גליון "ידיעות אחרונות", גרסת הרכבת. 14.11.10 (צילום: ניצן ברומר)
כנוסע קבוע ברכבת אני עד בשבועות האחרונים להתנהגות מבוהלת של "ידיעות אחרונות". אין לי תובנות מעמיקות על אודות מצב העיתונות, אך אולי תיאור העובדות יסייע למי שחוקר את העניין.
בעקבות סכסוך בין "ישראל היום" ובין הרכבת, או אולי הזכיין המתווך, הופסקה לאחרונה, לזמן מה, חלוקת "ישראל היום" בתחנות, ואל החלל נכנס מיד מו"ל "ידיעות אחרונות", שנראה כי במשך תקופה ארוכה ארב להזדמנות. כזכור, בעבר כבר חילק "ידיעות אחרונות" עיתון מיוחד לנוסעים ברכבת, "24 דקות" שמו, שנסגר.
המו"ל המיומן הוכיח כי הפעם הפאניקה השתלטה עליו. בימים הראשונים חולק חינם בתחנות עיתון כלכלי מבית "ידיעות אחרונות", "כלכליסט", אולם לא כל חלקיו צורפו. נראה כי המו"ל לא התכונן כראוי, כפי שיתברר גם בהמשך.
בתחנה שבה אני עולה על הרכבת מדי בוקר, בתקופה שבה הופסקה חלוקתו של "ישראל היום", ניצבה מחלקת העיתונים של החינמון הזה מחוץ לתחנה וחילקה שם גליונות של "ישראל היום". מנהל התחנה הגדיל לעשות והרחיק אותה. לעזרתה הגיע בריון מטעם "ישראל היום", והתפתחה תקרית של דחיפות ואלימות קלה.
האם הנהלת הרכבת אחראית גם על השטחים שמחוץ לתחנה, או שהיא דורשת מעובדיה להגן על האינטרסים שלה גם מעבר לתחום השיפוט? אגב, בפאתי תחנת הרכבת בארלוזורוב בתל-אביב עומד דרך קבע מחלק מטעם חינמון שלישי: "ישראל פוסט".
אחרי כמה ימים של חלוקת "כלכליסט", שונתה המתכונת ו"ידיעות" החל לחלק את הקונטרס החדשותי של העיתון בצירוף מוסף הספורט וללא החלקים האחרים. את "כלכליסט" המקוצר הפסדנו, אך בתוך ימים אחדים בא שינוי נוסף: החלק החדשותי של גליונות "ידיעות" שחולקו בתחנות השתנה. מודעות האבל הוצאו יחד, כמו גם כמה עמודים אחרים, ונוספו התשבצים והסודוקו המתפרסמים ברגיל במוסף של העיתון. באופן אישי, אני מאוכזב שהסירו את מודעות האבל. אני קורא אובססיבי, אולי שרוט, של המודעות הללו. לפחות היו כמה ימים שנהניתי...
נראה שב"ידיעות" הבינו כי הנוסעים מעוניינים בחומר קריאה קליל יותר, ומכאן השינוי. נדמה שבתכנון נכון אפשר היה לדעת על כך מראש, הרי לא מדובר בסוד כמוס. בכותרת העיתון החדש הופיע מדי יום הכיתוב "מבצע מהדורה מקוצרת לנוסעי הרכבת", ובתוך יומיים אף זה שונה וה"מבצע" החל לכלול גם סטודנטים.
בתוך פרק זמן קצר של פחות משלושה שבועות שינה "ידיעות אחרונות" את החלוקה, את אופיה ואת תכניה, ואז נכרת הסכם שלום בין הרכבת ובין "ישראל היום", וגליונותיו של החינמון הזה שבו להיות מחולקים בתוך תחנות הרכבת. זכינו ויש לנו כעת שני עיתונים, ועיתון נוסף בחוץ...
מי אמר שהעיתונות המודפסת מתה?
מאיר פז הוא נוסע קבוע ברכבת ישראל