"מעריב" בראשות שלמה בן-צבי נקט אפליה אסורה כלפי חגי מטר כשפיטר אותו על רקע עמדותיו הפוליטיות, כך פסק היום בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו. בית-הדין חייב את "מעריב" לבטל את פיטוריו הבלתי חוקיים של מטר ולפצותו בסכום של 100 אלף שקל. מ"מעריב" נמסר כי בכוונתם להגיש ערעור.

זו הפעם השנייה שבית-הדין מבטל את החלטת "מעריב" שלא להעסיק את מטר, יו"ר ועד העובדים בעיתון וסרבן מצפון הפעיל פוליטית בהפגנות נגד הכיבוש. לפני כמחצית השנה הוציא בית-הדין תחת ידיו פסק דין חריף שבו הטיל ספק בגרסת הנהלת "מעריב" באשר לאי-קליטתו המקורית של מטר לעבודה והעריך כי זו נבעה ממניעים זרים. בית-הדין חייב אז את "מעריב" להעסיק את מטר, אולם הנהלת "מעריב" ערכה לו בתוך כמה ימים שימוע והודיעה לו על פיטוריו מהעיתון.

בשל כך פנה שוב ארגון העיתונאים לבית-הדין, באמצעות עורכי-הדין שי תקן, אמיר בשה ומורן סבוראי, בטענה כי פיטוריו של מטר היו בניגוד לחוק, נבעו ממניעים זרים ונועדו לפגוע בהתארגנות העובדים. הנהלת "מעריב", באמצעות עורכי-הדין איתמר נצר ויעל דולב, טענה מנגד כי מטר פוטר בשל המשבר הכלכלי שבו נתון "מעריב". יחד עם זאת, העיתון הוסיף כי שיקול נוסף היה מה שהוגדר כ"פעולות עברייניות" של מטר.

שופט בית-הדין אורן שגב ונציגי הציבור ד"ר מירה ארינובסקי ואורי מתתיהו הוציאו הפעם תחת ידם פסק דין חריף עוד יותר, המבקר במלים קשות את הנהלת "מעריב".

"המשיבה לא טרחה להוכיח הוכחה של ממש כי דבק במר מטר רבב מבחינה פלילית"

"בניגוד להליך הקודם, הפעם המצב חמור ומטריד הרבה יותר", נכתב בפסק הדין, "שכן בעוד בהליך הקודם אמירות בנוגע לדעותיו ופעילויותיו הפוליטיות של מר מטר באו בסוף ההליך, בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי, הרי שבהליך כאן, העמידה אותן המשיבה בראש טענותיה ושבה והטעימה כי זכותה לבחור עובדים שלא דבק בהם רבב, וכדבריה, היא 'איתנה בדעתה כי מי שעובר על החוק והכללים המקובלים והלגיטימיים של השיח הפוליטי וקורא לפעולות עברייניות (או אף מבצע אותן בעצמו) – לא יעבוד ככתב אצלה – דווקא בשל היות עיתון 'מעריב' 'מעמודי התווך של ענף התקשורת'. אמירה זו מקוממת, שעה שהמשיבה לא טרחה להוכיח הוכחה של ממש כי דבק במר מטר רבב מבחינה פלילית".

בית-הדין מדגיש את "המוסר הכפול בו נוקט 'מעריב'" לנוכח העובדה שחגי סגל, שהורשע בחברות בארגון הטרור המחתרת-היהודית, מועסק בעיתון הנוסף של הקבוצה, "מקור ראשון", זאת בזמן שמחגי מטר, שמעולם לא הורשע בעבירה פלילית כלשהי, נמנעת האפשרות לכתוב ב"מעריב".

בית-הדין מצטט את טענות הנהלת "מעריב" כאילו "מעסיק רשאי שלא לקלוט לשורותיו ולחלופין לפטר עובד שמבצע פעולות בלתי חוקיות או בלתי לגיטימיות בעיניו של המעסיק", ופוסק כי "מדובר בטענות צדקניות ובלתי לגיטימיות שעה שאין חולק כי העיתון מעסיק עיתונאי אחר שהורשע במעורבות פלילית על רקע אידיאולוגי".

לפי פסק הדין, "המשיבה, על אף היותה חברה פרטית, אינה רשאית לעשות איפה ואיפה; מחד גיסא לגנות בכל פה עובד שמחזיק באידיאולוגיה פוליטית מסוימת, ומאידך גיסא להכשיר העסקתו של עובד אחר שמחזיק באידיאולוגיה הפוכה ואף הורשע בגינה בפלילים.

"יש להצר על כך שאנו נתקלים בגישה פסולה זו דווקא בקרב בעלי חברה המוציאה לאור עיתון ותיק ועתיר זכויות כ'מעריב'"

"[...] זכותם של בעלי השליטה במשיבה להחזיק בדעות פוליטיות ואידיאולוגיות, בדיוק כמו כל אדם אחר. העובדה כי הן הפוכות מדעותיו ואמונותיו של מר מטר אינה נותנת למשיבה גושפנקא לסמנו כ'אויב הציבור' ולהדיר אותו מחצרי העיתון, משל יש בהימצאותו שם סכנה מיידית לשלום העיתון או לשלום עובדיו".

בהמשך מדגישים השופט ונציגי הציבור את הנקודה הבאה: "יש להצר על כך שאנו נתקלים בגישה פסולה זו דווקא בקרב בעלי חברה המוציאה לאור עיתון ותיק ועתיר זכויות כ'מעריב'. חופש הביטוי והזכות להביע דעה הנם מושכלות יסוד, שמן הראוי שישמשו נר לרגליהם של בעלי העיתון, עורכיו וכתביו".

בית-הדין, שבחן את הליך השימוע והפיטורים שנערך למטר, קובע בפסק דינו כי "המשיבה כשלה פעם נוספת להרים את נטל ההוכחה כי פיטוריו של מר מטר נעשו משיקולים ענייניים בלבד, שאינם נוגעים להיותו יו"ר ועד העובדים. וגם אם תמצי לומר כי פיטוריו נבעו 'רק' מדעותיו הפוליטיות ומפעולות מחאה בהן השתתף, הרי שגם אז, דין ההחלטה לפטרו להתבטל".

לאור האפליה נגדו, החליט הפעם בית-הדין לפסוק לטובת מטר פיצויים ללא הוכחת נזק, וזאת מכוח חוק שוויון הזדמנויות. "מן הראוי להעביר מסר מרתיע למשיבה", הוסבר בפסק הדין, "אשר מצאה לנכון לזמנו לשימוע , שעה שלמעשה לא התכוונה להשיבו לשורותיה בשל דעותיו ומעשיו [...] כך גם בשל העובדה שהתייחסה אל מר מטר באופן משפיל ומבזה שעה שאסרה את כניסתו לחצריה".

מטר טען בפני בית-הדין כי עצם ההתייחסות אליו במהלך המשפט כאל "עבריין" משפילה אותו. בית-הדין מקבל זאת וכותב בפסק הדין כך: "אנו דוחים את ההתייחסות למר מטר במהלך הדיונים בפנינו כאל עבריין מורשע. תהיינה דעותיו בלתי מקובלות על בעלי העיתון ככל שתהיינה, לא הוכח, אף לא בקירוב, כי ביצע פעולה עבריינית כלשהי, כי הוא בעל עבר פלילי או כי דעותיו ו/או פעולות המחאה בהן הוא השתתף השפיעו באופן כלשהו על פעילותו ככתב בעיתון".

מלבד פיצוי בסך 100 אלף שקל למטר עצמו, חייב בית-הדין באופן חריג את "מעריב" לשלם לארגון העיתונאים הוצאות משפט בסך 10,000 שקל. 

37876-08-13