מאז נודעו תוצאות הבחירות, התקשורת מהללת את ראש הממשלה. הוא הפתיע אותם, ועכשיו הם מורידים בפניו את הכובע. כמה מחברי העיתונאים אף פתחו במסע התנצלות מביך. "הוא קוסם", הם אומרים עכשיו. אבל ראש הממשלה אינו קוסם. את הבחירות הללו הוא ניצח בזכות מסע הסתה והפחדה לא לגיטימי. עיניהם של העיתונאים ומגישי החדשות קהו, ועכשיו הם מרגישים צורך להתבטל ולהתנצל דווקא בפניו.

לבעלי תפקידים ממלכתיים לוקח לפעמים זמן להבין שהם אינם יכולים עוד לומר כל מה שעולה על דעתם. שעם כניסתם לתפקיד הם הופכים למשרתים של כלל ציבור האזרחים. לא נתניהו. ראש הממשלה, שרגיל להזהיר מפני איראן, חמאס ודאע"ש, חצה ביום הבחירות קו אדום ורמס ברגל גסה את נסיונות השילוב וההשתלבות של ערביי ישראל. דווקא ביום הבחירות בא ראש הממשלה וזרע שנאה בקרב אזרחי המדינה.

"נתניהו: שלטון הימין בסכנה, המצביעים הערבים נעים בכמויות אל הקלפי", מתוך "מעריב", 17.3.15

"נתניהו: שלטון הימין בסכנה, המצביעים הערבים נעים בכמויות אל הקלפי", מתוך "מעריב", 17.3.15

את זרעי השנאה הפיצה התקשורת, שפירסמה את מסריו של ראש הממשלה כשהוא מזהיר כמה מהישראלים מפני השתתפותם של כמה אחרים ביום חגה של הדמוקרטיה הישראלית. מפני הרופא, יליד הארץ, שמטפל בהם בחדר המיון; מפני הרוקחת מהמערכון של "ארץ נהדרת"; מפני סייד קשוע; מפני מדליקת המשואה לוסי אהריש; מפני האזרחים הערבים שכל חטאם היה שיצאו להצביע.

התופעה הזו אינה חדשה: מאז חדר לחיינו ראש הממשלה, הוא מפחיד ומעורר שנאות. אוכל השרצים לא היסס ללחוש על אוזנו של רב קשיש ש"השמאל שכחו מה זה להיות יהודים", אחרי רצח רבין אמר בכנס ליכוד כי "פה אני יכול להוריד את השכפ"ץ", ובמערכת הבחירות הנוכחית השווה את הישראלים ממחנה השמאל לרוצחים המטורפים של דאע"ש. זו אינה קוסמות, אלא אלימות מילולית. וכך ניצח נתניהו את הבחירות – בזכות התקשורת שתיווכה את מסע ההפחדה.

מתוך "ידיעות אחרונות", 20.3.15

מתוך "ידיעות אחרונות", 20.3.15

ניתוח השוואתי שערכה חברת יפעת העלה כי זמן המסך שניתן לנתניהו בתקופה שלפני הבחירות היה גדול בהרבה מזה שקיבל הרצוג. את הבליץ התקשורתי ניצל נתניהו לא כדי לתאר מהלכים מדיניים או חברתיים שהוא מתעתד לנקוט אם ייבחר, אלא בעיקר כדי לפזר איומים ולזרוע פחד: מאיראן, מדאע"ש, מהשמאל הישראלי ובסוף גם מפני אזרחי ישראל הערבים.

הסקרים שהציגו הצטמקות במספר המנדטים של הליכוד לא פיספסו. הם היו נכונים לשעת עריכתם, ולולא היה ראש הממשלה מגביר את קמפיין ההפחדה שלו בשבוע האחרון למערכת הבחירות, גם מפני מצביעים אזרחי ישראל, ספק אם תמונת הסקרים היתה משתנה. לעיתונאים אין יכולת להריח את השטח טוב יותר מאשר לסוקרים, ובהקשר הזה אין לתקשורת דבר להתנצל עליו. לא רק העיתונות נשענה על הסקרים. כל מטות הבחירות פעלו מתוך התייחסות מכרעת לסקרים: נתניהו יצא במתקפה הארסית רק לאחר שניזון מסקרים שהוצגו לו. גם קמפיין התחינה של מרצ בשבוע שלפני הבחירות נולד בשל הסקרים.

ולמרות כל זאת, ואחרי שהידהדו את קריאתו המסוכנת מיום הבחירות, העיתונאים קוראים לו "קוסם" ומרגישים צורך להתנצל בפניו. אלא שההתנצלות היתה צריכה להיות בפני הציבור, על ששיתפו פעולה עם נתניהו ופיזרו את דברי הבלע שלו לכל עבר.