סמנכ"לית משאבי אנוש ב"מעריב" תמר רגב ועו"ד נחום פינברג, המייצג את "מעריב", בבית-הדין לעבודה בתל-אביב, 18.7.12 (צילום: "העין השביעית")

סמנכ"לית משאבי אנוש ב"מעריב" תמר רגב ועו"ד נחום פינברג, המייצג את "מעריב", בבית-הדין לעבודה בתל-אביב, 18.7.12 (צילום: "העין השביעית")

גרפיקאים, מעצבים, מגיהים, מפיקים ואף צלמים שעובדים בעיתון "מעריב" מתאימים יותר להגדרה "עובדי מינהלה" מאשר להגדרה "עיתונאים", כך אמרה היום תמר רגב, סמנכ"לית משאבי אנוש בעיתון. רגב, שהצטרפה ל"מעריב" לפני חצי שנה, הצהירה כך בפני בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו, במהלך חקירה נגדית על תצהיר שהגישה במסגרת סכסוך עבודה בין ארגון העיתונאים בישראל לבין העיתון.

עיקר הדיון בבית-הדין נסב היום סביב יחידת המיקוח לעניין היציגות ולמעשה בשאלה החמקמקה, "מיהו עיתונאי?". הצדדים טענו, כל אחד לשיטתו, כיצד ראוי להגדיר קבוצת עובדים שיש צורך להחתים לפחות שליש ממנה כדי שהנהלת העיתון תחויב להכיר בגוף המחתים כארגון יציג. בעוד שארגון העיתונאים החדש החתים בין היתר גרפיקאים, מגיהים וצלמים ב"מעריב", ועל כן דורש הגדרה רחבה ליחידת המיקוח, בהנהלת העיתון מבקשים לקבוע הגדרה מצמצמת יותר, המורכבת מכתבים ועורכים בלבד.

עו"ד אמיר בשה, בא-כוחה של הסתדרות העובדים, שבמסגרתה הוקם ארגון העיתונאים, הציג בפני סמנכ"לית משאבי אנוש ב"מעריב" את הדו"ח השנתי האחרון שהעבירה החברה לבורסה. שם, בסעיף 15.2, מחולקים עובדי תחום העיתונות לשש קבוצות עיקריות: עיתונאים, עובדי מינהלה, עובדי המסדרה, עובדי הדפוס, אנשי המכירות ועובדים בלתי מקצועיים. עו"ד בשה ביקש מרגב לקבוע לאן לפי דעתה יש לשייך את הגרפיקאים העובדים בעיתון, את המעצבים, המגיהים, המפיקים והצלמים.

עו"ד אוהד גלעדי, בא-כוחו של "מעריב", התנגד לשאלה, אך השופטת הדס יהלום אישרה אותה. כיוון שרגב לא רצתה לתמוך בטענת הארגון כי יש להרחיב את יחידת המיקוח כך שתכלול גם את העובדים הללו, היא נאלצה להסביר מדוע כל אותם עובדים מתאימים יותר להגדרה "עובדי מינהלה".

"מהלימוד שלי מהו עיתונאי ובמה הוא עוסק", אמרה רגב ביחס לצלמי "מעריב", "קשה לי מאוד לשים אותם בקטיגוריה של עיתונאים, ולכן גם הצלמים, שתומכים בעבודת הליבה של העיתונות, צריכים לשבת במעגל תומך. הכי טוב בפילוח הזה זה 'עובדי מינהלה'. [...] אני לא רוצה להגדיר אותו [את הצלם] כמינהלה, חייבת אותי להגדיר אותו כך. צלם עושה עבודה חשובה מאוד בתחום העיתונאי. עם זאת, במקרים רבים היום צלם לא מתלווה צמוד לכתב בשטח, הוא עושה את עבודתו במקביל, כתמיכה, ולכן לתפיסתי הוא יושב במעגל התומך לעבודת הליבה העיתונאית".

בהמשך דבריה הדגישה רגב כי היתה מעדיפה להגדיר את העובדים הללו באופן אחר, שאינו "עיתונאי" ואינו "עובד מינהלה". יצוין כי בתגובה שהגיש הבוקר "מעריב" לבית-הדין לפני תחילת הדיון מוגדרים המפיקים, המגיהים, הארכיבאים, הגרפיקאים והצלמים של "מעריב" כ"עובדי משרד". לגבי כולם נכתב כי "הם אינם מבצעים שום עבודה עיתונאית".

על עבודת ההפקה בעיתון נכתב מטעם "מעריב" כי זו "עבודה אדמיניסטרטיבית שאינה ייחודית רק ל'מערכת העיתונאית'". על עבודת המגיהים בעיתון נכתב כי זו "עבודה טכנית של חיפוש שגיאות תחביריות ושגיאות כתיב". על עבודת הגרפיקאים נכתב כי זו עבודה שאינה במקצוע העיתונות. "הם אינם עוסקים כלל בתוכן הכתוב ואין להם כל נגיעה בו או בעריכתו", נטען. על הארכיבאים נכתב כי "אין להם שום נגיעה לעבודה עיתונאית". על הצלמים של "מעריב" נכתב כי יש להם "ידע מקצועי שונה (לא עיתונאי) [...] אין הם עוסקים בתוכן ובעריכה מכל סוג שהוא".

"מעריב": לא מתחייבים שיהיה שקט

בדומה לדיון הקודם שנערך בתיק, גם היום דובר בבית-הדין על מצבו הכלכלי הרעוע של "מעריב". בשונה מהדיון הקודם, לא הוצהרו הצהרות דרמטיות בדבר אי-יכולתו של העיתון לעמוד בתשלום המשכורות הקרובות. יחד עם זאת, ניתן היה להבין שתוכנית הקיצוצים עתידה להמשיך לפגוע בעובדי העיתון. אמנם עו"ד גלעדי הצהיר כי הפיטורים ב"מעריב" "נגמרו", אך נראה כי התכוון לסבב האחרון של הפיטורים בלבד. כאשר השופטת שאלה אם ניתן לדחות את הדיון לתחילת ספטמבר בהנחה שעד אז לא יהיו שינויים בעיתון, השיב עו"ד גלעדי בשלילה.

כאשר השופטת נתנה את לוחות-הזמנים להמשך התיק, ביקש בא-כוחו של "מעריב" לרווח אותם ככל האפשר. השופטת יהלום אמרה כי היא תשמח להעניק לצדדים כמה שבועות נוספים להגשת הסיכומים, אם העיתון יוכל להתחייב שבתקופה זו "יהיה שקט". בא-כוחו של "מעריב" סירב להתחייב לכך.

20066-07-12