עזיבתו של עו"ד דורון אבני, היועץ המשפטי של הרשות השנייה, לאחר שנים רבות בתפקיד, הותירה את הרשות ללא יועץ משפטי קבוע במשך תקופה לא מבוטלת. עו"ד הילה שמיר, שנכנסה לבסוף לתפקיד בפברואר השנה, תצטרך להתמודד עם בעיות ואתגרים רבים, במיוחד על רקע המעבר הצפוי ממשטר זכיונות למשטר רשיונות. שינוי כללי המשחק המשפטיים הכרוך במעבר יגביר את בטחונן של חברות הטלוויזיה בכך שיוכלו להמשיך לשדר גם במקרים של הפרות וחריגות.
אחד האתגרים המשמעותיים העומדים בפני המערך המשפטי של הרשות השנייה נוגע להגברת האכיפה ויכולת הפיקוח על הזכיינים ועל הגורמים הקשורים בהם ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט. ההתעלמות של הזכיינים מכללי הרשות והעבירות המתבצעות עקב כך ראויות להתייחסות נחושה יותר וסלחנית פחות.
(צילום: סנדר 123, רישיון cc, עיבוד: "העין השביעית")
הרשות מתמקדת בתחומים מושכי תשומת לב כגון מחויבות ליצירת מקור ותוכני "סוגה עילית" ומבזבזת זמן בוויכוחי סרק, כשהיא מתעלמת ממכשולים רבים בדרך ליצירת שוק תקשורת ומדיה פלורליסטי, תחרותי ואיכותי. יש לכך דוגמאות רבות בהתנהלות של עיתונאים, אנשי טלוויזיה, החברות עצמן ובעליהן.
כזו היא למשל תופעת השכירות הצולבת: לא מעט גורמים המועסקים בחברת החדשות ומופקדים על יצירה והגשה של תוכן חדשותי עצמאי הם גם מגישים ובעלי תפקידים בתוכניות של הזכיינים עצמם. הדבר נכון, למשל, באשר לכמה ממגישי תוכניות הבוקר, שאחדים מהם קשורים גם בגופי תקשורת נוספים, דוגמת גלי-צה"ל. ערבוב בלתי בריא מעורר חשש שעצמאותם העיתונאית של העובדים הללו נפגמת ושיקול דעתם מוטה בשל העובדה שהם מקבלים משכורת משני אדונים או יותר.
תופעה דומה, וחמורה יותר, היא עיתונאים המשתתפים בפרסומות מסחריות. תופעת העיתונאים המפרסמים לוקה בתת-פיקוח והתעלמות בלתי מוסברת מצד הרשות השנייה ומצד הממונה על הגנת הצרכן, אף שהעונש המקסימלי הקבוע בחוק על עבירות הנוגעות להתנהלות זו מגיע עד כדי שנתיים מאסר. בעיה זו גולשת לא פעם גם לתוכני הסיקור של מהדורות החדשות, שבמסווה עיתונאי מקדמות לא פעם תוכניות של הזכיינים עצמם, ללא כל הצדקה עיתונאית אמיתית ורק לשם סיוע למערך היחצנות של החברה.
תחום אחר שנדרשת בו אכיפה מוגברת הוא כללי שיבוץ הפרסומות בטלוויזיה וברדיו, ושל תוכן שיווקי אסור ובעיות אחרות בפלטפורמות המשלימות המופעלות על-ידי הזכיינים. לא פעם מפנות חברות הטלוויזיה את הצופים, בגלוי, אל אתרי האינטרנט שלהן או אל הרשת בכלל, כדי להציע תכנים שאינם כפופים לפיקוחה של הרשות השנייה. אין להשלים עם מציאות שבה קיים מסלול עוקף רגולציה המנוצל על-ידי הזכיינים להעברת תכנים בלתי הולמים, שנפסלו לשידור באפיקי שידור מרכזיים, ועוד באופן המקדם את עסקיהם.
עניין נוסף שעליו חייב המערך המשפטי של הרשות לתת את הדעת הוא ההסדרים הפיננסיים הנוגעים לפעולת הזכיינים, המדכאים את העצמאות והתחרות בשוק התקשורת. יש להגביר את הגילוי, החשיפה והאכיפה בכל הנוגע למקורות ואופני המימון של חברות הטלוויזיה.
כיום יכול אותו גורם להיות גם מממן ונותן אשראי מהותי וגם מפרסם גדול, ובכמה מן המקרים אף בעלים ישיר או עקיף בזכיינית. תופעת המימון הצולב נסתרת לא פעם מעין הציבור, בעוד שהיא משפיעה באופן מהותי על איכות התכנים ועצמאותם. הציבור אינו מודע לזהות האמיתית של המושכים בחוטים ולכך שהזכיין הוא בן-ערובה, מרצון או שלא מרצון, של אינטרסים מסחריים וכלכליים של קבוצות מצומצמות, שטובת הציבור אינה תמיד בראש מעייניהן.
הדבר נכון גם באשר לעצמאות הפלטפורמות השידוריות מול יצרני תוכן תמנוניים, המייצרים חלקים ניכרים מסך התוכן המוגש על-ידי זכיינים. תלות גדולה מדי בספקי תוכן בעלי אינטרסים משל עצמם עלולה גם היא לסכן את איכות השידורים ולשבש את התחרות בין הזכיינים.
המפתח לשיפור המצב הוא אכיפה. לשם כך חייבת הרשות השנייה לפעול בשיתוף פעולה ובתיאום עם רגולטורים אחרים, כמו הממונה על הגנת הצרכן, הממונה על ההגבלים העסקיים ואפילו המפקח על הבנקים ומערך הפיקוח על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר – שלא לדבר על האחדת סטנדרטים רגולטוריים עם המועצה לשידורי כבלים ולוויין.
רק תוכנית פעולה רוחבית ומתואמת בין כל הגורמים הללו ושיתוף במידע ובנתונים יאפשרו אכיפה אפקטיבית בשוק הרלבנטי. כיום ניכר רפיון ידיים בלתי מוסבר ולא בריא של הרשות בכל הקשור לעיסוק בתחומים הנמצאים לכאורה בטווח אחריותו של רגולטור אחר. יש לקוות שהיועצת המשפטית הנכנסת תביא איתה רוח חדשה לרשות: גם באשר לאופי התכנים שבהם בוחרת הרשות לעסוק, ובעיקר באשר לנחישותה לאכוף את החוק.
עו"ד אלעד מן עוסק במשפט מסחרי בינלאומי ורגולציה תקשורתית והוא היועץ המשפטי של התנועה הצרכנית "הצלחה"