ראש הממשלה בנימין נתניהו חידש באחרונה את חוזהו של חגי חריף כאחד מכותבי הנאומים שמעסיקה לשכתו. חריף, המוגדר "יועץ כתיבה חיצוני", הוא דוקטור למדע המדינה ופירסם ספרים על ספורט ולאומיות. חריף הוא גם עיתונאי בגלי-צה"ל, ומגיש מדי מוצאי-שבת בתחנה הצבאית תוכנית שעוסקת ביהדות וציונות.
ביוני האחרון חשפה גילי איזיקוביץ ב"הארץ" את ניגוד העניינים לכאורה הנובע מההעסקה הכפולה בגלי-צה"ל ובמשרד ראש הממשלה. לפי הקוד האתי של גלי-צה"ל, כתבה איזיקוביץ, "חל איסור על עובדי התחנה לעסוק בכל פעילות העשויה ליצור ניגוד עניינים או מראית עין או חשש לניגוד עניינים [...] למשל פרסומת, שירותי דוברות, יחסי-ציבור, כתיבת נאומים לאישים פוליטיים או שירות דומה אחר".
הודעת לשכת ראש הממשלה על מינוי חגי חריף לכותב נאומים עבור נתניהו
איזיקוביץ ציטטה מקורות בתחנה שלפיהם העסקתו של חריף אושרה משום שהוא אינו עוסק בסיקור חדשות, והיא מתאפשרת שכן הקוד האתי טרם אומץ רשמית, וגם לאחר שיאומץ יהיה תקף רק מסוף 2014. כעת, עם חידוש החוזה של חריף, מתעוררת השאלה שוב.
"אין קוד אתי לגלי-צה"ל, יש עכשיו רק טיוטות. גם אם יהיה קוד, מפקד התחנה יכול להחריג ממנו אנשים", אומר על כך חריף עצמו. "בכל מקרה, קיבלתי את האישור ממפקד התחנה ירון דקל. אני עיתונאי גל"צ בתפקידי, וכבר 24 שנים אזרח עובד צה"ל. לא הייתי מעלה על דעתי לכתוב למישהו ללא כל האישורים. אני מוגדר כיועץ כתיבה חיצוני בלשכת ראש הממשלה".
יצוין כי גם לפי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, אל לעיתונאי לעסוק בכתיבת נאומים לאישים פוליטיים. למעשה מדובר בתיקון לתקנון שנתווסף רק בשנה שעברה, ישירות בשל החשיפה בדבר עיתונאים פעילים העובדים בשירות לשכת ראש הממשלה בכתיבת נאומים.
מעבר לשאלות האתיות העולות מהעסקת עיתונאי בלשכת ראש הממשלה, מעניין לבחון את השקפותיו של מי שאמון על התנסחויותיו של מקבל ההחלטות מס' 1 במדינה – ועל הדרך גם לנסות ללמוד משהו על המעסיק נתניהו. מחשבון הפייסבוק של חריף אפשר ללמוד על תפיסת עולמו החברתית, ובעיקר על תפיסתו את החרדים – אותו ציבור שנציגיו בכנסת מסתמנים כעת כשותפים העתידיים לקואליציית נתניהו.
ד"ר חגי חריף (צילום מסך)
מעיון בדף של חריף עולה כי הוא נוהג לציין לשבח את המגזר החרדי ומוחה על מה שהוא תופס כיחס לא הוגן כלפיו. כך ביום השואה תשע"ד כתב: "יש ציידי נאצים ויש ציידי חרדים". בהזדמנות אחרת כתב כי "אנשי ציונות דתית יהירים וזחוחים מפרסמים סטטוסים מלאי דאחקות, בדיחות קרש תפלות וסתם הגיגים לא מצחיקים על חשבונם של החרדים. דבר אחד זה לדרוש שוויון בנטל, ודבר שני זה להתייחס בהתנשאות לכאב של ציבור ענק". וגם: "אני פתוח, אני מתון, אני נאור – ואני עם החרדים!". מי שהיה עוקב מקרוב אחר הדף הזה היה אולי רואה מבעוד מועד את אדוות השבר של נתניהו עם הקואליציה החילונית.
אף שחריף מכחיש זאת, אפשר ללמוד מהדף כי הוא אינו יועץ חיצוני המנותק מהנעשה בלשכה. במרץ, למשל, הוא העלה תמונה מאירוע הפרידה ממנהלה לשעבר של הלשכה, גיל שפר.
כשנשאל על הפרסומים בעמוד הפייסבוק שלו אמר חריף: "אני שייך לציונות הדתית, והתפיסה שלי בחיים היא חוש צדק. דעותי כאדם פרטי לא קשורות לנתניהו. היה עליהום על החרדים מטעמים פוליטיים – אני אומר זאת כאדם פרטי. לציונות הדתית יש בעיה של יהירות – יש בה המון דברים טובים, אבל יש בה גם למשל את תרבות הסלבריטאות. אני רואה את עצמי כציונות דתית קלאסית של פעם – שהיא גשר לכל המחנות".
עוד הוסיף: "אני מכיר את גיל שפר זה 25 שנים. ההתקשרות עימי שקופה באינטרנט ואין לי מה להסתיר".
להיכנס לנעליים של נתניהו
לדברי מקורביו, ראש הממשלה שוקד לרוב על נאומיו בעצמו. לעתים נתניהו אף מרים את ראשו מהדף במהלך אירועים, מישיר מבט לקהל, מנופף בדף ואומר, "אין לי צורך בזה כשאני מדבר איתכם". אלא שבשנים האחרונות התברר שוב ושוב שמאחורי כמה מהנאומים עומדים כותבים בתשלום שמשרד ראש הממשלה שכר במיוחד. עוד נראה כי חשיפת השמות מסבה מבוכה רבה לנתניהו: ב-2012 פנה כותב שורות אלו ללשכה וביקש לדעת מי הם כותבי הנאומים. המשרד לא התייחס ומסר בעל-פה כי ראש הממשלה מנסח את נאומיו בעצמו.
מאוחר יותר התברר כי בין הכותבים בהזמנת לשכת ראש הממשלה היה אורי אליצור ז"ל, אז העורך בפועל של "מקור ראשון" ומי שהיה ב-1998 ראש לשכתו של נתניהו; וכן דרור אידר, פרשן "ישראל היום". איל רצון, כותב נאומים באנגלית, אף זכה לעבוד בסופי-שבוע בביתו של ראש הממשלה "ולעתים בלילות במהלך השבוע", לשון ההתקשרות עימו (עדכון, 15.12: דרור אידר ביקש להבהיר כי עסק בכתיבת נאומים לא עבור ראש הממשלה אלא עבור השר יעלון, ורק שכרו ניתן לו באמצעות משרד ראש הממשלה).
אורי אליצור. 21.6.04 (צילום: פלאש 90)
כשפניתי למשרד עם השמות נמסר לי בזמנו כי "ראש הממשלה נעזר לעתים רחוקות בסיוע של גורמים חיצוניים לכתיבת חלק קטן מנאומיו. מתוך מאות נאומים שנשא ראש הממשלה בשנת 2011, רק 24 נאומים נכתבו על-ידי הגורמים שציינת. נאומים אלה נערכו ושונו גם הם על-ידי ראש הממשלה".
אליצור, שעימו שוחחתי, הוסיף דברים ברוח דומה. "אפשר לומר על נתניהו שנאומיו הם בהחלט שלו. הוא מדבר איתי לפני ואחרי ומוסיף אלף תיקונים. הכותב רק חוסך לו זמן". לדבריו, "כשיצא לי לכתוב נאומים שהיו מאוד יפים בעיני, אז נתניהו אמר לי, 'שמע, אלו נאומים שלך ולא שלי'. צריך לדעת להיכנס לנעליים שלו ולכתוב את מה שהוא רוצה לומר ולא מה שאתה רוצה לומר. לא קרה מעולם שכתבתי לו משהו והוא הקריא את זה כפי שזה".
כך או כך, בזכות חשיפת ההתקשרויות של משרדי הממשלה אפשר כעת ללמוד לא מעט על העדפותיהם של נבחרי הציבור. כותבי הנאומים, העיתונים שעליהם הם מנויים ואפילו האביזרים שהם רוכשים מכספינו לרכבי השרד שלהם מגלים לנו עליהם הרבה יותר מנאומים, מלים ריקות ומצעים שמתרוקנים מתוכן בבוקר שלאחר הבחירות. בשל העובדה שהם אינם צריכים לעמוד מאחורי התבטאויות שהם מרשים לעצמם לפזר לכל עבר, אחת הדרכים היחידות לפענוח השקפת העולם האמיתית של נבחרי הציבור היא לתצפת וללמוד את סביבתם.