פעיל נגד צריכת חלב חויב לשלם 70 אלף שקל פיצוי לרפתן בשל סטטוס שפירסם בפייסבוק. בערב יום השואה 2013 כתב הפעיל, זיו קורן, סטטוס בגנות הרפתן ארנון אשרי, המנהל רפת בכפר-ויתקין וחבר בהנהלת התאחדות מגדלי הבקר ובמועצת מגדלי הבקר.

במהלך דיון שהתפתח בקבוצת הפסייבוק "חלב – עובדות או מיתוסים", כתב קורן כך:

בערב יום השואה, לא נשכח שלכל שטן יש שם, ולשטן הזה שלפניכם קוראים ארנון אשרי, והוא גאה במחנה הריכוז והשמדת התינוקות של היטלר שהנאצים בשואת היהודים יכלו רק לחלום עליה. הערב נזכור את אלו שהיו ואינם עוד כולל כל קורבנות שואת בעלי החיים שעודנה. תהיינה נשמותיהם של כל קורבנותיו של השטן בן הבליעל ארנון אשרי, בעבר, בהווה ובעתיד צרורות בצרור החיים".

בעקבות פרסום זה הגיש אשרי, באמצעות עו"ד רוית כ"ץ, תביעה נגד קורן ודרש פיצוי בסך 100 אלף שקל. קורן, באמצעות עו"ד ישי שנדור, טען כי דעתו היא דעה לגיטימית וכי אכן ניתן להשוות בין השיטות שנוקטת תעשיית החלב לאלו שהיו נהוגות בידי הנאצים. עוד הוסיף קורן כי אין מקום להעתקת השיח הציבורי, גם אם הוא חריף ומאתגר, מהפייסבוק לבית-המשפט.

"אכן, אין זה תפקידו של בית-המשפט לקבוע אם הדעה נכונה אם לאו, או סרת טעם", כתבה השופטת ניבה ריב בפסיקתה. "דווקא אותן אמירות המעוררות תחושות שליליות – הן אלה שחשופות לפגיעה, ולכן זקוקות למעטה ההגנה של חופש הביטוי. האיסטניסטיות אינה תנאי להגנה והבוטות אינה גורעת מן החירות".

עם זאת, בהמשך פסיקתה הבהירה השופטת כי "במדינת ישראל, שנוסדה בין היתר על מנת שתהווה בית ליהודים, בעיקר בשל חיסולם בזוועות השואה, אמירות הקושרות בין אדם לנאצים, או בין מעשה לפעילותם, רגישה ופוגענית יותר מקללה אחרת, חריפה ככל שתהא". משום כך קבעה כי בדברי קורן יש משום הוצאת לשון הרע.

בבואה לבחון את ההגנות הקבועות בחוק, מצאה השופטת ניב כי לקורן לא עומדת הגנת תום הלב. "ספק בעיני אם האנלוגיה של שחיטת חיות להשמדת עם הינה לגיטימית, אולם כאן לא שחיטת החיות זכתה לכינוי 'שטן' ו'בן בליעל', אלא התובע עצמו, אשר כזכור, מגדל פרות, השייך לתעשיות החלב, ולא לתעשיית הבשר. כך גם הטיעון כי מדובר בדיון היוצר 'האנשה' של הפרות ומתייחס לפעילות המבוצעת עליהן כאילו בוצעה על-ידי בני-אדם, שהרי נכתב במפורש כי ה'שטן', התובע, גאה במחנה הריכוז והשמדת התינוקות שלו".

בהמשך פסק דינה הוסיפה שופטת בית-משפט השלום בתל-אביב: "אינני מקבלת את הטענה כי אין להגביל את חופש הביטוי לחלוטין, וכי כל הבעת דעה היא לגיטימית, גם אם היא מכילה ביטויים קשים, מעוררי מחלוקת ומקוממים". כחיזוק לדבריה הביאה את הצעת חוק איסור השימוש בסמלים וכינויים נאצים התשע"ב-2011 ולפיה "שימוש בכינוי נאצי, בעל-פה או בכתב כלפי אדם, קבוצת בני-אדם, תאגיד, מוסר או גוף כלשהו שלא במסגרת או למטרת לימוד, תיעוד, עבודה מדעית או דיווח היסטורי – אסור".

לאחר שדחתה כמה טענות נוספות של קורן וציינה כי סירב להתנצל ולחזור בו מדבריו, חייבה את קורן לשלם לאשרי פיצוי בסך 70 אלף שקל, לא כולל הוצאות ושכר טרחת עורך-דין בסך 10,000 שקל נוספים.

11289-09-13