ביני לבין נדב פרי שוררים יחסים קורקטיים. יצא לי לערוך כמה פעמים את "מה בוער" כשהוא מחליף את רזי ברקאי בכס המגיש. הפעם האחרונה התאפיינה בחוסר כימיה, ונדמה לי ששנינו שמחנו להיפרד. לא גדלתי איתו בתחנה – איני בוגרת גלי-צה"ל, ואין לקליקות החברתיות שלנו שום נקודות השקה.

העליהום על נדב פרי אינו מוצדק, אך לצערי אינו מפתיע. כולנו אוהבים לראות עצמנו כמי שהגיעו לעיתונות עם אידיאולוגיה מוצקה. אנחנו רוצים להשפיע, אם לא על האומה כולה, לפחות על חלקים ממנה. אבל מה לעשות, לא כולם הגיעו עם מטען כזה. יש מי שהגיעו במקרה, התאהבו ונשארו, אחרים פשוט נהנים ממה שיש למקצוע להציע יותר ממה שהוא מחסיר. ייתכן שפרי הוא אחד מאלה. ייתכן שרצה להשפיע ועם הזמן השתנה הכוח המניע שלו. כך או כך, הבחור הזיע במשך שנים ארוכות, עשה עבודה טובה, שמר על כללי האתיקה והתקדם עד שנדמה שכבר אין לו לאן לשאוף.

אולי זה מה שהרגיש, ואולי באמת חש מה שעיתונאים רבים מייחלים לו – בשלות לעזוב. כי כמה שהענף הזה נצלני, מדורדר ולא יציב – יש בו משהו ממכר. ההתמכרות עמוקה יותר, יש להניח, כשמדובר בדמות טלוויזיונית מוכרת בכל בית.

ועל אף שפרי הוא כזה, ובלי להעליב, הוא לא עיתונאי חד-פעמי שייכנס להיסטוריה. אם שלי יחימוביץ', כעיתונאית או פוליטיקאית, גיא רולניק או רביב דרוקר היו עוזבים את התחום בשביל לשרת את תשובה – זה היה מזעזע. נדב פרי לא היה מעורב בנושאים הללו, והם ממילא לא השפיעו על סיקורו, למרות הקשר ההדוק בין ההון לשלטון.

טוענים נגדו שבגד בצופים, שאסף ניסיון וקשרים שאת כולם יעניק לתשובה על מגש שערכו 60 אלף שקל בחודש. אז מה? אתם מכירים מקצוע שבו צבירת ותק וניסיון, על כל המשתמע מכך, אינה קרדום להתקדם בעזרתו? זה בדיוק מה שיש לו להציע. קשרים והבנת המערכת הפוליטית הם בדיוק הניסיון הרלבנטי מבחינתו כדי להתקדם באמצעותו. ממש כשם שמנתח מוח צובר ניסיון והצלחות ובזכות זה מרוויח יותר או מועסק במקומות יותר יוקרתיים, או כל בעל מקצוע אחר. מה תגידו על מורה שצבר ניסיון מוצלח בהוראה ובמקום להישאר בבית-ספר ציבורי ולקדם את ילדינו בוחר ללכת לעבוד אצל יואל גבע תמורת אלפי שקלים?

הצקצוק המתחסד נגד עיתונאים שצוברים הון מקצועי ואחר-כך פורטים אותו למשכורת שאיתה אפשר לחיות פשוט תלוש מהמציאות

הצקצוק המתחסד נגד עיתונאים שצוברים הון מקצועי ואחר-כך פורטים אותו למשכורת שאיתה אפשר לחיות פשוט תלוש מהמציאות. מה בדיוק מצפים המבקרים מפרי? שיניח את כל כישוריו והצלחותיו בצד וילך להיות מתרגם לשפת הסימנים? שילמד רפואה? העיקר שלא ישתמש ביתרונותיו כעיתונאי בטלוויזיה? העיתונות היא בין השאר מקצוע, ככל מקצוע אחר, עם תנאי קבלה רדודים יותר ופערי שכר גדולים יותר מהרבה פרופסיות.

הלוואי שכל העיתונאים היו חדורי שליחות. הלוואי שפרי היה עוזב את המשבצת היוקרתית שמילא כדי להקים עמותת סיוע לנזקקים או לפחות לעשות דוקטורט. כן, המהלך שלו מפתיע וקשה מאוד לעיכול. אחרי הכל קצת מוזר שנער הבר-מצווה הנחמד עובר לעבוד אצל הרעים. אבל האם הוא אי-פעם התחייב שהוא מהטובים? מי בכלל יודע מה עמדותיו הכלכליות והפוליטיות? אולי זה תפור על עולמו האידיאולוגי ככפפה ליד? רק לעיתונאים סוציאליסטים מותר להסתובב בינינו?

להפך, העובדה שאנו מופתעים כל-כך מעידה כאלף עדים שהיה עיתונאי מקצועי וחסר פניות. לא היה לנו מושג שעולם הגז והקידוחים "ריתק אותו", כפי שסיפר בהודעתו. לא הרגשנו שהוא חש מיצוי. חשבנו שהוא נחוש כתמיד.

רבים ממבקריו של פרי יודעים היטב כמה קשה מצבו של הענף וכמה מהם חווים את הקושי היטב, כשהענן הכלכלי מרחף מעל ראשם, יותר משחווה אותו פרי. בסך-הכל, מה היה לו רע? אין ספק שמשכורתו בערוץ 10 היתה לכל הפחות סבירה וגם בעיית היציבות של מקום עבודתו נפתרה. אבל סליחה, הוא חייב לנו משהו? הוא חייב להיות עני מרוד ומועמד נצחי לפיטורים כדי שיוכל לפנות למקום אחר?

מלינים על פרי שכעת ישתמש בקשריו כדי להפעיל לחץ על פוליטיקאים לתמוך בשותפויות הגז. אם זה אכן יקרה, הבעיה שלנו אמורה להיות עם הפוליטיקאים שייכנעו ללחציו של הלוביסט שפעם המתיקו עימו סוד, לא עם פרי עצמו.

כן, עד אתמול נמנה עם כלבי השמירה של הדמוקרטיה ומהיום עם מנצלי חולשתה. אבל הוא לא עובד עלינו. הוא לא מדברר בטלוויזיה מסרים של בעלי הון או בעלי עניין. ולרוע מזלן של העיתונות והחברה הישראלית, כל-כך הרבה ממי שעדיין נחשבים עיתונאים עושים זאת; אם מתוך תלות כלכלית ואם מתוך התקרנפות. עם אלה צריכה להיות לנו בעיה, לא עם מי שמצהיר בקול גדול על כוונותיו ועוזב עמדת השפעה כה גדולה.

אנחנו בחרדה קיומית, מקצועית וכלכלית, אבל לא מפרגנים למי שנחלץ ממנה

ההתחסדות הצדקנית ששוטפת את הרשת נגד פרי היא עדות ללא מעט בעיות בתחום. אנחנו שוחרי חירות האדם, אבל רק אם בחירותיו תואמות את השקפותינו וערכינו. אנחנו בחרדה קיומית, מקצועית וכלכלית, אבל לא מפרגנים למי שנחלץ ממנה. אנחנו יודעים בדיוק מי הם הטובים ומי הם הרעים בכל סיפור, אין לנו אפור, ואנחנו עושים דה-לגיטימציה לכל עדות או רמז למה שנכלל בתחומו של האפור. הענף שלנו דרמטי וחסר פרופורציות, ובד בבד אכזרי. עושים מפרי קציצות ובעוד כמה שבועות נשכח מי הוא היה, ומה שיישאר זה הזלזול העיתונאי הקבוע בכל מה שמריח מיחסי-ציבור ולוביזם.

אנחנו מלאי חשיבות עצמית, אבל מתים מקנאה במי שמסוגל להשתחרר בעצמו מקללת כלוב הזהב החלוד והבלתי מכניס שלנו. אומרים על פרי שתשובה הוכיח על גבו כי כולם כאן למכירה. הנה, הטוויטר שלי מלא בעיתונאים עניים שאינם למכירה. כל מה שתשובה ופרי הוכיחו הוא כי ניתן לקנות את מי שמעמיד את עצמו למכירה. ואם פרי הגיע למצב כזה, טוב שהוא כבר לא עיתונאי. נאחל לו שיצליח בחייו, וייכשל בתפקידו.