בתפקיד צ'מברליין

"תמה מלאכת ניסוח ההסכם, עכשיו יגיע תור הפרשנות", כותב צבי בראל בפתח טור הפרשנות שלו, המתפרסם ב"הארץ". בניגוד ללשון העתיד שנוקט בראל, כלי התקשורת בישראל מגיעים ל"תור הפרשנות" על ההסכם בין מעצמות המערב לאיראן אחרי שצברו ניסיון משמעותי בפרשנותו. כבר שנים שהעיתונים מפרשנים את תוכנית הגרעין האיראנית, ובחודשים האחרונים הם מפרשנים גם את ההסכם שהתגבש בין המעצמות לאיראן. לכן כמעט שאין הפתעות במסגור ובתכנים שמציעים העיתונים הבוקר.

נח קליגר משווה ב"ידיעות אחרונות" בין ההסכם האיראני להסכם מינכן, ומזכיר כי שנה לאחר שנוויל צ'מברליין הכריז כי ההסכם שחתם מול היטלר הציל את העולם ממלחמה, פרצה מלחמת העולם השנייה, "שבה נהרגו יותר מ-60 מיליון בני-אדם, ובהם 6 מיליון יהודים שהושמדו רק משום שהיו יהודים".

טור הפרשנות מאת קליגר מתפרסם בעמ' 20 של "ידיעות אחרונות", האחרון מבין עמודי קונטרס החדשות לעיתון שמוקדש לסיקור ההסכם עם איראן. בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" כותב נחום ברנע: "נתניהו נוהג כמי שמשוכנע שזהו מאבק על עצם קיומה של ישראל. הוא טועה: ישראל תתקיים. השואה לא בפתח".

ב"ישראל היום" המשוואות וינה=מינכן, איראן=גרמניה הנאצית ופצצה איראנית=שואה ליהודים מקבלות ביטוי כבר בעמוד השער של העיתון, שמעוצב גם הבוקר בגוני צהוב-שחור הנעים בין הגרעיני לשואתי. במרכז עמוד השער מודפסת הכותרת הראשית המאיימת "הסכם לדיראון עולם".

שערי "ישראל היום", 13-15.7.2015

שערי "ישראל היום": היום, אתמול ושלשום

בכפולה הפותחת של "ישראל היום" מתפרסמים הבוקר שני תצלומים זה לצד זה: באחד נראה מזכיר המדינה ג'ון קרי מחזיק בידו עותק מודפס של ההסכם עם איראן, ובאחר נראה נוויל צ'מברליין מנופף בהסכם מינכן. כיתוב התצלומים נפתח במלים "לא נעים להיזכר – אז והיום".

צמד התצלומים מלווה בטור פרשנות מאת בועז ביסמוט, שבו משובץ הביטוי "לדיראון עולם" שלוש פעמים בחמש הפסקאות הראשונות. "הסכם לדיראון עולם" היא גם הכותרת המתפרסמת בראש כל אחד מהעמודים ב"ישראל היום" המוקדשים לסיקור ההסכם, ומדובר בכל עמודי קונטרס החדשות עד עמ' 25, כולל.

ב"הארץ" משווה אמיר אורן, כמו להכעיס, דווקא את בנימין נתניהו לנוויל צ'מברליין, משום שלדבריו, כמו צ'מברליין, במקרה האיראני "כל הערכותיו ופעולותיו [של נתניהו] נמעכו במכבש ההיסטוריה".

פוליטיקה פנימית

כמו אורן ב"הארץ", גם שמעון שיפר ב"ידיעות אחרונות" מבקר את מהלכי נתניהו בחזית האיראנית. שיפר אף דורש להקים ועדת חקירה ממלכתית "כדי לדון בגורמים לכישלון הקולוסלי". ב"מעריב" טוען בן כספית כי הנכונות של ארצות-הברית והמעצמות האירופיות להגיע להסכם עם איראן היא "המחיר שנתניהו משלם עכשיו על ההימור המטורף שקיבל לפני כמה שנים: ההתעלמות מהאירופים, הזנחת הדמוקרטים והנחת כל הז'יטונים על הרפובליקאים".

הז'יטון, כלי משחק מרכזי בבתי-קזינו שבהם עשה איש העסקים שלדון אדלסון את הונו הגדול, מופיע גם בכותרת מאמרו של יוסי ורטר ב"הארץ". ורטר מתייחס למראה של נתניהו אמש, במסיבת עיתונאים שכינס בירושלים, ומדמה אותו ל"מהמר נואש שאיבד את כל נכסיו". בגרסתו המקוונת זוכה המאמר לכותרת הבוטה "המהמר הכפייתי נתניהו שם את כל הז'יטונים על בית-הנבחרים".

ב"ידיעות אחרונות" קובע נחום ברנע כי מאבקו של ראש הממשלה נגד ההסכם "היה בנוי על הימור" שלפיו האיראנים יהססו לפרוץ לגרעין חרף הסנקציות. "עם ההימור הזה הוא הולך עכשיו אל הסנאט האמריקאי", הוא כותב. "אבל האיראנים הם עכשיו החלק הקטן בהימור שלו. הקופה גדלה; הסיכויים קטנו".

בנימין נתניהו נושא נאום תגובה על הסכם הגרעין, 14.7.15 (צילום: הדס פרוש)

בנימין נתניהו נושא נאום תגובה על הסכם הגרעין, אתמול (צילום: הדס פרוש)

מוטיב הקזינו מפציע גם בראש הכפולה השנייה של "ישראל היום", אם כי בהקשר אחר לחלוטין. "המעצמות הימרו על העתיד שלנו", קוראת כותרת המתנוססת בראש הכפולה, ציטוט מפי ראש הממשלה נתניהו. ציטוט דומה מתפרסם גם בשער העיתון, בכותרת הגג של ההפניה הראשית.

דרור אידר כותב כי "לולא עמידת נתניהו מול האירופאים והאמריקנים – ומול אופוזיציה חסרת אחריות מבית – הרי גם מה שהושג בהסכם האומלל הזה לא היה מושג". בהמשך מאמרו מבקר אידר את ראשי מפלגות האופוזיציה. "עד אתמול קראו ראשי האופוזיציה לנתניהו להתפטר. 'ההיסטוריה תבוא עימו חשבון'", כותב אידר. "התבלבלתם, ההיסטוריה תבוא איתכם חשבון על ששימשתם אופוזיציה לא עניינית, שהעדיפה התנגחות תחת איחוד שורות בנושא כה חיוני לעתידנו".

טוב או רע?

בעיתונים שאינם "ישראל היום" יש מקום לגוני ביניים בניתוח ההסכם. "העולם נכנע לאיראן", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", אך כבר בכפולה הפותחת כותב אלכס פישמן כי ההסכם אמנם רע, אבל "רחוק מלהיות אסון, או קטסטרופה לאומית". אורלי אזולאי מכנה את ההסכם בהמשך העיתון "הסכם של אמיצים".

ב"מעריב" טוען בן כספית כי מבחינת תוכנית הגרעין האיראנית ההסכם "סביר", אולם מבחינה עקרונית הוא מעניק לגיטימציה ל"מעצמת טרור עולמית אדירה". עמיתו לעיתון יוסי מלמן טוען כי "מדובר בהסכם שלא מעט מסעיפיו מפתיעים לטובה".

מאמר המערכת של "הארץ" קורא "לתת סיכוי להסכם", אולם כמה מפרשני העיתון מדגישים את חסרונותיו. ברק רביד טוען כי ההסכם "אינו טוב" וכולל "לא מעט סעיפים בעייתיים". הפרשן הצבאי עמוס הראל כותב כי מלבד דחיית היכולת הגרעינית של איראן בעשור הקרוב, "ההסכם אינו מספק הרבה סיבות לשמחה במערב או בישראל".

ב"ישראל היום", לעומת זאת, הכותרות קוראות "הסכם לדיראון עולם", "הפארסות", "רוחאני בנאום ניצחון", "יום הקלון", "חרפת העסקה", "חורים בעסקה", "אחריהם המבול" ו"הסכם גרוע: איראן חזקה יותר כלכלית, מדינית וצבאית".

לפי יוסי ורטר, הפרשן הפוליטי של "הארץ", דף המסרים שהועבר לבכירי הליכוד לקראת החתימה על ההסכם עם איראן כלל שלוש נקודות עיקריות: "1. ההסכם רע, גרוע, נורא. 2. אלמלא נתניהו המצב היה רע הרבה יותר, מוקדם יותר. 3. האופוזיציה אשמה וצריכה להתבייש". כפי שניתן ללמוד מסקירת העיתון בפסקאות דלעיל, "ישראל היום" משמש בפועל גם הבוקר תרגום "עיתונאי" לדף המסרים של לשכת ראש הממשלה. דף מסרים המודפס ומופץ חינם ב-325 אלף עותקים.

בשולי סיקור ההסכם

אכזריות. עורך חדשות החוץ של "ישראל היום", בועז ביסמוט, כותב בטורו הבוקר כי המשטר האיראני "פוגע זה עשרות שנים (מאז 1979) בבני עמו שלו". ביסמוט בוודאי מודע לכך שגם לפני 1979, בתקופת שלטונו של השאה, פגע המשטר האיראני בבני עמו. אפילו עמיתו לעיתון, דן מרגלית, כותב הבוקר על משטר השאה כי "היה חמור ודיכא זכויות אדם ונהג באכזריות". למעשה הפגיעות הללו באיראנים, שנעשו בחלקן תוך שיתוף פעולה אקטיבי של מדינת ישראל, עמדו ברקע מהפכת 1979.

לפיד. אנקדוטה על ח"כ יאיר לפיד, יו"ר יש-עתיד, חותמת הבוקר את טור הפרשנות של בן כספית ב"מעריב". לפי כספית, לפיד התקשר אתמול למנכ"ל משרד החוץ דורי גולד ואמר לו כי על אף שבחזית הפנימית ימשיך למתוח ביקורת על מדיניות הממשלה, בחזית הבינלאומית הוא עומד לרשות משרד החוץ ויתראיין לכלי התקשורת ככל שיידרש.

"לפיד כבר נתן סדרה של ראיונות כאלה אתמול, ומתח ביקורת קשה על ההסכם", מציין כספית. כפולת עמודים לאחר מכן מתפרסמת הכותרת "באופוזיציה התגייסו נגד ההסכם: 'לטובת בטחון מדינת ישראל'". התצלום המלווה את הידיעה מציג את יאיר לפיד. "אין אופוזיציה או קואליציה", נכתב בכיתוב התצלום. כותרת המשנה לידיעה נפתחת בציטוט מפי לפיד: "הצעתי למנכ"ל משרד החוץ שאצטרף למאמצי ההסברה בעולם נגד ההסכם". כשאותו המסר בדיוק עולה פעם אחת מטור פרשנות ומיד בהמשך מידיעה חדשותית, אפשר לראות בכך סימן לתעמולה.

ח"כ יאיר לפיד אוחז בספר תורה בכותל המערבי, 13.7.15 (צילום: יונתן זינדל)

ח"כ יאיר לפיד אוחז בספר תורה בכותל המערבי, שלשום (צילום: יונתן זינדל)

משחקי המלים של אמיר אורן. אחרי תקופה רגועה יחסית בכל הקשור למשחקי מלים, שב הבוקר אמיר אורן לסורו. "במקום האוהלים ההם", כותב אורן ביחס לאוהלי המחאה החברתית של קיץ 2011, נתניהו "ניצב בפני אוהל הדוד אטום". לרגל המאורע ליקט בעל הבלוג "נביא שקר" את משחקי המלים של אורן בענייני אטום, והציע גם כמה משחקי מלים משל עצמו. התוכלו לזהות מהם משחקי המלים שחיבר אורן ואילו הומצאו על-ידי נביא השקר?

J15

"אובמה הזמין את נתניהו לפגישה", קראה הכותרת הראשית ב"ידיעות אחרונות" לפני חודש. "זה יקרה באמצע יולי", נכתב אז בכותרת המשנה, "אחרי שאובמה יחתום עם איראן על הסכם הגרעין, ומערכת היחסים בין השניים תהיה מתוחה מאוד". אלכס פישמן דיווח על "תאריך משוער" לפגישה: 15 או 16 ביולי.

הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", אתמול

הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", 16.6.2015

ובכן, היום הוא ה-15 ביולי. ההסכם עם איראן אמנם נחתם, אבל נתניהו אינו פוגש את אובמה, וגם לא יפגוש אותו מחר. בזמן אמת, יש לציין, הפגישה המיועדת הוכחשה נמרצות על-ידי לשכת ראש הממשלה ו"ישראל היום".

עושים לביתם

תנובה. מיזם הפרסום למען חברת תנובה מקודם גם הבוקר ב"ידיעות אחרונות", ולא רק בעמודי המודעות. עוד כפולה במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מוקדשת ל"בית בריא", סדרת כתבות וידיעות המלווה בגילוי הלא-נאות "בשיתוף חברת תנובה". בין הטיפים למשפחה שמנסה "להגיד לא לחטיפים": "אצבעות גבינה או קוביות גבינה צהובה 9% יכולות להוות חטיף 'ביס' שכיף לנשנש". לחברת תנובה מוצר בשם "אצבעות עמק" ומוצר נוסף בשם "עמק ביס".

צה"ל. ב"ישראל היום", שבו בדרך כלל אין "שיתופי פעולה מסחריים" רחבי היקף שכאלה (ובשל ההון העצום של הבעלים גם אין ממש צורך בהם), פוצחים הבוקר ב"גיוס אוגוסט 2015", מיזם עיתונאי מתמשך המכונה "פרויקט של 'ישראל היום' וצה"ל". על פני עמוד שלם מברך קצין המודיעין הראשי, תא"ל משה שנייד, את אלו מבין מתגייסי קיץ 2015 שישרתו באמ"ן. רשימתו של שנייד נפתחת במשפט שבסופו סימן קריאה והיא מסתיימת במשפט שבסופו סימן קריאה.

פיקנטריה

בכל העיתונים מדווח הבוקר על כתב האישום שהוגש נגד ראש עיריית אור-יהודה דוד יוסף. בכל העיתונים, למעט "הארץ", מודגש פרט שולי, "פיקנטי", מכתב האישום – החשד כי יוסף העניק לאחד הרחובות בעירו שם שבו נהג לכנות את פילגשו, "באלי".

"באלי רחוב" היא הכותרת לידיעה היחידה בשער האחורי של "ידיעות אחרונות". "האם ראש העיר העניק רחוב למאהבת שלו", נכתב בכותרת הגג. "קרא לאחד הרחובות בעיר בשם כינוי החיבה של המאהבת שלו" היא הכותרת לידיעה ב"מעריב". "אישום מדהים: ראש העיר ביצע עבירות מין – וקרא רחוב על שם המאהבת", נכתב בכותרת הידיעה ב"ישראל היום".

בשער "הארץ", לעומת זאת, נדפסת הכותרת "כתב אישום חמור נגד ראש העיר אור-יהודה: 'ניצל נשים באופן שיטתי'". גם בפנים העיתון מדגישה הכותרת לידיעה "עבירות מין", "גניבה", ניצול נשים ופגיעה באמון הציבור. האישום הנוגע לשם הרחוב מוזכר בשולי כותרת המשנה, אחרי המלים "בעילה", "מעשה מגונה", "הטרדה מינית" ו"מרמה".

ראש עיריית אור-יהודה דוד יוסף בבית-המשפט, 26.5.15 (צילום: פלאש 90)

ראש עיריית אור-יהודה דוד יוסף בבית-המשפט, 26.5.15 (צילום: פלאש 90)

ענייני תקשורת

בשער "הארץ" מדווחת רויטל חובל כי פרקליט המדינה שי ניצן החליט לאפשר למשטרה לבצע חיפושים במכשירים סלולריים של חשודים גם ללא צו של בית-משפט.

אדוה כהן מדווחת ב"ידיעות אחרונות" כי העיתונאי נח קליגר נבחר להיכל התהילה של ההתאחדות העולמית לכדורסל, פיב"א, כהוקרה על פעילותו בארגון "במשך קרוב ל-65 שנים".

במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" מפרסמת שושנה חן מעין תיקון לכתבה מהחודש שעבר, שבחנה את עמידותן של חולצות פולו שונות. בטעות, כך כותבת הבוקר חן, חולצת הפולו של פוקס, שנכללה בבדיקה ההשוואתית, הורכבה מ-60% כותנה ו-40% פוליאסטר, בעוד שכל יתר החולצות הורכבו מ-100% כותנה. חולצה זו, אגב, זכתה למקום הראשון עם ציון 9. הבוקר מדווחת חן על ממצאי הבדיקה בחולצת פולו של פוקס שעשויה 100% כותנה, כמו יתר החולצות שנבדקו. התוצאה – ירידה של חצי נקודה וציון של 8.5.

במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" משוחחת גיל קורוטקי עם שלושה אחים לבית משפחת גניש, המשתתפים בתוכנית הטלוויזיה "הקודחים". אחד מהם, חיים גניש, מספר כי קיבל הרבה תגובות על עצם הופעתו בתוכנית לצד עיתונאי "הארץ" גדעון לוי. לדבריו, רבים פונים אליו ואומרים, "איך עבדת עם הגדעון לוי הזה? הוא אנטישמי!". גניש אומר: "אני עונה להם, תעזבו רגע את העבודה שלו בצד, הוא מתפרנס מהשטויות שלו, אבל דיברת איתו פעם? הוא איש שיחה כל-כך מעניין".