ביום ראשון שעבר נעלם ראש הממשלה ל-14 שעות. לא הייתי עושה מזה כזה עניין אילולא כל אמצעי התקשורת בישראל עשו מזה עניין. למעשה, מאז תחילת השבוע שעבר עסקו בעניין כל אמצעי התקשורת ללא יוצא מהכלל: כל העיתונים, כל ערוצי הטלוויזיה, כל תחנות הרדיו. כיום אנחנו יודעים שמדובר בחלמאות ובסכינאות הרגילה שמאפיינת את התנהלות לשכת ראש הממשלה, אבל ביום שני בבוקר לאף אחד לא היה מושג היכן היה בנימין נתניהו.
ההודעה הרשמית שיצאה מלשכת ראש הממשלה קבעה כי נתניהו היה בביקור במתקן בטחוני חשאי. 14 שעות במתקן בטחוני חשאי? אולי אם אתה עצור של השב"כ. אפילו העיתונאים הבינו זאת.
אלא שביום שני בבוקר היה הנסתר רב על הגלוי. לתוכנית הדגל של גלי-צה"ל "מה בוער", בהנחיית רזי ברקאי, היה פתרון מקורי: אם בלשכת ראש הממשלה לא מדברים, אם היועצים של ראש הממשלה לא משתפים, אם אף אחד בעצם לא יודע להיכן נעלם ראש הממשלה, נראיין את העיתונאים שמסקרים את לשכת ראש הממשלה ונשמע מהם שאין להם מושג היכן היה ראש הממשלה.
רזי ברקאי (צילום: פלאש 90)
ברקאי העלה לשידור את מיה בנגל, כתבת מדינית של "מעריב", שפעם אחר פעם, בניסוחים שונים ומשונים, הבהירה לברקאי שאין לה מושג היכן היה נתניהו.
ברקאי שאל: "הוא היה במוסד לדעתך?", ובנגל ענתה, "אני לא יודעת". ברקאי לא ויתר. "את כתבת מדינית, מבינה שראש הממשלה נעלם, ואז את עושה מה?". בנגל הסבירה שהיא עושה טלפונים כדי למצוא קצה חוט למיקומו הסודי של ראש הממשלה. "למי את עושה טלפונים בקטע הזה?". בנגל הבהירה שיש לה מקורות, אבל היא לא מתכוונת לחלוק אותם עם מאזיניו של ברקאי. "הראיון הזה איתי הולך להיות עם הרבה סימני שאלה כי יש לי מעט מאוד תשובות", ניסתה לשכנע את המנחה שיניח לה. ברקאי לא הבין את הרמז. "כמה אנשים ידעו היכן ראש הממשלה?", חקר ברקאי, ובנגל הסכימה לומר שלדעתה, כמה מפתיע, עוזי ארד ידע.
לקראת סוף הראיון, שדמה יותר מכל לשיחת מסדרון בין קולגות, סיכם ברקאי: "ואחרי כל הדברים האלו, מיה, יכול להיות שאני שואל שאלות אידיוטיות ואת עונה לי תשובות אידיוטיות כי בסוף הוא לא היה בכלל במוסד". בראבו, רזי.
מי שחשב שבשלב הזה הבין ברקאי שעבודתו העיתונאית באותו הבוקר נגועה באידיוטיזם, התבדה. מיד אחרי שנפרד מבנגל אמר ברקאי למאזיניו: "ומי שירחיב את מסע השמועות שאנחנו מנסים לגלגל הבוקר הוא אלי שקד" (שמיד תיקן את ברקאי. קוראים לו "אלי אשד").
ייאמר לזכותו של ברקאי שבמודע או בפליטת פה הבהיר למאזיניו במה הוא עוסק באותו הבוקר: בגלגול מסע שמועות. האין זה תפקידה של תוכנית אקטואליה לדווח על המתרחש או לכל הפחות לנסות להסביר את המתרחש? בדרך כלל כן. אבל אלה זמנים קשים. ראש הממשלה נעלם ל-14 שעות ואף אחד לא יודע לאן, ולכן מאלתרים: מגלגלים שמועות.
אשד, המכנה עצמו בלש תרבות, ביצע את תפקידו בהצלחה מרובה. ראשית הוא נדרש לענות אם הוא יודע מדוע נולד מסע השמועות בעקבות היעלמותו של ראש הממשלה. למרבה הצער הוא לא ענה את התשובה המתבקשת: "אולי כי אתה, רזי ברקאי, 'מגלגל שמועות' כל הבוקר?".
ברקאי המשיך: "לך בבקשה עם דמיונך הפרוע וקשור לי איזו עלילת קונספירציה איפה הוא היה". הלוואי שהייתי ממציא את זה, אבל בזה התעסק ברקאי בבוקר יום שני. אשד ענה שאומרים שאולי הוא נפגש עם חמאס לגבי גלעד שליט. אחחח, איזו קונספירציה. לקראת סוף הראיון העלה אשד את ההשערה שנתניהו נהרג לפני 14 שעות ובעצם ראש הממשלה שלנו הוא כפיל.
קשה להחליט מה האייטמים האלה אמורים לרמוז למאזין: על מצוקת סיפורים במערכת "מה בוער"? שהסיפורים הקיימים כל-כך משעממים את ברקאי עד שהוא מנסה לברוא יש מאין סיפורים בדויים? או שמא פשוט אין גבול לדרך שבה התקשורת מסובבת סיפור כדי להוציא ממנו סיפור אחר, שבעיניה הוא מעניין יותר?
ברקאי סיים לדבר עם אשד, ומהדורת החדשות של 10 בבוקר החלה. מאזינים, כמוני, שמאסו באינפנטיליות של "מה בוער", יכלו לעבור לאלטרנטיבה מבית רשת ב', "הכל דיבורים". מנחה התוכנית, ירון דקל, פתח במונולוג שעסק באותו סיפור ממש: היעלמותו של ראש הממשלה.
במונולוג פנה דקל לראש הממשלה נתניהו ואמר לו שלא הוא ולא אנשי לשכתו צריכים להתרגש מהמהומה שהתחוללה, "גם אם אנחנו בתקשורת נורא חשובים, נורא רוצים לדעת הכל, תמיד. אתה יודע", המשיך דקל בפנייתו לנתניהו, "אנחנו לפעמים מאבדים קצת פרופורציה".
לא מן הנמנע שדקל האזין לברקאי טרם כניסתו לאולפן והחליט להגיב בזמן אמת, אבל מאז שעות הבוקר אני מגלגל שמועה אחרת: בהוראת שירות הביון הפקיסטני, הטמינו אנשי רשת ב' מכשירי האזנה בחדר שבו מתנהלת ישיבת הבוקר של מערכת "מה בוער", וכך גילו שבעצם רזי ברקאי יצא לנופש במלון הכל-כלול בטורקיה, ומי שמחליף אותו הוא אלי יצפאן. לפחות הוא לא נהרג לפני 14 שעות.