במשך שנים ניסו מורינו בבית-הספר להנחיל לנו את התובנה שלפיה בפתרון בעיות, לא פחות חשובה מן התוצאה היא הדרך אליה. משל היה להם, שבא לידי ביטוי אף בגליונות התעודה, ולפיו סדר וניקיון במחברותינו יביאו לתוצאות טובות יותר גם בכל הנוגע להישגים לימודיים.

בינתיים עזבו הסדר והניקיון את גליונות ההערכה, וההקפדה על הדרך הנכונה נזנחה לטובת מהירות השגת התוצאה. במובן זה, פרשת ההתנצלות של חדשות 10 מבטאת היטב מגמות מדאיגות לא רק בתחום התקשורת, אלא גם בהתנהלות הראויה של גופים ומוסדות בכלל בציבוריות הישראלית.

מנכ"ל הרשות השנייה, מנשה סמירה (צילום: דוד ועקנין)

מנכ"ל הרשות השנייה, מנשה סמירה (צילום: דוד ועקנין)

רבות נאמר, שודר, נכתב והוסבר בנוגע לההתנצלות ששודרה על-ידי חדשות 10 וכוונה אל מר שלדון אדלסון בשל כתבת תחקיר שעסקה בו. מעט מאוד נאמר, אם בכלל, על הדרך שבה נולדה ובאה לעולם ההתנצלות הזו. אולם בחינת תהליך קבלת ההחלטות ומידת היותם של הגורמים שקיבלו אותן מוסמכים לקבלן היא למעשה השאלה המרכזית העולה מן הפרשה.

התנצלויות או הבהרות הניתנות על-ידי כלי תקשורת הן עניין של שגרה, ויש לברך עליהן במקרים שנפלו טעויות ואי-דיוקים בשידור. חזקה על הגורמים המוסמכים בגוף החדשות המקצועי שיבחנו את מצב הדברים, ובמקרים של טעות, שגגה או מחדל אחר, יפעלו לתיקונם. הבעיה מתעוררת כאשר הגורמים הרלבנטיים הללו אינם נמצאים במעגל קבלת ההחלטות ואף אינם אוחזים כלל בידע על אודות הבעיה. כך מסתמן גם באשר לפרשת חדשות 10 ואדלסון.

תוצאות הלוואי של הפרשה הותירו את כל המעורבים חבולים. אדלסון ולאודר הצטיירו כאנשים כוחניים חסרי רסן, הפועלים נגד העיתונות החופשית והחוקרת; כתב התחקירים שהביא את הסיפור נותר מלא חששות ופחד תוך מילוי תפקידו; בכירי החברה ובהם המנכ"ל, עורכת התוכנית ומגישהּ הראשי פרשו בשל ההתפתחויות בפרשה, והציבור נותר שוב תחת הרושם שדברים שרואים משם, כלומר מן המערכת, לא רואים מכאן, כלומר מן הספה בסלון.

כעת, לאחר בחינת לשון החוקים הרלבנטיים, חוק הרשות השנייה וחוק החברות, כמו גם עיון מעמיק בתקנון חברת החדשות (שהתאפשר במהירות יחסית תודות לייעול התנהלותו של רשם החברות), מתברר למעשה כי מי שקיבל את ההחלטה לשדר את ההתנצלות – בין אם מרצון ובין אם בכפייה, תוך שהוא חותם על הסכם סודיות באשר לפרטי ההסדר בין הצדדים – לא היה לכאורה מוסמך לעשות כן. תוצאות השימוע שערכה הרשות השנייה שהתפרסמו היום בעיתונות מאששות זאת גם הן.

ראודור בנזימן, לשעבר מנכ"ל חברת החדשות, ש-40% ממניותיה שייכות לרשות השנייה ושהיא תאגיד ציבורי, פעל מחוץ לגדר סמכויותיו בפרשה זו, שכן הסמכות על-פי תקנון החברה והוראות החוק במקרה כזה מסורה לדירקטוריון החברה, שכלל לא היה בסוד העניינים, כפי שהתפרסם וכפי שקובעת כעת גם הרשות השנייה, שלפי הפרסומים האחרונים אף תפתח בהליך הפרה-לכאורה נגד הערוץ בעניין זה.

החשש כי זה אכן המצב עלה בנו עוד לפני שידור ההתנצלות, ולמרבה הצער, גורמים שונים שאליהם הועברה פנייה בסוגיה ביום שקדם לה, ובהם היועץ המשפטי לממשלה, הרשות השנייה ומבקר המדינה, לעכב אותה עד לבירור שאלת הסמכות – לא שעו אליה. כעת מתברר לכאורה מתוך המסמכים השונים בתיק החברה, ובמיוחד מן האמור בתקנון החברה, כי להתנצלות ששודרה על-ידי החברה, כמו גם להסכם הסודיות שנחתם, כנראה אין כל תוקף מבחינת החברה וכאילו לא באו שניהם לעולם.

מבחינה משפטית, למסקנה הזו משמעויות מרחיקות לכת. משמעותה היא כי יש להכריז ולהודיע לציבור ולגורם עימו נחתמו ההסכמים כי אין להם תוקף. יש למהר להודיע אף לצד שאליו כוונה ההתנצלות ואשר עימו נחתם ההסכם כי למעשה הם בטלים, ויהיה צורך לשאת ולתת מחדש על תוכנם, בהתאם להוראות החוק ובדרכים הראויות.

עניין נוסף לסיום: פרסומים מהזמן האחרון מבשרים על החלטתו של מבקר המדינה למנות בודק מטעמו למאורעות שתוארו כאן. אלא שלא מבקר המדינה – הבודק את תפקוד הרשות וחברת החדשות בדיעבד, ובלא אפשרות למתן הנחיות אופרטיביות – הוא שחקן המפתח כאן. הרשות השנייה בכובעיה השונים – כבעלת מניות, כגוף הרגולטורי המפקח על החברה וכמי שאמונה על מינוי נציגים מטעמה לדירקטוריון – היא זו שצריכה להוביל את הטון ולהורות על שידור ההבהרה ופתיחת ההסכמים.

היא גם זו שאמורה, כבעלת מניות, לעמוד על הגנת טובתה של החברה, ואם לא יינקטו  צעדים של ממש בכיוון זה בתוך זמן סביר, לפנות לבית-המשפט בהליכים המתאימים של תביעה נגזרת בשם החברה או תביעת בעל מניות שאינטרס שלו קופח. אם לא תפעל כך ולא תעשה זאת במהירה ותוך שקיפות, יוכל כל אחד מן הציבור לפנות אל בית-המשפט העליון בשבתו כבג"צ כדי שיורה לה לעשות כן.

הסתפקות מצדה של הרשות בהליכי הפרה, תוך התעלמות מהוראות ברורות של דיני החברות ונטישת אכיפתן, על אף חשיבותן ומרכזיותן בסיפור שלפנינו, אינה מספקת. היא יכולה להיתפס כגישה אכיפתית רפה ופסיבית מצדה של הרשות. דומה כי לא זה המסר שהרשות צריכה לשדר במקרה זה ובכלל.

עו"ד אלעד מן הוא היועץ המשפטי של הצלחה, התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת, שפנתה ליועץ המשפטי לממשלה ולרשות השנייה בדרישה לחקור את אופן התנהלות חדשות 10 בפרשה האמורה