מכון הסקרים מדגם, בהובלת ד"ר מינה צמח ומנו גבע, לא יערוך עוד עבור כלי תקשורת בישראל סקרי דעת קהל המתבססים על מדגם מייצג של יהודים בלבד כשהנושא הנבדק נוגע לכלל האוכלוסייה. בראיון שהעניקה אתמול (15.1.16) ד"ר צמח ל"קול העין", תוכנית הרדיו של קול-הקמפוס ו"העין השביעית", הודיעה הסוקרת הבכירה כי החליטה מעתה והלאה להקפיד לסקור גם את האוכלוסיה הלא-יהודית בישראל בכל פעם שנושא הסקר אינו רלוונטי ליהודים בלבד.
ההודעה באה ימים אחדים לאחר פרסומה של ידיעה באתר זה, ובה נמתחה ביקורת על סקר שערכו ד"ר צמח ומכון מדגם עבור התוכנית "פגוש את העיתונות" של חדשות ערוץ 2. בשיחה עם אורן פרסיקו ונמרוד הלברטל הסבירה צמח את הקשיים בסקירת האוכלוסייה הערבית, מתחה ביקורת על "ישראל היום", בגין הטעיית קוראיו, וחילקה מחמאות לעיתון "ידיעות אחרונות", שעמו היא עובדת דרך קבע.
"ראשית אני רוצה להדגיש שבכל הסקרים שאנחנו בודקים רק יהודים, אנחנו מפרסמים שזה רק יהודים", אמרה ד"ר צמח. "אנחנו אף פעם לא מטעים את הציבור לחשוב שזה המדגם כולו. כך גם היה ב'פגוש את העיתונות' האחרון".
באמת השקופית על המסך ציינה שהסקר נערך בקרב יהודים בלבד, אבל רינה מצליח התייחסה לממצאים כאילו הם מייצגים את עמדות "הציבור הישראלי".
"לא".
כן, כן. בשידור.
"אני לא יודעת איך זה הובן, אבל ברגע שכתוב שזה רק יהודים, אז ברור שזה רק יהודים".
למי שקורא את השקופית שמתפרסמת בגופן קטן, בתחתית המסך.
"בסדר, בסדר. אני רוצה להתייחס לשבוע שבו נעשה הסקר עבור 'פגוש את העיתונות'. באמת, באותו השבוע אי-אפשר היה לראיין ערבים, היו אחוזי סירוב כל-כך גדולים, ולכן לא ראיינו. כי בדרך כלל אנחנו כן מראיינים ערבים. ניסינו לראיין ערבים, אבל אחוז הסירובים היה כל-כך גבוה, וגם הבנו את זה. הבנו למה".
למה?
"אתה יודע בדיוק מה היה באותו שבוע, זה היה השבוע של הרצח ברחוב דיזנגוף, כנראה זו פרשנות שאני נותנת, אני לא שאלתי אותם 'למה אתם לא רוצים להתראיין', אבל העובדה שהיה אחוז סירובים כזה גבוה ‒ אני חושבת שזה קשור לאירועים".
סקר על הרג מחבלים, שנערך בקרב יהודים בלבד. פגוש את העיתונות 7.11.15
אבל זה לא חד-פעמי, בכל התוכניות...
"רגע, אני רוצה להגיד עוד משהו. מאותו יום ואילך, כל הסקרים שמכון מדגם יעשה לתקשורת יכללו גם ערבים. להוציא, למשל, אם אני עושה סקר על נושא שהוא באמת יהודי טהור, כמו למשל חוק שמירת השבת, ואולי אפילו זה לא ‒ אבל על זהות יהודית או משהו כזה. כמו שלפעמים אנחנו עושים סקרים בקרב הערבים, כי הנושאים נוגעים לציבור הערבי".
זו בשורה טובה, וכל הכבוד לכם על ההחלטה, אבל נניח שהלקוח יגיד שהוא לא מוכן לשלם עוד כמה אלפי שקלים כדי להרחיב את המדגם.
"הכסף הוא שיקול מאוד קטן. בוא נזכור שחלקה של האוכלוסייה הבוגרת של הערבים במדגם הוא 15%. אז מתוך 500 אתה צריך לראיין 75 ערבים. גם לסקור את היהודים עולה כסף. נכון שלסקור את הערבים עולה יותר, אבל זה לא השיקול".
למה לסקור ערבים עולה יותר?
"אתה צריך לתרגם את השאלון, תמיד יש אחוז סירובים יותר גבוה, ואתה צריך להגיע ליותר אנשים כדי לקבל את המדגם המייצג. אבל זה לא בהרבה יותר יקר. אם היינו מראיינים 500 יהודים או 500 יהודים וערבים, ההבדל הוא לא גדול".
מה בעצם גרם לכך שעד היום הסקרים, למשל ב"פגוש את העיתונות", נעשו בקרב יהודים בלבד?
"לא תמיד, לפעמים הם היו גם של ערבים".
בעונה הנוכחית הם היו רק של יהודים.
"לא, היה סקר אחד, אבל הוא לא פורסם במקרה, כי רינה היתה חולה, ואני חושבת שהיו עוד. אבל אני אגיד לך למה: לפעמים ההחלטה היא כמעט ברגע האחרון, וכשזה כמעט ברגע האחרון אנחנו עושים את זה אינטרנטי, ואין פאנל אינטרנטי של ערבים. אז זה יותר משיקולים טכניים. מאחר ואנחנו יודעים שנושאים חדשותיים הם לפעמים מהיום למחר, כי במדינה שלנו כל יום יש איזה אירוע, אז לפעמים זה פשוט קורה מסיבות טכניות. אבל כמו שאמרתי, גם כאשר הגורם הזה משחק, אנחנו נעבוד אולי ביום שישי ונראיין את הערבים. כמו שאמרתי, עכשיו התקבלה החלטה במכון מדגם שאנחנו מראיינים גם ערבים".
לערבים אין אינטרנט? למה הם לא במדגם האינטרנטי?
"הנפוצות של הגלישה באינטרנט אצל ערבים היא יותר נמוכה ולכן אף אחד עוד לא בנה פאנל אינטרנטי של ערבים".
בעצם חרדים מודרים עוד יותר מהסקרים האלה.
"לא, חרדים דווקא יש באינטרנט. אתה יכול להשיג חרדים באינטרנט. אבל זה עניין של זמן. אני מתארת לעצמי שכבר עכשיו באיזשהו מקום בונים פאנל אינטרנטי של ערבים, ואם לא אנחנו ניזום, נבקש מ-ipanel שייבנו לנו פאנל אינטרנטי של ערבים".
מה זה פאנל אינטרנטי, איך זה עובד?
"חברה שמנהלת את זה מגייסת אנשים להשתתף בפאנל, מגייסים כך שיהיה לנו מדגמים מייצגים, מגייסים מכל שכבות האוכלוסייה. נניח שאני עושה סקר מייצג בטלפון. אני שואלת את המרואיין אם הוא מוכן להשתתף בפאנל אינטרנטי, אתה מגייס אנשים, הם מקבלים נקודות ‒ ואם צוברים כמה נקודות יש איזושהי מתנה, אני לא יודעת בדיוק מה. לחברת ipanel, שאנחנו משתמשים בה, יש כמאה אלף פאנליסטים. אחת הבעיות בבניית מדגם מייצג, היא ש... אתה עונה לטלפון קווי או רק לסלולרי?".
אין לי טלפון קווי.
"זהו, חלק גדול מהצעירים לא עונה לטלפון. בטלפון הסלולרי יש אחוז סירובים מאוד גבוה, כי אתה תופס את האנשים בכל מיני זמנים שבהם הם לא בדיוק מוכנים להתראיין. בסלולרי אתה יכול לעשות רק סקרים מאוד קצרים. איך אנחנו מתמודדים עם זה? חלק מהצעירים, אלה שאינם עונים לסלולרי, אנחנו מראיינים באינטרנט. בכל סקר אנחנו משלבים ראיון טלפוני עם ראיון אינטרנטי. הצעירים מרואיינים באינטרנט. בסקר שפורסם ב'ידיעות אחרונות' לפני שבועיים עשינו את השילוב הזה בבדיקת המדגם. יצא לנו מדגם כל-כך מייצג שלא האמנו למראה עינינו".
באופן עקרוני, מה דעתך על כלי תקשורת שדרך קבע עורך סקרים בקרב יהודים בלבד, ושהפרשנים שלו, שכותבים על הסקרים, מתייחסים לתוצאות כאילו הן מייצגות את הציבור הישראלי?
"זה לא בסדר, זה מטעה".
"גאים להיות ישראלים" - יהודים בלבד, "ישראל היום", 5.5.2014
אני רוצה להבין את מערכת היחסים שלך עם גוף תקשורת. מתי המחויבות שלו כלפייך נגמרת, והאם יש לך say בדרך שבה מציגים את התוצאות?
"אני עובדת עם 'ידיעות אחרונות' ועם ערוץ 2. ב'ידיעות אחרונות' מציגים לי את הנושא שרוצים לדון בו. ניסוח השאלות הוא שלי ושל החוקרים במכון שלנו, אנחנו נותנים את התוצאות, ובדרך כלל אנחנו גם כותבים מה אפשר ללמוד. אני יכולה לתת כדוגמה את סימה קדמון, שאני מאוד אוהבת. כשהיא כותבת על הממצאים שלנו היא בדרך כלל, כמעט כל פעם, מקריאה את מה שהיא כותבת ושואלת אם יש תיקונים למה שהיא כתבה, כך שזה ממש נאמן. עם סימה קדמון, אולי לא מאה אחוז אבל תשעים וכמה אחוזים, זו הפרקטיקה הנהוגה. גם אחרים ב'ידיעות אחרונות' שולחים לחוקר, למכון מדגם, או מקריאים לנו".
האם אתם, הסטטיסטיקאים הבכירים, נפגשים מדי פעם כדי לדון על הסקרים בארץ?
"יש איגוד של מכוני המחקר בראשות מנו גבע. דנים בנושאים שונים".
יש קוד אתי שמחייב אתכם?
"כן, בהחלט. יש קוד אתי, קוד שמקובל בעולם כולו ואומץ גם על-ידי מכוני המחקר בישראל".
בקוד הזה, האם יש סעיף שמחייב לסקור את כל האוכלוסייה כשמתייחסים לנושא שהוא רלבנטי לכל האוכלוסייה?
"לא, אבל אתה צריך להודיע מי האוכלוסייה. אנחנו לא יכולים לכפות על אף אחד".
למה בעצם?
"אתה לא יכול להחליט מי האוכלוסייה הרלבנטית".
את אשת המקצוע, את אומרת שאת לא סוקרת רק יהודים בסקר על פוליטיקאים שנוגע לכל המחנות?
"אבל אולי זה כן נוגע רק ליהודים, אני יכולה להחליט שנושא חוק השבת נוגע רק ליהודים. זכותי להחליט את זה, כל עוד אני מדווחת לקוראים מי היתה האוכלוסייה שממנה הוצא המדגם, זה בסדר גמור".
"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. את התוכנית מפיקה רתם שרעבי, סטודנטית בבית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס 106FM מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית".