מתקפה מילולית חסרת תקדים של בנימין נתניהו נגד קבוצת "ידיעות אחרונות" העלתה על פני השטח את המאבק המתחולל בשנים האחרונות בין סביבתו האישית והפוליטית של ראש הממשלה לעיתונאים וכלי תקשורת המבליטים ביקורת על התנהלותו הציבורית והאישית, כמו גם את האופן המוטה והפסול שבו פועלים שני גופי תקשורת מהמרכזיים בישראל – "ישראל היום" וקבוצת "ידיעות אחרונות".

ההודעה שפירסם נתניהו בעמוד הפייסבוק שלו, 9.2.15 (לחצו להגדלה)

"הגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן: הגורם המרכזי שעומד מאחורי גל ההכפשות נגדי ונגד רעייתי הוא נוני מוזס, המוציא לאור של העיתון 'ידיעות אחרונות' ואתר האינטרנט ynet. הוא אינו בוחל באמצעים כדי להפיל את שלטון הליכוד בראשותי, לסגור את עיתון 'ישראל היום' ולהשיב את השליטה הדורסנית של 'ידיעות אחרונות' בעיתונות הכתובה", נכתב בהודעה שפורסמה הבוקר (9.2.15) בחתימת נתניהו בעמוד הפייסבוק הרשמי שלו.

"בשבועות האחרונים ההתקפות נגדי כבר לא מופיעות פעם אחת ביום, בשעות הבוקר, כשהעיתון 'ידיעות אחרונות' מופץ", הוסיף נתניהו בהודעתו. "הן מתפרסמות כמעט כל שעה, ולעתים אפילו מדי חצי שעה, באתר ynet. שתי במות אלה יוזמות ומתזמנות הכפשות מגוחכות, כוזבות ומגמתיות נגדי ונגד רעייתי כחלק ממסע תקשורתי להחלפת שלטון הליכוד בשלטון השמאל ולהשתלטות מחדש של נוני מוזס על שוק התקשורת. מסע ההכפשות הנרחב והמשורשר הזה משתמש בין השאר בעובדים לשעבר, המנסים להוציא כספים מהמדינה שלא כדין, וגם בכל מיני גורמים אינטרסנטיים אחרים.

"אינני טוען שכל הביקורת המושמעת נגדי מקורה בנוני מוזס. ישנם גורמים רבים בתקשורת אשר עושים את עבודתם נאמנה. הם מבקרים את השלטון בצורה עניינית גם אם נוקבת. אבל פה מדובר בדבר אחר לגמרי: איש עסקים רב זרועות בתקשורת מנהל מסע הכפשות שיטתי נגד ראש ממשלה מכהן, כדי להחליף שלטון בישראל, למען אינטרס עסקי מובהק ורווח כספי אישי. אני מביא את הדברים לידיעת הציבור כדי להבהיר: הליכוד ואני לא נירתע מהכפשות אלה. נמשיך להיאבק, נגד כל ההכפשות הזדוניות, למען בטחונה ושגשוגה של מדינת ישראל. איש לא יעצור בעדנו. זהו רק קצה הקרחון. ארחיב על כך בהמשך".

נחום ברנע: נתניהו לוקה בפרנויה

זמן קצר לאחר פרסום דבריו של ראש הממשלה עלה לשידור בתוכנית "סדר יום" ברשת ב' נחום ברנע, בכיר עיתונאי "ידיעות אחרונות", שתקף את נתניהו במלים בוטות וטען כי ראש הממשלה עצמו מוסר לציבור כזבים. "ראש הממשלה קם על צד שמאל. מדובר באיש שלפחות כל עוד הוא מחזיק בתפקידו, הוא האיש הכי חזק בישראל, ויכול להפעיל את השב"כ, הוא יכול להפעיל את המשטרה או לפטר שופטים שמחליטים מי יזכה בפרס ישראל לספרות ‒ הוא מחליט הכל, או לפחות יש לו הכוח להחליט הכל. והאיש הזה רדוף פחדים.

נחום ברנע, עיתונאי "ידיעות אחרונות" (צילום מסך מתוך סרטון תדמית של "ידיעות אחרונות")

"אני יכול להבין במידה מסוימת את האובססיה שלו לגבי איראן, אני יכול להבין את הפחדים שלו מהחמאס ומהחיזבאללה, אבל מה יש לו עם עיתון? מה הוא כל-כך מודאג מעיתון? הוא קם בבוקר, וזה מה שמדאיג אותו? מה העיתון הזה יכול לעשות? בסך-הכל יש לנו מקלדת ביד, וזה מה שאנחנו יודעים לעשות. המלחמה הזאת כל-כך משונה, היא שייכת לאגף הפסיכולוגי, לא לאגף העיתונאי ולא לאגף הפוליטי".

ברנע: "אני לא מבין מדוע ראש ממשלה צריך להתעסק בסוג כזה של פרנויה. כל ראשי הממשלה לוקים באיזשהו קמצוץ של פרנויה, אבל הבחור הזה זקוק לאשפוז"

בתגובה לדבריו של ברנע אמרה המראיינת, קרן נויבך, כי בעוד שעיתונים אחרים, "הארץ" למשל, פועלים במוצהר על-פי אג'נדה אידיאולוגית, "ידיעות אחרונות" נראה כעיתון המקדם אג'נדה פרסונלית שנועדה לנגח את נתניהו, בדומה לאג'נדות המאתרגות דמויות פוליטיות כאהוד אולמרט, חיים רמון ואביגדור ליברמן. "האם 'ידיעות אחרונות' כעיתון אינו מוביל קו מאוד חריף נגד ראש הממשלה?", שאלה נויבך את ברנע.

"קודם כל, אני לא דובר של 'ידיעות אחרונות' ואת יודעת את זה", השיב ברנע. "ראש הממשלה אחראי לממשלה, מו"ל 'ידיעות אחרונות' אחראי ל'ידיעות אחרונות' – דברי עם מו"ל 'ידיעות אחרונות' אם יש לך ביקורת על העיתון. הוא בטח ישמח לשמוע אותה". על כך העירה נויבך כי היתה שמחה לראיין את מוזס, אך מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס לעולם אינו מתראיין.

"אני אזרח מודאג", אמר ברנע בהמשך דבריו, "'ידיעות אחרונות' הוא עיתון. הוא עיתון שקיים עוד לפני שבנימין נתניהו נולד, למרות שהוא נולד לפני הרבה שנים, והעיתון הזה ימשיך להתקיים גם אחריו, אני מקווה. אני לא מבין לא את הסגנון ולא את הטון, ואני לא מבין מדוע ראש ממשלה צריך להתעסק בסוג כזה של פרנויה. כל ראשי הממשלה לוקים באיזשהו קמצוץ של פרנויה, אבל הבחור הזה זקוק לאשפוז. מה הוא רוצה? מה הוא מבלבל את המוח על הבוקר? יש מלחמה מסחרית בין עיתון שהוא אוהב לעיתון שהוא לא אוהב, מה זה עניינו בכלל?

"אם יש איזה אב-בית, ששמו מני נפתלי, ועוד שורה של עובדים במעון ראש הממשלה או בלשכת ראש הממשלה שיש להם תביעות משפטיות נגד ראש הממשלה, מה הוא בדיוק רוצה שנעשה? שלא נפרסם את זה? אגב, 'ידיעות אחרונות' פירסם את זה פחות מעיתון 'הארץ' ופחות מעיתון 'מעריב', ופחות מכם [רשת ב'] אולי, אני לא יודע, אני לא כל-כך עקבתי. [...]

"הטענה שלו היא מטורפת לגמרי. אם תבדקי לעומק את כל המקרים האלה שעליהם הוא מדבר, שמכפישים אותו או את אשתו, תראי ש'ידיעות אחרונות' איננו חלק מהם. בדיוק להפך. הפרסומים ב'ידיעות אחרונות' הם הכי מוצנעים, אז מה הוא מבלבל את המוח? אני חושב שאדם שהוא ראש ממשלה מצווה לאיזשהו סוג של שפיות, גם כשמדובר בו עצמו. אם הוא קם בבוקר וזה מה שהוא יודע, לפרסם בטוויטר, מותר לפקפק ביכולת שלו לקבל החלטות אחרות.

בנימין נתניהו ושלדון אדלסון. ירושלים, 12.8.07 (צילום: אוליביה פיטוסי)

"לגבי שלדון אדלסון, הדבר שהכי פחות מדאיג אותי זה 'ישראל היום'. מה שמדאיג אותי זה שהוא עובד אצלו בארצות-הברית, והנזק שנגרם לנו בארצות-הברית כתוצאה מיחסי הכפיפות בינו לבין איזה מיליארדר של הימורים באמריקה הוא נזק נורא, הוא הרבה יותר משמעותי בעיני מהיריבות המסחרית מול 'ידיעות אחרונות'".

ברנע: "לגבי שלדון אדלסון, הדבר שהכי פחות מדאיג אותי זה 'ישראל היום'. מה שמדאיג אותי זה שהוא עובד אצלו בארצות-הברית, והנזק שנגרם לנו בארצות-הברית כתוצאה מיחסי הכפיפות בינו לבין איזה מיליארדר של הימורים באמריקה"

נויבך: "נחום ברנע, אתה אומר דברים מאוד-מאוד חמורים על ראש הממשלה. כשאתה אומר את הדברים הקשים האלה על ראש הממשלה, האם בעצם אתה לא מאשר את הטענה שלו ש'ידיעות אחרונות' מבקש להחליף אותו?".

"אני לא מבין את השאלה הזאת", השיב ברנע. לדבריו, הוא אינו יודע לאיזו מפלגה מצביע מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, ובכל מקרה סיקור מערכת הבחירות ב"ידיעות אחרונות" עומד בסטנדרטים עיתונאיים סבירים. על נתניהו אמר בהקשר זה כי "כל הורה במדינת ישראל שהיה הולך ושומע את הילד שלו מדבר שטויות כאלה, היה מחפש דרך לייעוץ לפחות, משהו". נויבך, בתגובה, העירה כי ייתכן שהדיון על המאבק בין נתניהו לתקשורת העוינת אותו, לתפיסתו, מאפשר לראש הממשלה להתחמק מדיון בסוגיות כלכליות, פוליטיות ומדיניות.

בשלב זה הצטרף לשיחה כתב רשת ב' יואב קרקובסקי, שהתייחס גם הוא למסר החריג שיצא מלשכת ראש הממשלה. "מה שנעשה הבוקר, נעשה פה דבר שונה. גם אם לבנימין נתניהו יש טענות שחלקן צודקות, בסופו של דבר הוא מסמן אישית מוציא לאור אחד", אמר קרקובסקי. "אני לא זוכר שנעשה דבר כזה. אני כתב פוליטי צעיר יחסית לנחום ברנע הבכיר, ואני לא זוכר מתקפה אישית כזו של ראש ממשלה כלפי מוציא לאור או כלפי כלי תקשורת מסוים.

"נתניהו כבר תקף תקשורת, ב-96', כשהתמודד לראשות הממשלה בפעם הראשונה, וכשהיה ראש ממשלה בקדנציה הראשונה. בשיחות סגורות הוא דיבר על המאפיה השמאלנית שהיתה אז לטענתו ברשות השידור, הוא דיבר על הדברים האלה, אבל לא בצורה כזאת, שהוא מסמן אישית מוציא לאור אחד – ולכן זה כן נושא לדיון, האם מדובר כאן בעימות בין נתניהו למוזס, או שבאמת העימות האמיתי הוא בין נתניהו למציאות".

ברנע: "שמע, יואב, הצעקה 'הם מפחדים' שאליה אתה מתייחס, שהיתה ב-99', הופנתה נגד ירון דקל ונגדי. ירון דקל היה אז עובד רשות השידור ואני עובד 'ידיעות אחרונות'. היא הופנתה נגדנו באירוע, הייתי אומר, כמעט אירוע מביך, בגני-התערוכה, בערב הבחירות. אנחנו יצאנו משם בעור שינינו. האיש הזה יש לו נטייה להתבטא באופן לא אחראי, אין מה לדבר".

קרקובסקי: "זו היתה שנה, שנת 99', שהיתה מאוד אלימה מבחינת הבחירות. ככתב צעיר שסיקר את הבחירות אני זוכר את היחס של מתפקדי ליכוד וחברי מרכז ליכוד כלפי התקשורת, בין היתר בגלל הדברים האלה שאמר אז נתניהו. היה מאוד מאוד קשה להיות אז עיתונאי".

בהמשך התוכנית "סדר יום" שוחחה נויבך עם עורך אתר זה, שוקי טאוסיג, שזילזל בדברי ברנע וטען כי "ידיעות אחרונות" "פועל בצורה לא הגונה, לפעמים מושחתת ממש, בעד אינטרסים שונים ומשונים. ביבי נתניהו זה רק אחד מהם. 'ידיעות אחרונות' זה עיתון שאי-אפשר לקרוא אותו בלי מפת אינטרסים". לדברי טאוסיג, ברנע אולי לא מקבל הוראות ישירות מארנון (נוני) מוזס, אולם השאלה היא "מה עם שאר 99.9% מהדפים? מה עם עמודי החדשות? מה עם הכותרות? באמת, 'ידיעות אחרונות' זה עיתון נקי, עיתון הגון שפתאום בא ראש ממשלה ומתנכל לו?".

נויבך טענה כי ברבים מהנושאים, כמו יוקר המחיה ומונופול הגז, אין חילוקי דעות אמיתיים בין נתניהו למוזס וכי הוויכוח ביניהם מסייע להסיט את הדיון מנושאים אחרים. "בדיוק", הסכים טאוסיג, "זה אותו מסך עשן".

איתן הבר: אין עיתונות אובייקטיבית

איתן הבר, פובליציסט בכיר ב"ידיעות אחרונות", שוחח הבוקר עם גיא זהר בתוכניתו ברדיו-ללא-הפסקה על טענותיו של נתניהו. בשידור לקח חלק גם עורך אתר "העין השביעית" שוקי טאוסיג. בפתח הדיון שאל זהר את טאוסיג אם ייתכן שיש צדק בדבריו של נתניהו, שלפיהם מו"ל "ידיעות אחרונות" רודף אותו. "בטח, בוודאי, הוא צודק במאה אחוז", השיב טאוסיג, ופירט.

הבר, מנגד, נמנע מלהתייחס ישירות לטענה, והשיב כי העידן שבו נעשה מאמץ לייצר עיתונות אובייקטיבית תם מזמן. "עוד לא נולד העיתון האובייקטיבי ולא העיתונאי האובייקטיבי, ומעולם לא היו כאלה", אמר הבר. "נער הייתי וגם זקנתי, ואני זוכר עיתונים אחרים שהיתה להם אג'נדה מאוד-מאוד מפורשת ומפורטת שנגעה גם לקידומם של קצינים בכירים בצה"ל ודברים מהסוג הזה, בוודאי פוליטיקאים, ואני לא רוצה להרחיב. כל אחד מביא איתו מהבית, מהחינוך שלו, את המטען שלו, וזה בא לידי ביטוי בדרך העבודה שלו. אתה יודע ברוב המקרים לאן נוטה הרוח של אותו עיתונאי, ואתה בוחר להחליט אם לקרוא אותו או לא".

בהתייחסות עקיפה לקשר בין נתניהו לחינמון "ישראל היום" הוסיף הבר: "הדבר מחמיר כאשר האג'נדה הפוליטית והפרסונלית עוברת לתחום של הידיעות, וחורגת מתחום הדעות. כאן כבר יש בעיה אמיתית, אבל אני מוכרח לומר וגם מוכן לומר – קשוט עצמך תחילה, כמו שאומרים". הפובליציסט, שכיהן בשנות ה-90 של המאה הקודמת כיועצו וראש לשכתו של ראש הממשלה יצחק רבין, בחר להזכיר את "מסע ההסתה". לדברי הבר, כשביקש להדליף לעיתונאים מידע על מסע ההסתה שבסופו נרצח רבין, לא זכה להיענות. "הם נמנעו מלפרסם את זה, בין השאר מפני שאולי הם היו אחוזי אימה או אני לא יודע מה, צריך לשאול אותם". לדבריו, בראשו של אותו מסע הסתה עמד נתניהו.

"נו באמת, מה זה קשור? מדובר בספין עלוב", העיר טאוסיג. "אני לא חושב שזה ספין, ואני גם לא מקווה וחושב שזה ספין", השיב הבר. "העיתונות לא נקייה, צחורה וטהורה, היא לא כזו כבר ב-20 או 50 השנים האחרונות".

זהר: "איתן הבר, לא הגיע הזמן שאנחנו נדע מה הקו של 'ידיעות אחרונות', מי מכוון אותו? לפחות ב'ישראל היום' אנחנו יודעים, והאיש הזה [שלדון אדלסון] גם מתראיין ומדבר. במקרה של נוני מוזס אין לנו שום מושג מה האינטרסים".

על כך השיב הבר כי מו"לים רבים "לא פצו פה מיום שהם מונו להיות מו"לים ועד שהם פרשו מהעיתון", כהגדרתו. "אני אתן לך דוגמה לאחד שהיה ב'ידיעות אחרונות' וחוץ מלדעת את שמו לא ידעת עליו דבר וחצי דבר – דב יודקובסקי, האיש שהגה, יזם ויצר את נוסחת העיתון המצליחה, הוא לא כתב מלה בחייו. נח מוזס [אביו של ארנון] – לא שמעת עליו כמעט דבר וחצי דבר. המו"לים בדרך כלל נמצאים מאחורי הקלעים, וודאי שיש להם אינטרסים משלהם, אני משוכנע בכך למרות שמעולם לא דיברתי איתם בנושא הזה".

זהר: "ואתה חי עם האינטרסים האלה בשלום".

הבר: "אני חי עם אינטרסים האלה בשלום כי אני רואה שגם עיתונאים, וגם עיתונים וגם אמצעי תקשורת אחרים, משתמשים באותם אמצעים".

איתן הבר (צילום: יעקב נחומי)

לדברי טאוסיג, האופן שבו "ידיעות אחרונות" מקדם את ענייניו של המו"ל חורג מהאופן שבו כלי תקשורת אחרים מקדמים את האג'נדות העיתונאיות שלהם. לטענתו, בכך נעשה "ידיעות אחרונות" יותר ויותר דומה ל"ישראל היום", בימת ביטוי שלא ניתן לכנותה "עיתון".

"'ידיעות אחרונות', או יותר נכון קבוצת 'ידיעות אחרונות', כי ב-ynet זה הרבה יותר מובהק, פועלת באופן שיטתי מתוך אינטרסים זרים, אגב, לא רק בעניין של ביבי. מתחום הזמר העברי ועד לפוליטיקה", אמר טאוסיג. "ב'ידיעות אחרונות', וזה כבר סיפור ומונח עתיק, יש רשימות שחורות ולבנות. יש אנשים שלא כותבים עליהם מטוב ועד רע, ויש אנשים שכותבים עליהם רע, ויש אנשים שכותבים עליהם טוב; יש פוליטיקאים אהובים, ויש פוליטיקאים שנואים – ובמובן הזה 'ידיעות אחרונות' דומה מאוד בהתנהלות שלו ל'ישראל היום', אם כי הוא הרבה פחות מגושם והרבה יותר מתוחכם".

כמו ברנע, גם טאוסיג סבור כי ההצהרה יוצאת הדופן של ראש הממשלה מעידה על הפרעה נפשית; עם זאת, אמר, אין בכך כדי לטעון שטענותיו נגד "ידיעות אחרונות" שגויות. "בנימין נתניהו, בוודאות, הגישה שלו צינית ונובעת מתוך קמפיין", אמר טאוסיג. "זה מהלך פוליטי, יש בתוכו גם לא מעט פרנויה ואפילו טירוף – אבל התוכן נכון".

זהר: "איך אתה יכול להגיד דברים כל-כך נחרצים על גוף כל-כך גדול, ותיק ומושרש בשיח הישראלי? אני מכיר אותך קצת, אתה אדם זהיר, אתה לא חושש שאתה מסתכן באמירות כל-כך ברורות וחדות כלפי 'ידיעות אחרונות'?".

טאוסיג: "אני אומר את זה בפה מלא, אין לי בעיה גם לחזור על זה. אגב, הדברים האלה כבר נאמרו מזמן על-ידי עורכים בכירים כמו דורון גלעזר וכמו מיקי רוזנטל, שיצאו מ'ידיעות' כבר לפני שנים, והם דיברו על 'רשימות שחורות ולבנות', שנדמה לי שאחד מהם טבע בהקשר של 'ידיעות'".

זהר: "איפה עובר הקו בין עבודה עיתונאית לבין מסע הכפשות?".

טאוסיג: "הקו הוא מאוד ברור. זה תלוי האם הכתבים והעורכים, מהמשכתבים בדסק ועד העורך הראשי, פועלים לפי הוראות ומדיניות שמוכתבת מלמעלה – שמשתנה, אגב – או שהם פועלים על-פי צו מצפונם המקצועי. אם יש לך ידיעות שאתה יודע שנשלחות אחר כבוד לחדר העורך הראשי וחוזרות משם מושחרות כמו אצל הצנזור, אז זו לא התנהלות עיתונאית. [...] 'ידיעות אחרונות' מתנהל בצורה לא עיתונאית, ואת זה אני אומר בצורה הכי עדינה. זה לא אומר שביבי נתניהו הוא איזה צדיק גדול – ביבי נתניהו אחראי לשכפול של השחיתות העיתונאית של 'ידיעות אחרונות' והקמה של 'ישראל היום', שהוא רק השחיתות העיתונאית, בלי עיתון".

בהמשך השיחה שאל זהר את טאוסיג מה לדעתו גרם לראש הממשלה לצאת למהלך תקשורתי כה חריג. "כי זה חלק מהקמפיין", השיב. "ברור שזה מהלך ציני – אגב, זה לא רק מהלך ציני, כי אני חושב שנתניהו מונע מפרנויות כמעט מטורפות. הרי מושקע כסף אדיר ב'ישראל היום'. ממה זה נובע, אם לא מתוך אותה פרנויה מפני 'ידיעות אחרונות'? אני לא חושב שזה רק מהלך ציני של קמפיין, אני חושב שהוא באמת מאמין שרודפים אותו. [...]

"מה זה 'ישראל היום'? 'ישראל היום' זו לא מטרה בפני עצמה, 'ישראל היום' כולו זה קמפיין אחד גדול. אגב, לאו דווקא קמפיין של ביבי, זה קמפיין של שלדי; אני לא יודע עד כמה האינטרסים של נתניהו ושל שלדון אדלסון – או של רעייתו, או מי שמנהל שם את העניינים – עולים בקנה אחד. לפעמים כן ולפעמים לא. יש כאן תמונה יותר מורכבת.

"אבל גם אם לצורך הדיון נפשט את זה – זה ש'ישראל היום' הוא לא עיתון, הוא לא כלי דמוקרטי שבא להשכיל את הציבור, אלא פרסום אינטרסנטי שהתכנים בו מוכתבים מלמעלה, אין על זה שום ויכוח. פורסמו על זה תחקירים, פורסמו עדויות, אנשים שהיו בפנים דיברו, ובאמת, מספיק להסתכל על הדפים בשביל לדעת את זה. אבל זה שמישהו פרנואיד וחושב שרודפים אחריו, זה לא אומר שלא רודפים אחריו. ולהפך. אנחנו, הציבור, שעומד באמצע בין בנימין נתניהו ונוני מוזס, אנחנו בבעיה – כי שניהם צודקים".