בוץ מבעבע, דרום איסלנד (צילום: Atli Harðarson; רשיון cc-by-nd)
"לעיתונות יש כוח רב", מציינת השופטת מיכל אגמון-גונן בפסיקתה על מסע יחסי-הציבור השלילי שהוביל משרדם של יועצי התקשורת מוטי מורל ורונן צור נגד איש העסקים אלי עזור. "עם הכוח הרב של העיתונות", מוסיפה השופטת, "צריכה לבוא אחריות וזהירות, והדברים נכונים, בהכרח, גם ביחס למי שידו משגת לעשות בעיתונות כבתוך שלו, כבענייננו".
אכן, לפי תיאורה של השופטת, משרד מורל-צור עשה בתקשורת כבתוך שלו, והביא, לפי "תוכנית משחק" שתוכננה מראש, לפרסומים שליליים שבהם חפץ, במטרה להכפיש את שמו של עזור.
השופטת אגמון-גונן מצטטת מתוך ידיעה של יעל גאוני שהתפרסמה ב"גלובס" ב-27.1.05 תחת הכותרת "קבוצת קאנווסט הקנדית בתגובה על המחלוקת עם אלי עזור ב'ג'רוזלם פוסט': זו סחיטה". בפסק הדין מוזכר כי "אותה ידיעה הופיעה בשינויים קלים גם באתר האינטרנט של עיתון 'גלובס', בעברית ובאנגלית, וכן באתר האינטרנט של עיתון 'הארץ'". למחרת, מוסיפה השופטת, התפרסמה ב"דה-מרקר" ידיעה של רוני קורן-דינר תחת הכותרת "המאבק על 'ג'רוזלם פוסט': קאנווסט מאשימה את אלי עזור בסחיטה".
כשבועיים לאחר מכן פורסמו בעיתוני ואתרי הכלכלה ידיעות עם טקסטים דומים. האחת מאת שמואל קלו ב"גלובס", והאחרת מאת תמרה לב ב"דה-מרקר". בשתיהן, לפי השופטת, נכללו תגובות מכפישות מטעם חברת קאנווסט. השופטת מזכירה גם ידיעה מאת גולן חזני שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" ובאתר ynet בתחילת חודש מרץ של אותה שנה, עם ציטוט מפי "היועצים המשפטיים של קאנווסט".
כמה ימים אחר-כך התפרסם ב"דה-מרקר" ראיון נרחב שקיים הדר חורש עם לנארד אספר, בעל השליטה בחברת קאנווסט. בין היתר אמר אספר: "אנשים שהכרתי בקנדה הכירו בינינו ואמרו לי שהוא בסדר. זו היתה טעות לעשות איתו עסקים. הוא יכול להחליט שהוא לא רוצה בשותפות איתנו, אבל זה לא מקנה לו את הזכות לבעוט אותנו החוצה מהעסקה. עכשיו אומרים לי שזהו דפוס עסקים קבוע שלו, לריב עם שותפים".
בנוגע לכמה מהפרסומים מזכיר בית-המשפט הודעות לתקשורת שיצאו ממשרדם של מורל וצור והובילו לפרסום. כך, למשל, באמצע מרץ 2005 "הוציאה מורל-תקשורת הודעה לתקשורת מטעם קאנווסט שכותרתה: 'ניצחון לקבוצת קאנווסט: בית-משפט העליון בניו-יורק הוציא צו מניעה כנגד אלי עזור בפרשת ה'ג'רוזלם פוסט'".
בהודעה נכתב כך: "ניצחון נוסף לקבוצת קאנווסט הקנדית במאבק המשפטי כנגד אלי עזור על 'ג'רוזלם פוסט'. בית-המשפט העליון בניו-יורק אישר בסוף-השבוע צו מניעה זמני כנגד אלי עזור והנהלת ה'ג'רוזלם פוסט', אשר מונע מהם ביצוע צעדים ושינויים חד-צדדיים בעיתון עד שיתברר העניין המשפטי. בנובמבר 2004 חתמו אלי עזור וקבוצת קאנווסט על הסכם רכישה משותף של העיתון, אולם מאז החתימה הפר אלי עזור את תנאי ההסכם, סירב להעביר מחצית ממניות העיתון כפי שנחתם וביצע שינויים ארגוניים באופן חד-צדדי בעיתון, אשר בין היתר כללו פיטורי 15 עובדי דפוס ללא הודעה מוקדמת. קבוצת קאנווסט הודיעה כי לא תאפשר לאלי עזור להפר הסכם שעליו הוא חתם ותמשיך להיאבק בנסיונותיו להשתלט על העיתון ולערוך בו שינויים המאותתים על לחץ כספי כבד שכנראה הוא שרוי בו".
לפי פסק הדין, "ההודעה לתקשורת פורסמה באופן חלקי באותו היום באתר עיתון 'גלובס'. בידיעה של יעל גאוני, הנושאת את הכותרת 'קבוצת קאנווסט קיבלה צו מניעה במעמד צד אחד נגד אלי עזור', נכתב, בין היתר, כך:
"קאנווסט לא מוותרת: פנתה שוב לבית-המשפט בניו-יורק לבקשת צו מניעה נגד מרקעי-תקשורת בפרשת ה'ג'רוזלם פוסט'. בית-המשפט בניו-יורק אישר בסוף-השבוע את הבקשה לצו מניעה במעמד צד אחד. לא מן הנמנע כי צו מניעה זה יבוטל כפי שקרה בפעם הקודמת, לפני כחודשיים, אז הוצא צו מניעה במעמד צד אחד שבוטל לאחר מכן [...] מקאנווסט נמסר היום כי 'בנובמבר 2004 חתמו אלי עזור וקבוצת קאנווסט על הסכם רכישה משותף של העיתון, אולם מאז החתימה הפר אלי עזור את תנאי ההסכם, סירב להעביר מחצית ממניות העיתון כפי שנחתם וביצע שינויים ארגוניים באופן חד-צדדי בעיתון, אשר בין היתר כללו פיטורי 15 עובדי דפוס ללא הודעה מוקדמת. קבוצת קאנווסט הודיעה כי לא תאפשר לאלי עזור להפר הסכם שעליו הוא חתם ותמשיך להיאבק בנסיונותיו להשתלט על העיתון ולערוך בו שינויים המאותתים על לחץ כספי כבד שכנראה הוא שרוי בו'".
"כפי שניתן לראות מהקטעים המודגשים", מציינת השופטת, "מרבית ההודעה שמסרה מורל-תקשורת פורסמה בכתבה".
באופן דומה, גם הודעה לעיתונות שנשלחה מטעם קאנווסט לבנק לאומי צוטטה כמעט במלואה על-ידי גאוני ב"גלובס".
לפי פסק הדין, בכותרת ההודעה לעיתונות נכתב: "בקשתו של אלי עזור לבטל את צו המניעה שהוגש כנגדו בבית-המשפט העליון בניו-יורק נדחתה שוב. עורכי-הדין של קאנווסט במכתב לבנק לאומי: 'מי שישתף פעולה עם אלי עזור בעניין הג'רוזלם פוסט' יישא באופן אישי בתוצאות". בהודעה עצמה נכתב כך: "בקשתו של אלי עזור לבטל את הצו שהוצא נגדו – נדחתה שוב. בדיון בבית-המשפט העליון בניו-יורק, שנערך ביום ו', 01.04.05, הוחלט כי הבוררות המשפטית בעניין ה'ג'רוזלם פוסט' תיערך בספטמבר.
"'כנגד אלי עזור עומד צו בית-משפט בגין הפרת הסכם אשר מונע ממנו ומי מטעמו לבצע כל שינוי ב'ג'רוזלם פוסט' עד שיתברר העניין המשפטי. מי שישתף פעולה עם אלי עזור, בניגוד לצו בית-המשפט, יישא באופן אישי בתוצאות' – כך נכתב במכתב מטעם היועץ המשפטי של חברת קאנווסט, ריצ'ארד לייפציג, למנכ"ל בנק לאומי גליה מאור, בעקבות הלוואה שלקח אלי עזור מהבנק לצורך מימון רכישת החלק שלו ב'ג'רוזלם פוסט' (50% ממניות העיתון). עקב הפרת ההסכם בין קבוצת קאנווסט לאלי עזור ונוכח ביצוע צעדים חד-צדדיים על-ידי אלי עזור בעיתון 'ג'רוזלם פוסט', החליטו היועצים המשפטיים של קבוצת קאנווסט להבהיר למנכ"ל בנק לאומי, גליה מאור, כי כל שיתוף פעולה עם אלי עזור בניגוד לצו משפטי תעורר תגובות חריפות מצד עורכי-הדין של החברה. כל עסקה שתבוצע עם אלי עזור או נציגיו, באופן ישיר או עקיף, עומדת על בסיס רעוע מאוד ותהיה חשופה לתביעה מצדה של חברת קאנווסט".
לעומת זאת, כותרת הידיעה מאת גאוני, שפורסמה באותו יום, קראה: "קאנווסט הקנדית מאיימת על גליה מאור: מי שיסייע במימון רכישת 'ג'רוזלם פוסט' – יישא בתוצאות".
בידיעה נכתב, בין היתר: "המאבק על הג'רוזלם פוסט' עולה מדרגה: עורכי-הדין של קבוצת קאנווסט הקנדית עברו לשלב האיומים. במכתב ששלחו לבנק לאומי, שמימן את רכישת ה'ג'רוזלם פוסט' על-ידי מרקעי-תקשורת של אלי עזור, נכתב כי מי שישתף פעולה עם מרקעי-תקשורת בעניין ה'ג'רוזלם פוסט' יישא באופן אישי בתוצאות [...] במכתב של קאנווסט נכתב כי כנגד מרקעי-תקשורת עומד צו בית-משפט בגין הפרת הסכם, אשר מונע ממנו ומי מטעמו לבצע כל שינוי ב'ג'רוזלם פוסט' עד שיתברר העניין המשפטי [...] עוד נכתב במכתב כי כל עסקה שתבוצע עם מרקעי-תקשורת שבשליטת עזור, באופן ישיר או עקיף, עומדת על בסיס רעוע מאוד ותהיה חשופה לתביעה מצדה של קאנווסט".
"כפי שניתן לראות מהקטעים המודגשים", כותבת השופטת, "הדמיון בין המכתב לבנק לאומי, ההודעה של מורל-תקשורת לתקשורת והפרסומים בתקשורת – רב ביותר".
רק כתבה אחת שמוזכרת בפסק הדין זוכה למחמאות מצד השופטת. ריצ'ארד לייפסיק, סגן הנשיא ויועצה המשפטי של חברת קאנווסט באותה תקופה, העיד כי החברה פנתה למשרד יחסי-הציבור כדי שיוביל עבורה קמפיין חיובי. כשנשאל לסיבות הזכיר בין היתר כתבה מאת סמי פרץ, שפורסמה ב"דה-מרקר" וב"הארץ" בתחילת 2005. לדבריו, היה צורך להגיב על כתבה זו.
"כתבה זו", כתבה השופטת אגמון-גונן, "היא היחידה, אולי, בסיפור כולו, המציגה את עמדת שני הצדדים, מפרטת את מהות הסכסוך, חילוקי הדעות בין הצדדים וההליכים המתנהלים. לא ניתן לתת אמון בעדותו של לייפסיק לפיה כתבה זו היא שהניעה את הנתבעים להתקשר עם מורל-תקשורת רק לצורך הצגת הצד של קאנווסט, שכן כתבה זו מציגה באופן אובייקטיבי את טענות שני הצדדים".
אבל הכתבה של פרץ, כאמור, היתה היוצאת מן הכלל. רוב הפרסומים שבחן בית-המשפט היו חד-צדדיים, דמו להודעות לעיתונות שיצאו ממשרד מורל-צור, או שלדעת בית-המשפט נראו כאילו המשרד עמד מאחוריהם.
"אמנם העיתונים ומורל-תקשורת אינם נתבעים בתיק שלפני", כותבת השופטת בפסק הדין, "אך יש לתהות על הקלות של הבאת ידיעות מסוג זה לתקשורת, בעיקר במקרים בהם הידיעה שהוציאה מורל-תקשורת דומה עד זהות לכתבות שהתפרסמו בעקבותיה. יש לדאוג להפסקת הפרקטיקה של מסעות יחסי-ציבור שליליים מזה, אך גם לדרוש אחריות מהעיתונות, שתבחן הודעות המגיעות ממשרד יחסי-ציבור, כפי שעשה בית-המשפט העליון בעניין אילנה דיין".
זאת ועוד, השופטת החמירה ביחסה לפרסומים בשל קביעתה כי הם היו חלק ממסע מאורגן שמטרתו להכפיש את עזור. "ייתכן", נכתב בפסק הדין, "כי באם לא היה מדובר בכוונה מוכחת לפגוע בשמו הטוב של עזור כבענייננו הייתי נוטה להתייחס לפרסומים שכאלה ביתר סלחנות. אולם, כפי שציינתי לעיל, המדובר בענייננו במקרה שבו הוכחה כוונה ממשית לפגוע והפרסומים נשוא ענייננו עוסקים בעזור ולא רק בסכסוך שבין הצדדים. אין המדובר, אם כן, בפרסומים שנאמרו ב'עידנא דריתחא', כי אם באמירות מתוכננות ומכוונת היטב. אמירות שהוו חלק מתוכנית כוללת לפגיעה בעזור".