יהונתן זילבר (צילום: עידו קינן, חדר 404)
נצחונו של ארגון העיתונאים על אתר ynet בבית-הדין האזורי לעבודה קיבל בימים האחרונים תפנית, עם פרישתם של תני גולדשטיין ויהונתן זילבר מהאתר. גולדשטיין, כתב כלכלה בכיר באתר, עמד במרכז פניית ארגון העיתונאים לבית-הדין בטענה כי הנהלת ynet מתנכלת לעיתונאים המנסים להקים ועד באתר. זילבר, עורך המחשבים באתר, העיד לטובתו של גולדשטיין במשפט בזמן שההחלטה על פיטוריו שלו מושעית עד למתן פסק הדין.
הארגון ניצח, האתר נאלץ לבטל את פיטורי גולדשטיין ולקבלו חזרה לתפקידו, אך לא חלף חודש מהכרעת בית-הדין, ודווקא בימים שארגון העיתונאים מכריז כי הגיע לסף מספר העובדים המקנה לו יציגות, עוזבים שניים מהפעילים הבולטים במהלך: גולדשטיין פורש וכמוהו גם זילבר, לאחר שהגיע לסיכום עם ההנהלה. אראלה גניסלב, העובדת השלישית שנטען כי פוטרה בשל מעורבותה בהקמת ועד באתר, הגיעה להסכם עם האתר עוד במהלך משפט גולדשטיין.
כך שבפועל, שלושת העובדים הבכירים שהובילו את הקמת הוועד ב-ynet ושפיטוריהם חוללו את המאבק המשפטי בין ארגון העיתונאים לאתר אינם עובדים בו עוד. אבל לדברי גולדשטיין וזילבר, אין בעזיבתם עדות לכשלון המאבק להקמת ארגון עיתונאי ynet. זילבר אף טוען כי עזיבתו דווקא תסייע לוועד העובדים ב-ynet, שכן היא תספק את השקט שיאפשר לו להמשיך בעבודתו.
מדוע לא נלחמת על זכותך לעבוד ב-ynet בבית-הדין לעבודה?
זילבר: "בשלב הזה נראה נכון, גם לי ואני חושב שלכל הצדדים, להרגיע את השטח, לקחת צעד אחורה ולהתעסק במה שבאמת חשוב. יכולנו לגרור את זה שנה וחצי, שנתיים של משפטים והכפשות, אבל בשלב הזה לא ראיתי איך מישהו ייצא נשכר מזה".
אתה לא חושב שהעובדה שגניסלב, גולדשטיין ואתה כבר לא באתר היא עדות לכישלון של הארגון או לפחות לכך שלא כדאי להיות פעיל בארגון?
"אני מקווה מאוד שלא. אני חושב שהדרך שבה דברים קרו הובילה באופן כמעט בלתי נמנע לעזיבה. אם אפשר היה להחזיר את הזמן אחורה שלושה-ארבעה חודשים, אני בטוח שכולם היו פועלים בצורה הרבה יותר רגועה, צורה שלא היו בה נפגעים".
הארגון נלחם עבור שלושתכם, ודווקא אחרי הניצחון אתם פורשים?
"הארגון נלחם על הזכות שלו להקים ועד בשקט. בסיטואציה שנוצרה בפברואר, שבה ארבעה אנשים קיבלו מכתב פיטורים בבת אחת אחרי שבוע של נסיון התארגנות, כמובן שהדרך היחידה היתה להילחם".
האם עזיבת שלושתכם אינה ניצחון לגישה הנוגדת הקמת ועד?
"לא. בגלל זה הדברים האלה התעכבו עד עכשיו. עכשיו יש ועד. זה הניצחון. זה הניצחון בשטח".
תני גולדשטיין (מימין) באחד הדיונים בבית-הדין לעבודה. משמאל: עורך ynet יון פדר (צילום: "העין השביעית")
גם גולדשטיין מחזיק בדעה דומה. את עזיבתו הוא מגדיר "דבר טריוויאלי לחלוטין". לדבריו, "קורה שאנשים עוזבים את מקום העבודה שלהם בשביל להתקדם וללכת הלאה. זה דבר טוב וזה מה שקרה לי".
אתה מיתמם. ניהלת מאבק משפטי כדי ש-ynet יחזירו אותך, ואחרי שניצחת וחזרת, אתה שוב פורש.
גולדשטיין: "זה לא קשור. אני פורש מרצוני, מבחירה שלי. המאבק לא נועד להשאיר אותי ככתב ynet לעוד 30 שנה, אלא לקבוע שעיתונאים לא יפוטרו בגלל שהתאגדו. והמאבק הצליח".
גולדשטיין מדגיש כי יש הבדל בין החלטה חופשית של עובד להתפטר, כפי שעשה כעת, ובין החלטה של מעסיק לפטר עובד בעת שהוא פועל להקמת ועד. מבחינתו, הוא אומר, המסר שעולה ממהלכיו האחרונים דווקא חיובי: לא ניתן לפטר עובד שפועל להקמת ועד, אך אותו עובד חופשי לעזוב את העבודה מסיבות שכלל אינן קשורות לוועד.
הנהלת ynet טענה בפני בית-הדין, בין היתר, שהיא לא רוצה להעסיק עיתונאי שנמצא עם רגל אחת בחוץ. בעזיבתך אתה מוכיח שהיא צדקה.
"אני לא מסכים. הזמן הממוצע שעובד מועסק ב-ynet הוא שנה-שנתיים. אני שהיתי תשע שנים. לא הייתי עם רגל בחוץ וגם צורת העבודה שלי לא היתה של עובד עם רגל בחוץ. אגב, גם לעובד שלא נעול על זה שהוא יישאר כל חייו באותה עבודה מותר להתאגד ואסור לפטר אותו בשל כך".
האם מהרגע שחזרת ל-ynet התחלת לחפש עבודה אחרת?
"לא. חזרתי מתוך רצון מלא להמשיך לעבוד, ולא במחשבה שאני עומד לעזוב בקרוב. זה הפתיע גם אותי, אבל החיים מלאים הזדמנויות והפתעות".
ראשי ארגון העיתונאים יאיר טרצ'יצקי (משמאל) וחיים הר-זהב (מימין) ביניהם: רום דביר מהאגף להתאגדות עובדים בהסתדרות. ירושלים, פברואר 2012 (צילום: מתניה טאוסיג)
גולדשטיין מעדיף שלא למסור מידע על תוכניותיו לעתיד, אך ההערכה היא כי יישאר בעולם העיתונות. אם כך הדבר, הרי שאכן יועבר מסר מעודד לעיתונאים – ניתן לפעול למען הקמת ועד עובדים, ניתן אף לתבוע מעסיק שפיטר אותך שלא כדין, ובכל זאת למצוא מאוחר יותר כלי תקשורת שיהיה מעוניין לשכור את שירותיך.
בתשובה לטענות כי המשיך להיות פעיל בוועד גם כשידע שהוא עומד לעזוב את האתר, אומר גולדשטיין כי לפני ימים אחדים, מרגע שהבין כי הוא בדרכו למקום אחר, חדל לשדל עובדים להצטרף לארגון.
מה לגבי הפגיעה באמון עמיתיך? אתה נוטש באמצע המשמרת.
"זה לא בדיוק באמצע המשמרת. בצירוף מקרים מבורך נודע לי שהתאפשרו הנסיבות לעזיבתי סמוך מאוד לזמן שבו הגענו ליציגות. זה נורא שימח אותי, כי רציתי שכשאני אעזוב יהיה ועד. חשוב לי שאנשים יסתכלו על המקרה שלי ויגידו לעצמם שאפשר לתת אמון, שלא צריך לפחד יותר".
אכן, אם רצף הזימונים לשימועים מלפני שלושה חודשים הטיל אימה על עובדי האתר והניא רבים מהם מלהצטרף לארגון, הרי שלאחר מתן פסק הדין פג החשש, לפחות אצל כמה מהם, והארגון הצליח לגייס, לטענתו, את המספר הדרוש כדי להקים ועד יציג באתר.
יצוין כי למרות עזיבתם של גניסלב, גולדשטיין וזילבר, באתר נותרו פעילים מרכזיים בארגון העיתונאים, וביניהם נתנאל שלומוביץ, גילי גוראל, בועז פיילר ואריאל דניאלי.
שלומוביץ מכהן כעורך דף הבית של האתר והעיד לטובת גולדשטיין במשפטו; גוראל משמשת עיתונאית בדסק החדשות והיא אחת מהעיתונאים שהוזכרו במכתב שהפיץ זילבר זמן קצר לפני שפעילי הוועד זומנו לשימועים; הכתב פיילר הוא מי שזומן לפני כשלושה חודשים לשימוע לפני פיטורים יחד עם עיתונאים אחרים, אך בסופו של דבר הוחלט להשאירו בתפקידו; דניאלי, אף הוא ממחלקת החדשות, הוא מי שקיבל מגוראל מכתב פרטי על אודות ההתארגנות שהוצג בפני בית-הדין על ידי ynet. באופן אירוני, הצגת המכתב במשפט על-ידי הנהלת ynet תמכה בסברה שבהנהלה ידעו על ההתארגנות ותרמה להפסדה במשפט.
יאיר טרצ'יצקי, ממקימי ארגון העיתונאים, טוען כי עזיבת גניסלב, גולדשטיין וזילבר אינה פוגעת בהישגו של הארגון בבית-הדין. "תני עזב מבחירה", הוא אומר. "בית-הדין נתן את פסק הדין בשביל להגן על ההתארגנות, וזה מה שקרה. אין ספק ששלושת מנועי ההתארגנות, כלשונו של שי ניב בבית-הדין, היו ג'וני [יהונתן זילבר], אראלה ותני, אבל בחודשים שעברו מאז, הנהגת הוועד התרחבה. כיום יש ועד רציני וחזק שמורכב מעיתונאים בולטים במערכת ynet, שמגיעים כמעט מכל המחלקות והתפקידים".
מאתר ynet לא נמסרה תגובה רשמית.