במהלך סוף-השבוע פירסם אורן רייס, עורך הדעות של אתר ynet, פוסט נרגש בעמוד הפייסבוק שלו. יום קודם לכן קיבלו שלושה מעמיתיו לאתר הודעה על הכוונה לפטרם – במקרה או שלא במקרה, ימים אחדים לאחר שהחלו לפעול כדי לצרף אנשים לארגון העיתונאים החדש.

דבר הפיטורים עורר סערה במערכת האתר, ולרייס היה חשוב לחוות את דעתו על ההתארגנות. "מודה ומתוודה שהייתי בדילמה קשה בעניין, שהוכרעה הערב. החלטתי לא להצטרף", הוא כותב. "ייתכן שתבוא השעה לכונן ועד עובדים ב-ynet, אבל בשעה הזו – אני פונה לכל אחת ואחד מכם: אל תהיו צודקים, תהיו חכמים". ואם לא ברור מהי הדרך החכמה בעיני רייס, הוא דואג לפרט: לא להצטרף לארגון העיתונאים, לא להתאגד.

(איור: הנרי בוטיליו סילברה, רשיון cc-by-nc-nd)

שלא תטעו, רייס הוא אינו אויב מושבע של עבודה מאורגנת. הוא טורח לחזור על כך שוב ושוב בפוסט שכתב. הטיעון שלו אחר: ועד עובדים זה טוב לאחרים, אבל בכל מה שקשור ל-ynet, זה לא הזמן או המקום. לפי רייס, התאגדות תביא לאיחוד מערכות של האתר עם "ידיעות אחרונות", וממילא לפיטורים נוספים. "באיזון הראוי שבין קרב עד הסוף על זכויות עובדים לבין המשך חייו של האתר ככלי תקשורת עצמאי, אני מעדיף לעת עתה את האופציה השנייה", כתב.

קשה שלא להיזכר במכתב דומה ששלח רביב דרוקר לעובדי חדשות 10 לפני כחודש, בשיא הליך ההתאגדות שלהם. "אני בעד התארגנות עובדים, חושב שטוב שנתאגד וחבל שלא עשינו זאת קודם", מיהר אז דרוקר להדגיש בפתח דבריו, וכעבור משפט סייג: "אני חושש שבעיתוי המאוד רגיש הזה היא תפגע בנו יותר משתועיל, ולכן אני כותב את המכתב הזה".

תנוח דעתכם, לא דרוקר ובוודאי שלא רייס המציאו את טיעון ה"לא כאן, לא עכשיו", והם גם אינם העובדים הראשונים שמשמשים (במודע או שלא במודע, במכוון או שלא במכוון) כלי בידי ההנהלה כדי להעביר מסרים שיפגעו בהתארגנות. אם היה מדריך רשמי לשבירת איגודים, שני הטריקים האלה היו מופיעים בתחילתו, קצת אחרי הטיפ "מהרו לפטר את מובילי ההתארגנות" (הנהלת ynet, אתם יכולים לסמן וי), וקצת לפני הקונץ "הפיצו שמועה שהקמת ועד תגרום למקום העבודה להיכחד".

ואכן, בשני המקומות פעלו לפי הספר. "לפי מה שאני שומע ממנכ"ל הערוץ, הקמת ועד עובדים של ההסתדרות בערוץ 10, בעיתוי הסופר-רגיש הזה, יכולה להרתיע את מעט המשקיעים הפוטנציאליים בערוץ", חשף דרוקר. ובינתיים, לא רחוק משם: "אני לא מתיימר להכיר את מצבו הכספי של ynet לפרטיו", כתב רייס, "אבל אני יודע די כדי לקבוע שלא מדובר כאן באיזשהו ביזנס עתיר הכנסות. עם כל הגודל שלנו ומיליוני הגולשים, אנחנו עסק די גבולי. ולכן די ברור לי שאיום השביתה הראשון ושתביעת שכר קולקטיבית (צודקת ככל שתהיה) יניבו מהלך דרסטי מצד הבעלים".

לזכותו של דרוקר וטיעוניו ייאמר שהוא כתב את הדברים שלושה שבועות לפני תאריך היעד לסגירת ערוץ 10, שנמצא בחובות כבדים (וגם היו לו חששות, מובנים אך לא מוצדקים, מהקשר בין ההתארגנות ובין תחקיר בתוכניתו על עופר עיני). כששומעים אותו טיעון בהקשר של ynet, אחד מכלי התקשורת האיתנים בישראל, זה נשמע מגוחך.

אם ב-ynet אחזה שלהבת, מה יגידו אזובי "מעריב", שמפסיד עשרות מיליונים מדי שנה? לא צריך לנחש את התשובה: סגן עורך העיתון, שי גולדן, התבטא בעניין בנחרצות כשאמר שהוא "תומך בהתאגדות בכל פה". כשיקום ועד ב"מעריב" או בכל מקום אחר, הוא אמר, הבעלים כבר יסתדר.

אבל זו בכלל לא השאלה, לא ב-ynet וגם לא בערוץ 10. התאגדות עובדים היא לא בונוס שנותן המעסיק, וגם לא מהלך שנשמר בכספת רק למקרים של ניצול מחפיר. התאגדות היא זכות בסיסית של עובדים המעוגנת בחוקי מדינת ישראל ובאמנות בינלאומיות. כל פגיעה, ולו הקטנה ביותר, בהתארגנות עובדים היא מעשה לא חוקי וגם לא מוסרי. כל דרישה מעובדים לוותר על זכותם זו היא פסולה ובזויה – ואין זה משנה באיזה אופן חברי ומחויך היא מתבצעת, ואם היא מגיעה מהבוס או מהעובד מהמחלקה הסמוכה. זה תקף גם כשמקום העבודה נמצא בקשיים, ותקף שבעתיים כשמדובר רק בתאוות השליטה של המו"ל.

מי שסומך על עיתונאיו שיעשו עבודה מקצועית ונאמנה ראוי שיכבד את זכותם להתאגד ויסמוך עליהם שיידעו לראות לנגד עיניהם גם את טובתו של מקום העבודה בבואם להתדיין מול המעסיק. בינתיים, ועד שכל ההנהלות והמו"לים יבינו את זה, מסתבר שציבור העיתונאים כבר סומך על עצמו, ו-800 החברים שכבר התאגדו במסגרת הארגון בחודש האחרון הם ההוכחה הטובה ביותר לכך.

איש ממי ש"עשה לייק" לפוסט של רייס לא היה עובר בשתיקה על קריאה דומה שמפצירה בעובדים להסכים להשתכר פחות משכר המינימום, או לא להצהיר על נטיותיהם המיניות או על מוצאם העדתי בשם טובת מקום העבודה. ועוד: הרי בערוץ 10 טענו שלשכת ראש הממשלה התנתה את דחיית החובות בכך שדרוקר יפוטר או ייצא לחופשה ארוכה. האם מישהו מעיתונאי חברת החדשות הפציר בדרוקר לוותר על זכותו להמשיך לעסוק במקצוע העיתונאות כדי ש-400 עובדים אחרים יוכלו לשמור על מקור פרנסתם? האם מישהו מהם פירסם בפייסבוק מאמר שמסביר כי תחקירים עיתונאיים ביקורתיים ונשכנים עלולים להרתיע משקיעים פוטנציאליים?

עולם התקשורת נמצא כעת במשבר כלכלי חמור שלא פוסח כמעט על אף מערכת עיתונאית – מודפסת, מקוונת או משודרת. אולם גם משבר כלכלי – חמור ככל שיהיה – אינו מצדיק ציפייה, ובוודאי שלא דרישה, מעיתונאים לוותר על זכותם הבסיסית להתאגד. ההצלחה של ארגון העיתונאים מגיעה לא למרות המשבר הכלכלי בענף, אלא בעיקר בגללו. דרוקר כבר הספיק לחזור בו מקריאתו לעזוב את הארגון ואף אמר כי מדובר במהלך חשוב. עכשיו תורו של רייס לעשות מהלך דומה.

הכותב הוא ממקימי ארגון העיתונאים בישראל