אילן שלו, לשעבר מנהל התוכניות בחברת טלעד, אחיו עו"ד דורון שלו וחברת סאיד-הפקות בע"מ יפצו את טלעד במאות אלפי שקלים. כך קבעה בשבוע שעבר השופטת רחל ערקובי מבית-משפט השלום בתל-אביב–יפו.

בשנת 2008 הגישה טלעד, באמצעות עו"ד גדעון קורן, תביעה בדרישה לפיצוי בסך קרוב לחצי מיליון שקל בטענה כי לאחר הפסדה במכרז ערוץ 2, הוציאו ממנה האחים שלו כספים בקנוניה. לטענת טלעד, אילן שלו אישר במסגרת תפקידו בחברה תשלומים לאחיו דורון עבור ייעוץ משפטי שנתן כביכול לחברת סאיד-הפקות בע"מ. אחיו הכחישו את הטענות מכל וכל. באמצעות עו"ד דרור ברוטפלד הם טענו כי פעלו בתום לב. מלבד זאת, עו"ד דורון שלו הגיש תביעה בסך קרוב לרבע מיליון אלף שקל נגד טלעד, בדרישה שתשלם לו את יתרת שכרו.

"לאחר עיון בכלל הראיות כפי שהובאו בפני ושמיעת עדויות הצדדים", כתבה השופטת ערקובי בפסק הדין, "שוכנעתי בסבירות גבוהה לקיומה של עוולת התרמית כך שהאחים שלו עשו יד אחת עם סאיד-הפקות ובמרמה ותוך הפרת אמונים משכו מטלעד כספים שלא כדין, במסווה של מתן שירותים משפטיים שניתנו לכאורה על-ידי עו"ד דורון שלו".

השופטת ערקובי הדגישה כי לא הוכח בפניה כי טלעד היתה צד להסכם שבו נקבע כי עו"ד שלו יקבל ממנה תשלום שכר טרחה. "עיון בהסכם שנחתם בין סאיד-הפקות לעו"ד דורון שלו מראה כי טלעד אינה צד להסכם כלל ואינה חתומה עליו", הסבירה. בהמשך פסק הדין נכתב כי עו"ד שלו אישר כי אין ברשותו שום ראיה לעבודות משפטיות שביצע עבור החברה. כמו כן, לא הביא עו"ד שלו ראיה כי שמו מופיע ברולר הקרדיטים של התוכניות שלהן ייעץ, כביכול.

"כמו כן, תמוה בעיני מהו הייעוץ המשפטי שנתן עו"ד דורון שלו לתוכניות מטעם סאיד-הפקות אשר הינן בשפה הערבית ואשר ברובן הינן תוכניות בידור ואירוח שאינן בעלי תכנים רגישים, שעה שהעיד כי אינו דובר ערבית כלל", ציינה השופטת ערקובי. "[...] תמוה מדוע הוצרכה טלעד לשכור את שירותיו של עורך-דין מהצפון שעה שרוב התוכניות מצולמות באולפני טלעד בירושלים".

יתר על כן, השופטת ערקובי הצביעה על סתירות רבות בין עדויות האחים שלו ובין עדויות מנהל חברת סאיד-הפקות, וכן בין עדויותיהם לבין עצמן. "הסתירות שנתגלו בעדויות האחים שלו באשר להעסקתו של עו"ד שלו ויצירת הקשר עימו והניסיון להסתיר את הקשר המשפחתי על אף שבטלעד הועסקו בני משפחה", כותב השופטת ערקובי, "מחזקות את מסקנתי כי טלעד הונתה על-ידי האחים שלו בסיועה של סאיד-הפקות".

מעבר לכך קיבלה השופטת ערקובי את טענת עובדי טלעד שהעידו בפניה כי החברה העסיקה באופן קבוע, על בסיס תשלום ריטיינר חודשי, את שירותי משרד עו"ד קורן, ועל כן לא היה לה כל צורך, שלא לדבר על הצדקה כלכלית, לשכור את שירותיו של עורך-דין אחר.

הנתבעים טענו להגנתם כי הוראות התשלום והצ'קים שנמסרו לעו"ד שלו נחתמו על-ידי בכירים בחברת טלעד ואושרו כדין. אלא שבדיקת הליך התשלומים העלה כי לאילן שלו היה קשר ישיר להחלטה להעביר כספים לאחיו.

השופטת ערקובי כותבת כי שוכנעה ש"הכאוס ששלט בטלעד לאחר ההפסד במכרז, כשהיקף העבודה הגדול הוטל על צוות מצומצם לאחר שעובדים רבים פוטרו בשל ההפסד במכרז, איפשר למר אילן שלו לנצל את מעמדו בטלעד, בין היתר באשר לאישור הוראות התשלום. [...] לא רק שאילן שלו הנפיק את הוראות התשלום, אלא שהיה אף בעל השפעה באשר לאמור בהן והיה גורם מרכזי באישור הוראות התשלום".

בהמשך מסכמת השופטת ערקובי ופוסקת כי קיימת "רמת ודאות גבוהה לתרגיל הונאה ותרמית אשר נעשה על-ידי האחים שלו וסאיד-הפקות". משכך, הטילה על הנתבעים לשלם לטלעד קרוב ל-500 אלף שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית (המביאים את הסכום ללמעלה מ-600 אלף שקל), ונוסף לכך הוצאות משפט, שכר עדים ושכר טרחת עורכי-דין בסך 45 אלף שקל נוספים. חברת סאיד-הפקות תקזז מחלקה כ-40 אלף שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בשל חוב של טלעד כלפיה.

ת"א 15536/08

ת"א 171666/09