בתשע בבוקר חדר משב רוח קטן לאזור החוף. שיח נפל, עמוד התנדנד, החשמל פסק וחשיכה יחסית ירדה על העולם. הפסקת החשמל לקחה איתה גם את האינטרנט והסלולר. ישבנו בשקט וחיכינו בסבלנות. השעות חלפו. דיווחים ממרפסות פתוחות ידעו לספר שבמוקד 103 של חברת החשמל שתלו הודעה סתומה, שרב הנסתר בה על הגלוי. גם במוקד העירייה איש לא ידע מה ומתי. במשך 36 שעות חזרנו 50 שנה אחורה, בערך לתקופת מלחמת ששת-הימים. ישבנו לאור נרות, שתינו תה והקשבנו לטרנזיסטור קטן שהותיר אותנו בתמונת הציביליזציה של הספורט.

הטקסט האחרון שנצפה ברשת, רגע לפני שהתאיידה, היה ב"וואלה". אורן יוספוביץ תהה שם איך זה שמינהלת הליגה יצרה שבת כל-כך משעממת רק בגלל הדרישות של זכייניות הטלוויזיה והטוטו, שבחרו שני משחקים אטרקטיביים בימי ראשון ושני. ואז, בעודנו תוהים על העניין המהותי, כבה החשמל והשאלה נותרה לוטה בעלטה.

מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות" נותר שריד מוחשי יחיד לנעשה בספורט. היתה רק בעיה קטנה: הוא התעקש לדווח על אירועי האתמול, שהעיקריים שבהם כבר נטחנו בשבת באתרים ובתוכניות הרדיו והטלוויזיה. התנחמנו בעיון מדוקדק בבוקסת הציונים של שחקני הפועל רעננה ומכבי פתח-תקווה – אחד השיירים האנכרוניסטיים של עיתונות הספורט משנות ה-60.

הערב ירד על יום ראשון החשוך מתמיד. לפתחנו הזדחלה הבעיה הראשונה לאירוע החשמל ההמוני: את המשחק בין ברצלונה לאייבר כבר לא נראה. מצד שני, בהתחשב בכך שמסי נפצע לא מזמן והותיר את ברצלונה ואת ערוץ one בדד במערכה, זה לא היה הפסד כה טרגי.

רק התגברנו על הבעיה הראשונה, ועננה חדשה ריחפה: אם החשמל לא יחזור עד תשע בערב, נחמיץ את מכבי תל-אביב מול הפועל ירושלים בכדורסל. היה לנו ברור שבדמוקרטיה מפותחת כמו ישראל לא תיתכן הפסקת חשמל של 12 שעות. מצד שני, בכל זאת מדובר במדינה שקצת התחרפנה. הצלחנו לקושש קליטה רעועה של סלולר ולחייג למוקד 103, שם נותר בעינו התקליט השחוק והלקוני שלא הביא שום אורה.

בשלב זה שלפנו ממגירה מאובקת תוכנית לשעת חירום – טרנזיסטור ישן ומסור. כיוונו אותו לרשת ב' וחיכינו בסבלנות לשידור ישיר משולב של משחק הכדורסל עם דיווחים ממשחק ליגת-העל בכדורגל בין הפועל באר-שבע להפועל תל-אביב. החשש העיקרי היה שהבטרייה תיגמר. בינתיים תאורת החירום החלה להקליש, והתחושה היתה שאנחנו על זמן שאול. הוספנו במהירות קיסם למדורה, והדלקנו נר שלישי נוסף לשניים הקיימים.

השדר יואב אביב התבלבל קצת כשבישר על משחק מהיכל נוקיה, ואז תפס את עצמו ונזכר שהספונסר כבר התחלף וגם שם האולם. הוא תיקן מיד ל"היכל הספורט ביד-אליהו" – הכי טבעי ונקי. מותר להתבלבל ולתקן, אבל אי-אפשר לקבל מגיש ספורט שמגיע לא מוכן. שלוש שעות קודם לכן, בתוכנית הספורט של רשת ב' ב-17:30, הועלה על הקו רן קדוש, שוער בני-סכנין. אביב שאל אותו אם הוא בן 21, וקדוש לא התבלבל וענה: "כמעט, אני בן 30". אביב תהה: "אתה בן 30?". לאחר מכן הציג בקצרה את הקריירה של השוער: "אתה התחלת בראשון-לציון, הלכת לאנגליה, חזרת לסכנין". קדוש: "לא, חזרתי לבני-יהודה והפועל חיפה, עברתי הרבה תחנות בדרך".

השידור המשולב סיפק מתח ועניין לאור נרות. ליאן וילדאו, שדיווח מבאר-שבע, עשה זאת בצורה רהוטה ומצוינת, אפילו בלי שנחשוד בו שהוא אוהד של באר-שבע, שמיגרה באותו ערב את הפועל תל-אביב. לעומתו, יואב אביב נשמע לרוב נחנק כשירושלים קלעה ונשנק כשמכבי קלעה, כך שהמאזינים יכלו להבין איזו תוצאה תשמח אותו. "תשמעו את הקהל – איזה קולות, איזה רעשים", התפייט בפתיחה, והוסיף גם את קולו להמולה. שלוש-ארבע דקות לסיום, כשמכבי הקטינה את הפיגור שהיתה בו, אביב פשוט צרח את השידור ללא צורך והפך אותו לצורמני ולבלתי ידידותי למשתמש. בכל מקרה, שידור הרדיו הוכיח את עצמו כתחליף יעיל להפליא, לא רק לנהגים בנסיעה.

בגלל הפסקת החשמל לא יכולנו לצפות במהדורת הלילה של חדשות הספורט, אבל מקורות מהימנים של "העין השביעית" סיפרו למחרת כי בתוכנית דיווחו על תוצאות מאירופה, אבל התעלמו לגמרי מתוצאות הליגה הספרדית, כולל ברצלונה, זו שערוץ הספורט האביס ופיטם במשך שנים. עכשיו, כשאיבד אותה למתחרים, הוא לא מואיל לספק אפילו דיווח קצר, לא שקופית עם תוצאה, גם לא צמרת טבלה.

זו דוגמה מרתקת להשפעה האדירה של תקשורת, וספציפית של סדר יום תקשורתי, על מפת העניין הציבורי. כל עוד היתה הליגה הספרדית נכס של ערוץ הספורט, הוא שיווק אותה כדבר הכי חם, עד שקנה לה את אהדת הצופים בישראל. מרגע שאיבד את הליגה, הוא מוחק אותה מהמסכים שלו בעקביות ובאופן ציני לגמרי. נגמר האינטרס הכלכלי שלו ב"עניין הציבורי". זוהי דוגמה קטנה יחסית להשפעה של בחירות עריכתיות שנעשות בכל כלי התקשורת כל הזמן: התודעה (העסקית, הכלכלית, האינטרסנטית הצרה של בעלי עניין) קובעת את ההוויה (של אלפי אוהדי כדורגל במקרה הזה).

בוקר יום שני מצא את עובדי חברת החשמל וההנהלה עומדים על עמוד ומסרבים לרדת ממנו, תוך חילופי האשמות במתח גבוה. כל זאת על חשבון הצרכנים הנבונים שמשלמים תעריפים גבוהים. השעות זחלו בעצלתיים בציפייה לזרם שיחזור. ספרנו את השעות המתות הללו. 24 שעות, 30, והנה כבר 34 – וגורנישט.

ערב עגום נוסף ירד על הרחוב והעיר. מבעד לעלטה ולייאוש הצלחנו להקשיב בעניין הולך וגובר לראיון מסקרן במיוחד ברדיו 103 עם פיני גרשון, על מאחורי הקלעים של מכבי תל-אביב בעקבות המשבר שלה. איינשטיין, קופמן, מליניאק והללי נמנעו מהצעקות המוכרות, מהאשמות, הנהמות והירידות, סיפקו הערות בונות ושאלות לעניין, ותרמו לראיון רדיופוני במיטבו. הראיון הזה נמשך כ-45 דקות רצופות, ללא עצירה לפרסומות, דבר נדיר במקומותינו. אור ספורטיבי בקצה העלטה.

עוד כתובת אחת לביקורת

כתבה גדולה במדור הספורט של "ידיעות אחרונות" בשבוע שעבר (שני, 19.10.15] עסקה בטעויות של שופטים. "כבר אחרי שבעה מחזורים הפכו שופטי ליגת-העל לכתובת המרכזית לביקורת, האם היא מוצדקת?", שאלה כותרת המשנה לכתבה בחתימתם של נדב צנציפר ודוד בן-שימול. רוב המצוטטים בכתבה היו בעילום שם, מלבד שניים: שופטי העבר אסף קינן ושי שטרית.

שטרית התראיין יום קודם לתוכנית הרדיו של ערוץ הספורט, "חמש באוויר", והדברים שאמר שם נשמעו דומים להפליא לציטוטים למחרת בשמו ב"ידיעות". וכך פורסם בכתבה בעיתון: "[...]השופט לשעבר שי שטרית היה הרבה יותר בוטה: 'קל לשרוק נגד מכבי פתח-תקווה וקשה לשרוק נגד קבוצות גדולות. קח למשל את ריינשרייבר, שכשופט רביעי לא אותת על העבירה של טל בן-חיים על שחקן רעננה, כשכולם רואים שהוא פירק אותו ללא כדור. גרינפלד יצא חשבונאי, הוא פחד לעתידו אם ישרוק נגד הגדולות. השופטים של היום חושבים רק על החוקים, אף אחד כבר לא עובד עם ההיגיון, ודני קורן מלטף אותם. אני נפגעתי בתור שופט שלא הלכתי עם קבוצות גדולות. נתתי פנדלים נגדן וידעתי שאדפק, אז שלחו אותי לקרבות תחתית'".

"ידיעות אחרונות", 19.10.15

"ידיעות אחרונות", 19.10.15

כיוון שב"ידיעות" לא נכתב כי שטרית אמר את הדברים לתוכנית הרדיו, כל קורא הבין כי הם נאמרו לכתבי העיתון ששוחחו עימו. האומנם?

שי שטרית הופתע מאוד למחרת לראות את שמו וציטוטיו בכתבה ב"ידיעות". בשיחה עם "העין השביעית" הכחיש שופט העבר כי שוחח עם כתבי העיתון. "הופתעתי לראות את הדברים בעיתון, לא התראיינתי ל'ידיעות אחרונות'", אמר. "הם לקחו את הדברים מהרדיו. הם גם ציטטו אותי לא נכון. הוציאו אותי כאילו אני תוקף את ריינשרייבר, וזו לא היתה כוונת הדברים שלי. התראיינתי אך ורק לרדיו של ערוץ הספורט. צילצלתי לפשכצקי [מגיש התוכנית ברדיו], שאלתי אותו אם העביר להם, ושום דבר".

איך אתה מרגיש עם זה?

שטרית: "אני לא מרגיש עם זה טוב. אם היו רוצים, יכלו להתקשר אלי ישירות".

לא הצלחנו לקבל את תגובת "ידיעות אחרונות".

הפקקים בחסות קוקה-קולה

טל היינריך מדווחת על מירוץ הלילה של תל-אביב, ערוץ הספורט, 20.10.15

טל היינריך מדווחת על מירוץ הלילה של תל-אביב, ערוץ הספורט, 20.10.15

באולפן ליגת האלופות השבוע עברו פעמיים בשידור ישיר למירוץ הלילה של תל-אביב. הכתבת טל היינריך סיפקה שני דיווחים חיוביים, בלי להזכיר שחצי עיר נחסמה ונפקקה החל מהשעה 19:00, ושמגרשי חניה בצפון העיר נחסמו שבוע קודם לצורך התארגנות, דבר שהגביר את מצוקת החניה. העיקר שהמצלמה היתה פתוחה ברוחב ובגובה הנכונים, שלא תפספס חלילה את הלוגו של הספונסר. כל היתר לא כזה חשוב.

על החיים ועל המוות

אתר one מדווח על האפמן ומכבי, 20.10.15

אתר one מדווח על האפמן ומכבי, 20.10.15

שימו לב לשורות המוקפות באדום: מופת של עילגות המשולבת בטעם טוב, מנה המוגשת לקוראים באהבה מהמטבח האנין של one.

• לתגובות: yegerm9@walla.co.il