכל הפחות כי החברה היתה מעסיקתו של מטר יחד עם חברת ביזניס.
שלישית, טוען הארגון, שגה בית-הדין כשקבע שלא ניתן לאלץ את אחת מחברות התקשורת האחרות שבן-צבי מחזיק במניותיהן, כמו חברת תכלת תקשורת בע"מ, להעסיק את מטר. "הוכח", נכתב בבקשת הערעור, "שחברת תכלת תקשורת בע"מ מתנהלת והתנהלה כחלק מאותה יחידה עסקית, וזאת משך זמן ממושך ולשיעורין, מתי שכך היה נוח לחברה". משום כך, נטען, ראוי היה לקבוע כי מטר יועסק בחברת תכלת, כמו כמה עשרות עובדים אחרים שעבדו קודם לכן ב"מעריב".
רביעית, טוען הארגון, שגה בית-הדין כשקבע כי אין להרים את המסך נגד שלמה בן-צבי ואחיו הלל גולדבלום. "בנסיבות בהן הוכח כי המשיבים עשו שימוש אסור בדיני החברות, תוך יצירת מצג שווא - כפי שנקבע על ידי בית הדין האזורי כקביעה עובדתית, ונוכח נטלי ההוכחה בהליכים מסוג זה של פגיעה בהתארגנות, ראוי היה להיעתר לבקשה להרמת מסך", נכתב בבקשה. "[...] תוצאה אחרת מאפשרת למעשי להטים בדיני החברות לגבור על הדין המהותי במשפט העבודה הקיבוצי, והיא שגויה".
לטענת הארגון, "אין כל ספק כי בן צבי היה המוציא והמביא, על פיו ישק דבר, הגורם הדומיננטי במגוון החלטות שנלקחו במרוצת חמש השנים האחרונות" ועל כן ראוי היה להרים את המסך ולחייבו אישית בפיצוי.
"תיק חגי מטר על כל גלגוליו הפך להיות סמל", טוענים עוד באי-כוחו של הארגון, "גם לניסיון בלתי נפסק לפגוע בהתארגנות אבל גם לקשב של בית הדין לסוגיה הזאת ולהגנה הבלתי מתפשרת שהוא נותן למובילי התארגנות. נוכח העובדות שנקבעו על ידי בית הדין האזורי הנכבד, ראוי היה להעניק לארגון את הסעדים שהתבקשו".
"אקורד הסיום המצנן של פרשת מטר", טוענים באי-כוח הארגון בסיכום בקשת הערעור, "[...] עלול ללמד מעסיקים להמשיך בניסיונות ההתחמקות מההתארגנות ולהרתיע עובדים מפני עמידה אמיצה בראש ההתארגנות".
14313-05-16