עו"ד חיים מינסקי עוכב אתמול לחקירה בחשד כי תקף את העיתונאי יואב איתיאל. האירוע התרחש בבית-משפט השלום בחדרה, זמן קצר לפני תחילת דיון בתביעת לשון הרע שהגיש גזבר המועצה המקומית זכרון-יעקב דן שניר, שאותו מייצג מינסקי, נגד יזם שהתבטא נגדו בפומבי.
עו"ד חיים מינסקי, מיד לאחר התקרית במסדרון בית-המשפט בחדרה (צילום: יואב איתיאל)
איתיאל, מבעלי המקומון "מגזין המושבות", הגיע לבית-המשפט כדי לצלם ולסקר את הדיון עבור המקומון. לדבריו, הוא היה העיתונאי היחיד במסדרון שמחוץ לאולם הדיונים, ולאחר שניגש לברך את הגזבר לשלום והחל לצלמו, פנה אליו עו"ד מינסקי בדרישה שלא יצלם אותו ולא את לקוחו.
"עמדתי להיכנס לדיון בבית-המשפט בחדרה", משחזר מינסקי בראיון טלפוני שקיים עם "העין השביעית". "פתאום אני רואה אדם יעיל-פעיל, זריז נורא, עם מצלמה שהזום שלה יכול לצלם תמונת תקריב ממרחק של עשרים מטר, אבל הוא נורא אוהב לדחוף את המצלמה כמה שיותר קרוב. הפריע לי שהוא התקרב וצילם, עם פלאש, לפני שאני נכנס לדיון, כשאני מרוכז מאוד".
"אמרתי לו שאני מכיר את החוק", מספר מנגד איתיאל ומציין כי הוא עיתונאי בעל תעודה מלשכת העיתונות הממשלתית, וכי הוא יודע שאסור לצלם באולמות בית-המשפט. האירוע, הוא מדגיש, התרחש מחוץ לאולם.
לדברי איתיאל, בעקבות בקשתו של מינסקי הוא התרחק ממנו ומלקוחו והתיישב לצד הכניסה לאולם בית-המשפט, במיקום שיאפשר לו לצלם את השניים בדרכם פנימה. "הספקתי עוד להרים את המצלמה, עורך-הדין ראה אותי", הוא אומר. "בהתחלה הוא הסתיר את הפנים שלו עם התיק שלו, ואז דרך העדשה אני רואה בעיטה קשתית". לדברי איתיאל, היתה זו בעיטה רבת עוצמה, "כאילו יש לך כדור ואתה רוצה עכשיו לחצות איתו את המגרש"', כלשונו. לדבריו, מעוצמת המכה מצלמתו זזה הצדה, והוא עצמו נבהל כהוגן.
"הידיים שלי היו תפוסות בגלל תיק מסמכים, ואני פשוט הרמתי את הנעל והסטתי הצדה את הזום של המצלמה ממני והלאה ונכנסתי לאולם", מתאר זאת מינסקי. "חד-משמעית לא היה שום מגע בין הנעל שלי אפילו לאצבע שלו, בוודאי לא לפנים שלו. כעובדה המצלמה לא נפגעה כלל, כי הוא המשיך לצלם בה אחר-כך. עשיתי תנועה סבירה, לדעתי, של הסטת המצלמה, לאו דווקא בעדינות, אבל באופן יעיל בנסיבות העניין".
מקובל עליך שמותר לעיתונאי לצלם במסדרון?
"הוא הגיע במטרה מיוחדת, לעשות פרובוקציה. לגבי זכויותיו, אני מכיר בהן, יחד עם זאת ישנה הגלישה העדינה תוך ניצול הזכות לעבר זכות היתר המנוצלת לרעה. נכון, הזכות של עיתונאי לפעול פעולה חופשית לחלוטין מעט שובשה על-ידי, וכנראה שאני אצטרך לתת לזה מענה".
בעוד איתיאל שוחח עם איש שב"ס ששהה באזור, נכנס עו"ד מינסקי לאולם הדיונים, מסר גרסה מעט בוטה יותר לאירוע והגיש לשופטת בקשה יוצאת מגדר הרגיל. "כשהמתנו לדיון הגיע כתב מצויד במצלמה וביקש לצלם אותו", מצוטט מינסקי בפרוטוקול הדיון, "התנגדתי לכך והוא התעקש לצלם אותי. בסופו של דבר הדפתי אותו ובעטתי במצלמה שהוא החזיק. אני מבקש שהוא לא יהיה באולם ולא יורשה לצלם באולם".
"אין שום מקום לאסור על נוכחות כתב זה או כתבים אחרים באולם בית-המשפט בזמן דיוני בית-המשפט", קבעה השופטת. "דיוני בית-המשפט מתנהלים בדלתיים פתוחות, למעט בעניינים הקבועים בחוק או בעניינים שעליהם הורה בית-המשפט, ולא ראיתי מקום לקבוע כי בתיק זה ינוהל הדיון בדלתיים סגורות". בשיחה עם מינסקי הוא מסביר כי בקשתו למנוע מאיתיאל את הכניסה לאולם כוונה לכך שלא יצלם באולם.
בהמשך תשובתה לבקשת עו"ד מינסקי ביקשה השופטת אסיף שיפנה לאנשי הביטחון בתום הדיון. לאחר שהסתיים הדיון נחקר מינסקי על אודות התקרית ושוחרר לביתו. בתגובה שמסר לעיתונות אמר: "איני בטוח מה יקרה בפעם הבאה, אך בפעם זו נעלי רק הסיטה את המצלמה המשוכללת שכוונה ממרחק קרוב מדי אל גופי. נטלתי על עצמי התחייבות שלא להיות בקרבתו של איתיאל ב-30 הימים הבאים. איני צופה קושי מיוחד בקיום התחייבות זו".
אם כן, לטענת עורך-הדין, העיתונאי התגרה בו. האם תגובתו אינה מעידה כי הוא שש לשתף פעולה עם הפרובוקציה לכאורה? "לא ראיתי אותו קודם לאותה פגישה", אומר מינסקי, "ואני מקווה שלא אראה אותו בעתיד".
הסטה עדינה באמצעות כף הרגל או בעיטה קשתית לעינית? כך או כך, יש לזכור את הרקע לעימות החריג בין עורך-דין לעיתונאי: איתיאל ומינסקי מעידים כי אינם מכירים אישית זה את זה, אך שניהם פועלים בזירה הצפופה של העיתונות המקומית באזור זכרון-יעקב, שבה נוסף על מקומוני הרשתות הארציות פועלים גם כמה מקומונים עצמאיים המתחרים כולם על אותה עוגת פרסום קטנה.
איתיאל, כאמור, הוא מבעלי "מגזין המושבות". מינסקי מייצג את המקומון "הגפן", שאף הוא מופץ באזור. איתיאל מספר כי הגיש בעבר תביעת לשון הרע נגד "הגפן" מטעם סוכנות תיווך שבבעלותו.
זאת ועוד, לפני פחות מחודש הגיעו עיתון "הגפן" ועורכו שמעון שגיא לפשרה עם המועצה המקומית זכרון-יעקב לאחר שזו הגישה נגדם שתי תביעות דיבה, האחת בסך 700 אלף שקל והשנייה בסך מיליון שקל. עו"ד מינסקי ייצג בתביעות הללו את עיתון "הגפן". האם חש אי-נחת מכך שיתועד כשהוא מייצג את גזבר המועצה שמולה התדיין עד לאחרונה בתביעות בסכומים כה גבוהים?
"זו היתה תביעה אישית של גזבר המועצה נגד יזם נדל"ן בעל קשרים ענפים שכינה אותו בכינויים מעליבים", מדגיש מינסקי. "אין כאן ניגוד עניינים. אינני מסתיר ידידותי עם מר שניר ומעולם לא ייצגתי שום גוף ציבורי בזכרון-יעקב".
איתיאל מספר כי הגיש תלונה במשטרה מיד לאחר שהסתיים הדיון בתביעת הגזבר והוא מצפה לפעולה גם מצד לשכת עורכי-הדין. לדבריו, איש השב"ס שהיה במקום בזמן התקרית מסר עדות במשטרה. כעת תצטרך הפרקליטות להחליט אם להגיש כתב אישום, ולהפגיש פעם נוספת את אנשי המקומונים של זכרון-יעקב בבית-המשפט.