האם רשות ממשלתית יכולה לאסור על פרסום של מידע ציבורי מטעמים של זכויות יוצרים? דרישה נחרצת שיצאה לאחרונה מרשות שדות התעופה מעלה כי יש מי שמאמין שהתשובה לכך חיובית. ואולם, גורמים משפטיים סבורים כי מדובר בדרישה מופרכת שלא תחזיק מים בבית-משפט.
גדי קנר הוא העורך של tnet, אתר חדשות קטן ונטול כוונות רווח העוסק בתחום התיירות. מזה שנים אחדות נוהג קנר לפרסם באתר דו"חות רשמיים שמפיצה רשות שדות התעופה, הכוללים מידע סטטיסטי על היקף הטיסות הנכנסות והיוצאות מנמל התעופה בן-גוריון, על היעדים המועדפים על הנוסעים, על חברות התעופה המועדפות עליהם ועוד.
המידע עצמו אינו חסוי: מחלקת הדוברות של הרשות הממשלתית מפיצה אותו באופן קבוע לעיתונאים ולחברות ישראליות ובינלאומיות בענף התיירות, וחלקים ממנו נכללים בפרסומים אחרים של הרשות. דיווחים עיתונאיים המבוססים עליו מתפרסמים באופן קבוע בתקשורת המקומית – אם כי עקב היקפם הנרחב של הנתונים, הללו כוללים רק חלק מהמידע.
בשנת 2010 פנה לאתר tnet סטודנט לתיירות שחיפש מידע ספציפי במסגרת עבודה אקדמית, והתלונן על כך שנתוני דו"חות הפעילות של נתב"ג אינם זמינים ברשת. "אנחנו חשבנו לתומנו שהנתונים האלה פתוחים לקהל הרחב, אבל אז בדקנו והתברר לנו שזה לא כך", מספר קנר בשיחה עם "העין השביעית". לפיכך, החליט לצרף לידיעות על נתוני הדו"ח גם את הדו"ח עצמו במלואו, כשירות לקוראים.
לפני שבועיים, למעלה מחצי עשור לאחר שהחלו להתפרסם באתר הדו"חות המלאים, הופתע קנר לקבל מכתב ממשרד עורכי-דין המייצג את רשות שדות התעופה. המכתב היה חד-משמעי: עורכי האתר נדרשים להסיר לאלתר את המסמכים מהרשת. הנימוק היה מפתיע לא פחות.
"דו"חות אלו ‒ כפי שמודגש על גביהם שחור על גבי לבן ‒ מוגנים בזכויות יוצרים של הרשות והינם רכושה הבלעדי, באופן שלא ניתן לעשות בהם שימוש כלשהו ללא רשותה מראש", כתב עורך-הדין החתום על המכתב, עופר דרורי ממשרד משה נסים-רינקוב-סנדרוביץ. "הרשות רואה בחברה (ובעורך האתר, באופן אישי) כאחראים לכל הנזקים שנגרמו ושעשויים להיגרם לה כתוצאה מפרסום הדו"חות שלא כדין", התריע.
קנר ציית והסיר את הדו"חות, אך גם דאג להעלות לאתר את מכתבו של עורך-הדין. "סברנו כי פרסום הדו"חות באתרנו היה בבחינת שירות חיוני במסגרת חופש המידע לו זכאי הציבור הרחב (שאינו נגיש לדו"חות הללו), אך ברשות שדות התעופה סבורים אחרת", מסר לקוראיו.
אזהרת זכויות יוצרים, מתוך דו"ח רשות שדות התעופה לשנת 2010
חרף לשונו הנחרצת של מכתב ההתרעה, ייתכן שדרישתה של רשות שדות התעופה נעדרת בסיס משפטי. מי שייקח לידיו את הדו"חות יגלה שאת כל אחד מהם מלווה הודעה שלפיה המסמך כולו מוגן בזכויות יוצרים ונועד "לשימוש אישי" בלבד. ואולם, דוברת רשות שדות התעופה, ליזה דביר, מסרה בשיחה עם "העין השביעית" כי טיעון זכויות היוצרים אינו חל על המידע – אלא על הפורמט שבו נכתב הדו"ח. לדבריה, כל הנתונים המופיעים בדו"חות חופשיים לשימוש עיתונאי – אך את המסמך עצמו אין לחשוף.
עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה ויו"ר עמותת "העין השביעית", סבור שכך או כך מדובר בטיעון רעוע. "באופן עקרוני, הזכויות שמורות לציבור, ולכן אין למנוע שימוש הוגן בפורמט הזה, גם אם הוא ייחודי ‒ אלא אם כן השימוש שנעשה בפורמט הוא לצרכים מסחריים והפקת רווח", הוא אומר.
לדבריו, המידע הכלול בדו"ח אינו שונה במהותו ממידע פומבי שמפרסמת רשות שדות התעופה בדו"חות חופש המידע השנתיים שלה, או כל מידע אחר שהציבור זכאי לקבל מתוקף חוק חופש המידע. "טענה לגבי זכויות יוצרים ואיסור שימוש במידע כזה או בחלק מדו"ח כזה משולה לניסיון לאסור על שימוש בפסקי דין או בדו"ח מבקר המדינה מטעמים של זכויות יוצרים של הרשות", מוסיף עו"ד מן. "מידע ציבורי שייך לציבור, ואיסורי שימוש מלאכותיים בו לא זכאים להגנה משפטית".
עו"ד רחלי אדרי, המתמחה בענייני חופש מידע, מפקפקת גם היא בהסבר של רשות שדות התעופה. "סעיף 5 בחוק זכויות יוצרים קובע כי זכות היוצרים אינה מגינה על עובדה או נתון", היא אומרת. "הדו"חות המדוברים מכילים ברובם הגדול נתונים, עובדות ומידע שנאסף על-ידי רשות שדות התעופה מתוקף תפקידה השלטוני. מידע זה שייך לציבור, והרשות אוספת אותו ושומרת עליו בנאמנות, כך שאין כל ממש בטענותיה של רשות שדות התעופה".
משרדי רשות שדות התעופה (צילום: משה שי)
את רשות שדות התעופה הטיעונים הללו אינם משכנעים. בתגובה כתובה שהעבירה הדוברת ליזה דביר, היא טוענת שהרשות פועלת "בנאמנות ובשקיפות למען הציבור", כהגדרתה. "הניסיון להציג את הרשות כמי שמסתירה מידע מהציבור הינו ניסיון פסול, במיוחד כאשר הוא מועלה על-ידי גורם מסחרי שעשה שימוש בחומרים האמורים לקידום עניינו על חשבון הרשות", גורסת הדוברת, ומוסיפה: "מידע ציבורי הנוגע לפעילות רשות שדות התעופה ונתב"ג מופיע באתר האינטרנט של רשות שדות התעופה ובאתר נתב"ג, כמו גם באופן ישיר בדו"חות השנתיים המפורסמים באתר, הכל פתוח ונגיש לציבור".
העורך קנר, בתגובה לתגובה, שולל את הטענות הללו. "כמדומני שהדוברת כלל לא מכירה את האתר", הוא אומר. "אנחנו לא 'גורם מסחרי', ואנחנו כותבים באתר במפורש שאנחנו לא מקבלים שום חסות מסחרית מאף אחד – ואין לנו פרסומות. גם אין לנו שום 'עניין' מול הרשות. היא פשוט לא יודעת על מה היא שחה".
ועו"ד אדרי מוסיפה: "מצער שרשות שדות התעופה, רשות ממשלתית לכל דבר, פועלת בבריונות ובשיטות של הפחדה כלפי גופי תקשורת, ומוטב היה אילו היתה מאמצת לה התנהלות שקופה מתוך רצון והבנה כי המידע שברשותה אינו שייך לה".
הפרשנויות הסותרות בנוגע לאיסור הפרסום שהטילה רשות שדות התעופה יעמדו בקרוב למבחן. בניסיון להכשיר את פרסום הדו"חות פנה קנר לממונה על חופש המידע ברשות, עו"ד תמר טורג'מן, וביקש לקבל ממנה את המסמכים שכבר נמצאים בידיו. בסיומו של ההליך הקפקאי יידע יותר על האלמנטים החשאיים שהוחבאו במסמכים הרשמיים, שנשלחים בתפוצה רחבה לכל ענף התיירות, אבל בתנאי אחד: מותר לקרוא, מותר לדווח ‒ אך אסור לפרסם.