לפני כשבועיים פורסמה ב-ynet כתבה של יעל דרור תחת הכותרת החד-משמעית: "ההמלצות בארה"ב: תחזרו לאכול בשר – מפחית סיכון לסרטן". הכתבה הובלטה בעמוד הבית וזכתה לחשיפה גדולה, למאות תגובות ולמעלה מ-1,700 שיתופים. אלא שלמרבה הצער, מדובר בכתבה רצופת שגיאות וטענות מגמתיות.

לאור החשיפה הגדולה לה זכתה הכתבה, סברנו בפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, שהיא עלולה לפגוע באופן ממשי בבריאות הציבור. לפיכך, ועדה מקצועית של הפורום כתבה מאמר תגובה מנומק. קיווינו שב-ynet, אתר חדשות מהגדולים בישראל, אשר מבטיח לציבור את "התוכן החדשותי, האמין והעדכני ביותר", יעמידו את בריאות הציבור בראש מעייניהם וימהרו לפרסם את התגובה. למרבה הצער, התבדינו.

כל פניותינו לעורך הבריאות של האתר, דורון קופרשטין – באימייל, בשיחה טלפונית ובמסרון – נתקלו בחוסר שיתוף פעולה מופגן או פשוט בהתעלמות. ב-ynet מעדיפים ככל הנראה שהציבור יאמין שבשר מפחית סיכון לסרטן, ושבשר מעובד יכול להיות חלק מתזונה בריאה ומאוזנת.

כזכור, ארגון הבריאות העולמי קבע שבשר מעובד הינו מסרטן ודאי, ובשר בקר גם הוא קרוב לוודאי מסרטן. בבסיס כתבתה של יעל דרור עמדה הטענה שישנה מחלוקת מדעית בין הנחיות התזונה שפרסמו משרדי החקלאות והבריאות של ארה"ב בחודש שעבר, לבין אלו של ארגון הבריאות העולמי. אלא שהמציאות היא אחרת.

הנחיות התזונה האמריקאיות אכן אמורות להיות מדעיות ולהתבסס על המלצות של ועדת מומחים מקצועית הממונה בידי שרי החקלאות והבריאות. ועדה כזו אכן הגישה המלצות שפורסמו בפברואר אשתקד. הן דווקא היו דומות למדי להנחיות התזונה של ארגון הבריאות העולמי: המומחים קבעו שתזונה בריאה היא תזונה העשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים, דגים, קטניות ואגוזים; בינונית בצריכת חלב דל או נטול שומן, ודלה בבשר אדום ומעובד, במזון ושתייה ממותקים ובדגנים מזוקקים.

היתה זו הפעם הראשונה שבשר דל שומן וביצים כלל לא נכללו ברשימת המזונות שצריכתם קשורה בבריאות טובה יותר, וזו גם הפעם הראשונה בה הופיעה הנחיה מפורשת להפחית בצריכת בשר אדום ובשר מעובד.

מה שקרה לאחר מכן הוא מפגש של הכסף הגדול עם העולם הפוליטי. להנחיות התזונה הפדרליות משמעויות כלכליות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים, לכן ההמלצות החד-משמעיות של וועדת המומחים להפחית בצריכת מזון מהחי, למעט בצריכת בשר אדום ולהימנע ככל הניתן מצריכת בשר מעובד, עוררו זעם בתעשיית הבשר, שהפעילה את הלוביסטים שלה בממשל על מנת להבטיח שההמלצות המדעיות האלו לא ייכללו בהנחיות התזונה הסופיות.

מסע הלובי היה אפקטיבי. מיד לאחר פרסום המלצות המומחים פנתה קבוצה של 30 סנאטורים במכתב לשרי החקלאות והבריאות בדרישה שהממשל ידחה את המלצות ועדת המומחים ביחס לבשר. דו"ח של ה-Center for Science in the Public Interest חשף שאותם פוליטיקאים קיבלו תרומות של למעלה ממיליון דולר מתורמים הקשורים לתעשיות המזון בשנים 2013-2014, כאשר כחצי מתוך הסכום התקבל מתעשיית הבקר. על דרישה דומה חתמו גם 71 חברי קונגרס, אשר גם הם זכו לתרומות בסך למעלה מ-2 מיליון דולר מתאגידי מזון בשנים 2013-2014.

בחודש שעבר חשף גם האתר "פוליטיקו" שתעשיית הבשר האמריקאית השקיעה למעלה ממיליון דולר בפעילות של לוביסטים בשנה החולפת. ב"פוליטיקו" נחשף גם מסמך של האיגוד הלאומי של מגדלי הבקר, שבו נקבע כי מטרתו העיקרית של הלובי "לנסות להשיג שלפחות בשר רזה יוכר כחלק מתזונה בריאה בהנחיות התזונה הסופיות".

בחודש יוני עלתה המעורבות הפוליטית מדרגה כאשר בקונגרס האמריקאי נידונה הצעת חוק שביקשה לעקר מתוכן את המלצות ועדת המומחים ביחס לצריכת בשר, ולמנוע את הכללתן בנוסח הסופי של הנחיות התזונה. הצעה דומה עלתה בהמשך גם בסנאט. בדצמבר אף עברה בקונגרס הצעה שיזמו תאגידי המזון מהחי אשר מעכבת את פרסום ההנחיות עד "לבחינה מעמיקה של כל הליך גיבושן של ההמלצות בידי ועדת המומחים", והחל ניסיון להעביר מהלך דומה גם בסנאט.

למעשה, לא היה צורך בהשלמת מהלך החקיקה: בחודש שעבר פורסמו הנחיות התזונה הפדרליות והתברר כי תעשיית הבשר השיגה את מבוקשה. בהתאם לדרישת לובי הבשר נוספה להנחיות התזונה קביעה מפורשת לפיה בשר דל שומן וביצים הם חלק מתזונה בריאה, ונעלמה ההמלצה המפורשת להפחית בצריכת בשר בקר ובשר מעובד.

הנחיות התזונה עדיין מכילות אזהרות נגד צריכה גבוהה של בשר ובשר מעובד, אך אלו קבורות עמוק בדו"ח, נעדרות מהתקציר ומנוסחות במונחים שרוב הציבור לא מסוגל להבין. בצורה כזו, אפשר להניח, אין הן מסכנות את הרווחים של תאגידי הבשר.

כך למשל – ההנחיות קובעות שיש "ראיות חזקות" כי תזונה דלה יותר בבשר בקר ובשר מעובד קשורה לירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם, ו"שראיות בינוניות" גם מראות שתזונה כזו קשורה בסיכון מופחת להשמנה, סוכרת וסוגים מסוימים של סרטן. למרות זאת, במקום לומר לציבור באופן מפורש להפחית בבשר, ההנחיות משתמשות בלשון המכובסת "חלבון", וקובעות שבני נוער וגברים צורכים יותר מדי "חלבון", וממליצות להם להפחית בצריכתו על-ידי קיצוץ בצריכת בשר, ביצים ועופות.

הנחיות התזונה גם קובעות שהציבור צורך יותר מדי שומן רווי, וממליצות על מקסימום של 10 אחוז מסך הקלוריות. "שומן רווי" הוא מינוח מכובס לבשר ומוצרי חלב שמנים, אלא שרוב הציבור לא יודע לחשב כמה שומן רווי הוא צורך, ולכן מדובר בהמלצה חסרת משמעות בפועל. כך גם ההנחיה להפחתת כמות הנתרן היומית למקסימום של 2,300 מיליגרם ביום. "נתרן" זו לשון מכובסת לג'אנק פוד (לרבות בשר מעובד), שמספק 75 אחוז מהנתרן בתזונה.

יעל דרור מציינת שניתן לצרוך בשר מעובד כל עוד לא חורגים מהמקסימום, אך היא לא מציינת שעל-פי נתוני משרד הבריאות, צריכת הנתרן בישראל עומדת על 3,600 מיליגרם ביום במבוגרים ו-4,800 מיליגרם בקרב ילדים ובני נוער, כלומר כפליים מן הרף המקסימלי ופי 3 מהכמות המומלצת (1,500 מיליגרם על-פי המלצות משרד הבריאות בישראל). האמת היא שכמעט בלתי אפשרי לשלב ג'אנק פוד בתזונה ולא לחרוג ממגבלת הנתרן.

יעל דרור גם כותבת ש"לפי ההמלצות, כאשר מדובר בתפריט יומי המכיל 2,000 קלוריות, יש לצרוך כמות שבועית שלא עולה על 750 גרם של בשר, עופות וביצים", וטוענת שלפי ההמלצה אפשר למשל לאכול חמש פעמים בשבוע 150 גרם בשר רזה. גם כאן מדובר בניסוח שיכול להטעות: הנחיות התזונה לא קובעות "שיש לצרוך" בשר בקר, עופות וביצים, אלא ש"ניתן לצרוך".

למעשה, הנחיות התזונה כוללות המלצות ל-3 דיאטות שונות של תזונה בריאה – דיאטה אמריקאית, דיאטה ים-תיכונית, ודיאטה צמחונית. בעוד ששתי הדיאטות הראשונות  מכילות בשר, הדיאטה הצמחונית אינה כוללת בשר כלל, לרבות עופות או דגים. כל הדיאטות הללו שקולות מבחינה בריאותית בעיני משרד החקלאות, והוא ממליץ לציבור לבחור את הדיאטה שמתאימה לו בהתאם להעדפותיו האישיות.

מעבר לכך, חשוב להבין שמי שיבחר לצרוך חמש פעמים בשבוע 150 גרם בשר רזה, יצטרך לאמץ אורח חיים צמחוני יומיים בשבוע ולהימנע באופן מוחלט מצריכת ביצים, כדי לא לחרוג מן ההנחיות. זה כמובן, מצריך הפחתה משמעותית בצריכת בשר, עופות וביצים, ביחס לצריכה הנוכחית של רוב הציבור בישראל. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלים כי אספקת בשר בקר ועופות לנפש בישראל עומדת על 194 גרם ליום (כלומר 1,358 גרם לשבוע), וזאת נוסף על אספקת הביצים שעומדת על 38 גרם לנפש ליום (מספר גבוה מ-750 גרם לשבוע גם אם מביאים בחשבון אובדן משוער של 20% מהבשר משלב האספקה ועד הצריכה, לפי נתוני דו"ח אובדן המזון של "לקט ישראל").

כלומר, בניגוד למצג שיוצרת הכתבה בקרב הקוראים כאילו יש "לשוב ולצרוך בשר", הרי שבפועל גם עמידה בהנחיות התזונה הפשרניות הללו מצריכה הפחתה משמעותית בצריכת הבשר, העופות והביצים שנהוגה כיום בקרב רוב הציבור בישראל. למרבה הצער, מי שאינו מצוי בנושא ויקרא את כתבתה של יעל דרור, יתקשה להבין זאת.

לפיכך אנו ממליצים לקוראים לא ללכת שולל, ולהמשיך ליישם את הנחיות משרד הבריאות: גיוון מקורות החלבון והעשרתם בחלבונים מהצומח, לא חייבים לאכול בשר בכל יום ומומלץ להגביל את כמות הבשר המעובד שצורכים, בעיקר ילדים, ללא יותר מפעם בחודש. בשבועות האחרונים התפרסמו בעיתונות ידיעות המעידות על כך שהציבור מפנים את המסרים הבריאותיים החשובים של ארגון הבריאות העולמי ושל משרד הבריאות שלנו, ומפחית באופן משמעותי את צריכת הבשר המעובד. עוד פורסם כי תאגידי הבשר מנסים לבלום את מגמת הירידה בצריכה הן באמצעות פנייה למשרד הבריאות בדרישה שיחזור בו מהמלצתו, והן באמצעות ניסיונות לשכנע את הציבור כי בשר מעובד יכול להיות חלק מתזונה בריאה.

לאחרונה גם התברר שתעשיית הבשר "מחפשת יחצן". בנסיבות אלו, אפשר לשער שהציבור ייחשף בתקופה הקרובה ללא מעט מסרים שיווקיים שיתחבאו בכתבות בריאות תמימות לכאורה. הסירוב ב-ynet לפרסם את כתבת התגובה שלנו, כמו גם הימנעות ynet מציון כל ניגוד עניינים ביחס לכותבת, שעל-פי האתר שלה עצמה היא גם יועצת לתעשיית המזון, מעלה לכל הפחות תמיהה באשר לנסיבות בעטיין פורסמה במדור הבריאות כתבה עם מסרים כל כך מזיקים לבריאות הציבור.

הכתבה נכתבה ע"י הוועדה המקצועית של הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא (ע"ר) בהובלת אלון שפון,­ MSc במדעי הסביבה, חוקר מזון מן החי; דורית אדלר, דיאטנית ראשית למועצה הישראלית לביטחון תזונתי ודוקטורנטית לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית; ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה ויושבת-ראש הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא.

הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא הוא גוף מקצועי המורכב ממדענים ואנשי מקצוע בתחום של תזונה, סביבה ובריאות הציבור, הפועל להעלאת המודעות לקשר בין תזונה, סביבה, ובריאות האדם, ולייזום פעולות לקידום הביטחון התזונתי הלאומי.