הוועדה הציבורית לחוקי העיתונות, הידועה בכינויה "ועדת צדוק", הוקמה בפברואר 1996 על-ידי שר המשפטים דוד ליבאי ושר הפנים חיים רמון, והגישה את מסקנותיה בספטמבר 1997. מטרת הוועדה היתה להסדיר בחוק את התנהלות העיתונות, שנסמכה בעיקרה על פקודת העיתונות המנדטורית מ-1933. בראש הוועדה עמד חיים צדוק, ראש מועצת העיתונות דאז ושר המשפטים לשעבר, וחבריה היו פרופ' רות גביזון, פרופ' אסא כשר, משה נגבי, פרופ' זאב סגל ופרופ' עמוס שפירא. לוועדה מונו גם הסופר סמי מיכאל והעיתונאי אמנון אברמוביץ', אולם הראשון פרש עוד בטרם החלה בעבודתה, ומהשני נבצר להשתתף באורח סדיר בישיבותיה והוא אינו חתום על מסקנותיה.

הוועדה קבעה כי "ההסדר החקיקתי הקיים בנושא העיתונות, מורשת התקופה המנדטורית, איננו הולם שיטת ממשל דמוקרטית". הוועדה המליצה, בין היתר, לבטל את הדרישה לקבלת רישיון כתנאי מוקדם להוצאה לאור של עיתון. "סמכות הרישוי הכללית עלולה לגרום, וגרמה בפועל בישראל, להפעלה לא שוויונית של כוח הרשות כלפי ביטויים שונים", קבעה הוועדה. "הפליה כזו, כשלעצמה, היא שימוש לרעה בכוח". חברי הוועדה סברו כי "החשש לשימוש לרעה בדרישת רישוי כללית, המאפשרת מניעה מוקדמת גורפת, בעיקר בחברה שסועה ומקוטבת, הינו חמור הרבה יותר מן הסכנות המשמעותיות שיש בפרסומים לא-ראויים".

הוועדה המליצה גם לבטל את התנאים המגבילים למינוי אדם לעורך, למעט הרשעתו בעבירה שיש עימה קלון. כמשקל נגד המליצה הוועדה לחייב את המו"ל בפרסום תדיר של פרטים החושפים את זהותו וזהות העיתון, כגון כתובת המערכת, שם העורך והמו"ל, אזרחותם וכתובתם, וכן למנות נציב תלונות. לעומת ההקלה בתנאים הנדרשים לעריכת עיתון, המליצה הוועדה לקבוע הגבלות לבעלות על עיתון, שתהיה אסורה על מי שהורשע בעבירה שיש עימה קלון.

עוד המליצה הוועדה לבטל את הסמכות לסגור עיתונים לצמיתות באמצעות ביטול רשיונם. באשר לשלילה לתקופה מוגבלת, שהיא בסמכותן של רשויות מינהליות (שר הפנים) או צבאיות (הצנזור הצבאי), קבעה הוועדה כי "אין לקיים בידי גורם כלשהו ברשות מבצעת, ובכלל זה רשות צבאית ומינהלית, סמכות לסגור עיתון לתקופה קצובה או לצמיתות".

המלצות אחרות של הוועדה היו לעגן בחקיקה איסור על "מתן הוראה לעיתונאי להפר את כללי האתיקה או לפעול באופן המחייב הפרה של כללי האתיקה", להגביל את הריכוזיות בתחום העיתונות הכתובה ולמנוע בעלות צולבת על כלי תקשורת כתובה ומשודרת.

שר המשפטים ושר הפנים, שמינו את הוועדה, לא יישמו את המלצותיה. במשך השנים נעשו נסיונות ליישם את ההמלצות באמצעות הצעות חוק פרטיות שהוגשו על-ידי חברי-הכנסת זהבה גלאון, תמר גוז'נסקי, בני בגין ויובל שטייניץ, אך הם לא צלחו.