"המעט שניתן לומר הוא כי מעריב הציגה מצג שווא רשלני כלפי הבנק, בו התחייבה לפרעון חובה של חברת פיל-זהב", כך קבעה שופטת בית-המשפט העליון מרים נאור בפסק דין שנתנה היום בעניין תביעה של חברת בנק דיסקונט לישראל בע"מ נגד חברת מעריב – הוצאת מודיעין בע"מ ומנכ"ל מעריב לשעבר, רוני קליינפלד. בית-המשפט חייב את מעריב וקליינפלד לפצות את בנק דיסקונט בלמעלה מ-3 מיליון שקל.
(צילום: אלנקה102, רישיון cc)
חברת פיל-זהב-תקשורת בע"מ, שעסקה בשיווק ומכירות, נקלעה לפני כעשור למצוקה כלכלית. העיתונאי לשעבר רז זמצקי, שהחזיק בשני שלישים מהחברה וכיהן כמנכ"ל, נמלט לחוץ-לארץ, כך על-פי פסק-הדין. מעריב, שהחזיקה ב-33% מהחברה, ביקשה למנוע את קריסתה, ומנכ"ל מעריב פנה לבנק וכתב: "יש לנו עניין שחברה זו [פיל-זהב] תמשיך להתקיים ואנו נעשה כל מאמץ על מנת לאפשר לה זאת. אנו נבדוק בחיוב העמדת בטחונות או לקיחת אחריות לאובליגו של ח-ן החברה שמתנהל בבנק דיסקונט לישראל בע"מ [...] והכל במטרה לאפשר את המשך פעילותה העתידית".
כעבור כחודשיים נשלח מכתב נוסף ממנכ"ל מעריב ובו נאמר: "הריני לאשר שמעריב עומדת מאחורי פיל-זהב ובכל מקרה של שינוי בעלות על-ידינו נודיע מראש לבנק ונדאג שיתרת הח-ן תתאפס". הבנק הקצה לחברה אשראי נוסף של 500 אלף שקל, והעניק לה הלוואה בסכום זהה, אלא שחובה של החברה לבנק רק הלך וגדל.
בשנת 2003 תבע הבנק את מעריב ואת קליינפלד על סך קרוב ל-3.5 מיליון שקל, חובה של החברה לבנק. במוקד הדיון המשפטי עמדה השאלה אם בעקבות המכתבים ממעריב לבנק נוצרה התחייבות לפרעון החוב. בית-המשפט המחוזי דחה את התביעה וקבע שאין למצוא במכתבים הללו התחייבות לפרעון חובותיה של פיל-זהב כלפי הבנק. בין היתר הודגש בפסק דינו של המחוזי כי לא נחתם כתב ערבות מסודר. בעקבות פסק הדין, עירער דיסקונט לבית-המשפט העליון.
בית-המשפט העליון קיבל את הערעור. "האם על המשיבים היה לצפות שבנק דיסקונט יסתמך על מכתב ההתחייבות ויפעל על-פיו?", שאלה השופטת נאור, והשיבה בחיוב.
על דברי קליינפלד במכתבים לבנק כתבה כי "אין אלה מלים ריקות מתוכן" והוסיפה: "במקרה שלפנינו נעשו מצגים כתובים ומפורשים בדבר נטילת האחריות לפרעון החובות. [...] מכתב ההתחייבות הוא מסמך הנושא את חתימתו של מנכ"ל חברת מעריב עצמו. [...] מכלול התנהגותו של מנכ"ל מעריב העביר את המסר כי לאחר שקילת הסוגיה, מעריב לקחה בסופו של דבר אחריות לאובליגו. גם אם לא כך היה מנקודת הראות של מעריב, למצער יש לקבוע כי התנהגות זו מפרה את חובת הזהירות של מעריב כלפי הבנק והינה מצג שווא רשלני".
השופטת נאור הפכה את קביעת המחוזי ומצאה כי הבנק הסתמך על המכתבים ממעריב בהחלטתו להגדיל את מסגרת האשראי של פיל-זהב וציינה כי אינה מקבלת את קביעת בית-המשפט המחוזי כי אי-חתימה על כתב ערבות פוטרת את מעריב מפרעון החוב.
"מעריב היתה צריכה לצפות שהבנק יסתמך על מצג השווא, וכפי שהראינו, הבנק אכן הסתמך על מכתבי מעריב, והסתמכותו היתה סבירה. על כן לדעתי יש לקבל את הערעור ולהורות למעריב לשלם את הסכום שנקבע", פסקה השופטת נאור, וחייבה את מעריב ואת קליינפלד לפרוע את החוב בסך כ-3.4 מיליון שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 2003, וכן 30 אלף שקל הוצאות.
המשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין, והשופט סלים ג'ובראן צירפו את הסכמתם לפסק דינה של השופטת נאור.
ע"א 666/09