בכל דור ודור

עיתוני ישראל הצטחצחו יפה-יפה לקראת חג הפסח ומגישים הבוקר לקוראיהם מהדורות חגיגיות. "חג החירות של גלעד" היא הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", כחולה-לבנה, לצד תצלום של שליט. בתצלום נראה החייל השבוי לשעבר מחזיק ספר המאגד מאות מכתבים שכתבו לו קוראי העיתון בתקופת שביו. על-פי הדיווח בעמ' 2, שליט הגיע השבוע למערכת "ידיעות אחרונות" בתל-אביב וקיבל עותק מהספר מידיו של עורך העיתון, רון ירון. על-פי הדיווח בשער העיתון, שליט "דיפדף בהתרגשות בספר".

כפולת העמודים הפותחת ב"ידיעות אחרונות" מודפסת כולה על רקע תכול, ומוקדשת לשיפור מצב הרוח של הקוראים. "אין כמו חג החירות לסמל את החופש", הוא הציטוט של שליט שמופיע בראש עמ' 2. גואל בנו חילץ את הציטוט הזה מפיו של החייל השבוי לשעבר, ושמע מסבו, צבי, כי הצטרפותו של שליט לשולחן הסדר הופכת את הפסח הזה ל"חג חירות אמיתי". עוד בכפולת העמודים הפותחת, תצלום גדול [אפי שריר] של ילדים וילדות שעלו לאחרונה מאתיופיה וצפויים לחגוג הערב את הסדר הראשון שלהם בישראל. "אני מאוד מתרגש לראות את המצות ולחגוג סוף-סוף בישראל", מצוטט אחד מהם, ששמו לא ננקב, על-ידי אושרת נגר לויט.

מתחת לתצלום הילדים מאתיופיה תצלום גדול נוסף [דובר צה"ל], שבו נראים ארבעה חיילים, פניהם מפוקסלות, משיקים כוסות לחיים סביב שולחן סדר פצפון. החיילים, כך מסביר ראובן וייס, משרתים באחת מצוללות הדולפין של חיל הים ויחגגו את החג בחדר אוכל ששטחו שני מטרים על שני מטרים. "אנחנו שמחים לבצע את המשימה ולהישאר בחג בצוללת", מצוטט רב-סמל עמית, "כדי שאזרחי המדינה יוכלו להסב לסדר בשקט ובבטחה".

גם כפולת העמודים הפותחת של "ישראל היום" אופטימית. "יהיה בסדר", לשון הכותרת לידיעה שבראשה. כותרת המשנה לידיעה המרכזית [איציק סבן, דן לביא, יורי ילון ולילך שובל] מדווחת לקוראים כי "הבית כבר הוברק, החמץ בוער והשולחן ערוך. מיליוני יהודים בישראל ובתפוצות יסבו הערב לארוחת הסדר ויספרו ביציאת מצרים. חג שמח". לפי ידיעה נפרדת בעמוד, מאת היאלי יעקבי, 20 מיליון פרחים נמכרו לקראת ליל הסדר. בתצלום שסיפק דובר צה"ל לעיתון נראה חייל במחסום, אוכל מצה. "הצבא צועד על קיבתו" הוא הכיתוב שנבחר ללוות את התצלום, כחול על רקע לבן.

מוטיב החירות, של גלעד שליט ובכלל, נשזר בין מאות עמודי העיתונים שיצאו הבוקר לאור. ב"מעריב" מדווחים עדי חשמונאי ואבי אשכנזי על "חג החירות של גלעד" ובין היתר מציינים כי סבו, צבי, קיבל שלשום מראש אגף המבצעים במשטרה, ניצב נסים מור, הגדה מיוחדת שבה שזורות תמונות מחיי משפחת שליט בתקופת שביו של גלעד. "צבי התרגש מאוד מהמחווה", מצוטט בידיעה אדם שזהותו אינה נחשפת וכל שאנו יודעים עליו הוא היותו "קצין בכיר". "הוא דיפדף בהגדה, הביט בתמונות והבטיח שהיא תונח על שולחן הסדר וכל בני המשפחה יקראו בה".

במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות" מראיינת ציפי שמילוביץ את הסופר ג'ונתן פראנזן, שספרו "חירות" ראה זה עתה אור בתרגום לעברית. "חופש בלתי מוגבל יכול לגרום למצוקה", אומר פראנזן. "שלמה בניזרי, מאז השחרור מהכלא אתה חושב אחרת על המלה חירות?", שואלת מרב מיכאלי בכותרת המתפרסמת בעמוד האחרון בקונטרס החדשות של "הארץ". "יש חירות הגוף וחירות הנפש", משיב לה השר לשעבר, שהשתחרר לפני כחודש. לפי דיווחו של שבתי גרברציק ב"מקור ראשון", אסירים הכלואים בבידוד ובתאי צינוק מועברים בערב פסח לתאים רגילים.

יובל גורן מדווח בראש עמ' 12 של "מעריב" כי בית-המשפט העליון דחה שלשום עתירה שביקשה להעביר קטינים ממדינות אפריקה, שהגיעו לישראל ללא בני משפחה, משני בתי-הסוהר שבהם הם מוחזקים אל מתקני משמורת ופנימיות המותאמים לצורכיהם. על-פי הדיווח, 116 פליטים קטינים בני 18-14, שהגיעו לישראל ללא משפחה, מוחזקים כיום בבתי-כלא בישראל, 13 מהם נערות. רובם מוחזקים במתקן הכליאה מת"ן ומקצתם במתקן הכליאה סהרונים.

הרכב השופטים שדן בעתירה, שהוגשה בשם כמה מהקטינים על-ידי האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, כלל את נשיא בית-המשפט העליון אשר גרוניס והשופטים אליקים רובינשטיין וחנן מלצר. על-פי הדיווח, בהחלטתם לדחות את הבקשה ציינו השופטים את השיפורים שנכנסו לבתי-הכלא שבהם מוחזקים הפליטים הקטינים מאז הוגשה העתירה. כך, לדוגמה, במתקן הכליאה מת"ן, שמפעיל שירות בתי-הסוהר, הופעלה בעבר תורת ענישה שכללה שליחת קטינים עצורים ל"חדר חשיבה" מבודד בעקבות עבירה משמעתית, שלילת פריבילגיות ונעילת האגף שבו הוחזקו.

כיום, כך הוסבר, שונו נהלי הפעלתו של מתקן הכליאה, ואלו מוגדרים "חינוכיים-טיפוליים". הקטינים העצורים במתקן הכליאה זוכים לשיעורי שפה, חשבון, ספורט ומוזיקה, ומפקדו של מתקן הכליאה הוא עובד סוציאלי בהכשרתו. שיטת הענישה שתוארה לעיל, כך מדווח, "מופעלת במקרים חריגים בלבד". יחד עם זאת, מדווח כי החדרים שבהם ישנים הקטינים ננעלים בשעה תשע בערב, "כדי למנוע את בריחתם מהמקום".

"נוכח התפתחויות אלה איננו סבורים כי העתירה מגלה עילת התערבות בשיקול דעתם של המשיבים לגבי החזקת קטינים בלתי מלווים בהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל", כתב השופט גרוניס. לא מצוין אם הערב, לכבוד החג, ירשה שירות בתי-הסוהר ל-116 הנערים והנערות שהגיעו מאפריקה בגפם להסתובב מחוץ לחדריהם גם לאחר השעה תשע בערב.

תרומת חירום

בשלושה עיתונים מתפרסמים ראיונות חג עם בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל. "אצלי הכל בסדר" היא הכותרת בשער "מוספחג" של "מעריב". על פני מרבית השער מופיע תצלום [ראובן קסטרו] של נתניהו, מחייך על רקע ספרייה ובה כרכי "פנקס הקהילות". "שקט מאוד בשעת ערב מאוחרת בלשכתו", כותבים יהודה שרוני ומזל מועלם, "הוא נינוח, מפגין ביטחון עצמי רב, לעתים אפילו נכנע לזחיחות המוכרת משנים קודמות. בחודשים האחרונים הוא מקפיד על אימון כושר שלוש פעמים שבוע, ואכן הצליח להיפטר מכמה קילוגרמים מיותרים".

הכותרת מדברי נתניהו שנבחרה להידפס בשער העיתון היא "אני מודאג מהעליהום על המגזר העסקי". "העוני הולך וקטן", אומר נתניהו לכתבי "מעריב". ובהמשך: "מה שמאפיין את המדיניות שלנו זה קודם כל אחריות כלכלית".

בהקשר של העליהום על המגזר העסקי מוסיף נתניהו: "אני מתנגד לזה. אני חושב שהסקטור העסקי הוא הקטר של המשק. הוא תמיד היה ותמיד יהיה. [...] אם אנחנו רוצים לדאוג לצורכי החינוך, רוצים לבנות גדר, או כיפות-ברזל וקלע-דוד מעל לכיפות-הברזל, אנחנו רוצים לבנות כבישים ורכבות, אנחנו צריכים כלכלה חזקה שתממן את כל זה, והדבר הזה נעשה בסופו של דבר על-ידי טיפוח הסקטור הפרטי ויזמות. זה דבר שאני מאמין בו".

"חיפשנו את הזחיחות גם הפעם", כותבים מראייניו מ"דה-מרקר", סמי פרץ ומטי בסוק, "אבל לא מצאנו. הפעם נתניהו שידר רוגע". לפי דיווחם, נתניהו "אוכל מסודר, הולך לחדר כושר שלוש פעמים בשבוע ואפילו הוריד כמה קילוגרמים טובים". הנושא הראשון על הפרק בראיון הוא הצורך במאבק בוועדי העובדים הגדולים בישראל.

הציטוט שהופיע אתמול בראש שער "דה-מרקר", "בניכוי החרדים והערבים – מצבנו מצוין", מופיע הבוקר בגרסתו המלאה: "המדד הזה", אמר נתניהו ביחס למדד ג'יני לאי-שוויון, "אם אתה לוקח אותו ומנכה ממנו את שתי האוכלוסיות הבעייתיות ביותר בישראל, האוכלוסייה החרדית והערבית, אז מדד ג'יני הוא מצוין, במקום טוב באמצע. הבעיה הייחודית היא לא המעמד הבינוני".

"כשנתניהו אומר 'בניכוי החרדים והערבים מצבנו מצוין', הוא נערך לקיץ הקרוב", כתב אתמול שי ניב ב"גלובס". "[...] יש הם, ויש אנחנו – זה המסר החדש. אנחנו היצרנים, והם הטפילים. לא חשוב שבמקום עבודה אחד יהודי אשכנזי יכול להרוויח פי 80 מיהודי אשכנזי אחר. לא חשוב ששניהם ישלמו מס מנופח על הדלק, מע"מ מיותר על המים ופי כמה יותר על גן ילדים ביחס לרוב המדינות המפותחות. לא חשוב שממשלת נתניהו נותנת לחרדים יותר מכל ממשלה אחרת, לא חשוב ששר האוצר יובל שטייניץ התגאה רק השבוע בכך שבקדנציה שלו הממשלה הגדילה 'בעשרות אחוזים' את הסיוע להתנחלויות. למה לדבר על מתנחלים כשהרבה יותר נוח לדבר על ערבים וחרדים. למה לבלבל עם מספרים כשאפשר לפלג, להפחיד ולהסית. [...] נתניהו לא רוצה מחאה. הוא רוצה שתשבו על הספה בבית ותקטרו. לא עליו, אלא על האויב החדש-ישן. נתניהו מייצר שנאה, כי השנאה מאחדת".

"את הראיון עם ראש הממשלה ניהלנו בלשכתו", כותבים שלמה צזנה ועמוס רגב, הכתב המדיני והעורך הראשי של "ישראל היום". ויש לכך הוכחה. באחד התצלומים שמלווה את הראיון רואים את ראש הממשלה ומראייניו בלשכה.

"אחרי שלוש שנים בתפקיד ובתחילת השנה הרביעית, המסר שהוא מנסה להעביר ברור", נכתב בהמשך. "הוא מבוגר יותר, שקול יותר, אחראי יותר. Elder Stateman, אומר הביטוי האנגלי [למעשה הביטוי האנגלי אומר Elder Statesman]. מי שכבר ראה הכל וזווית הראייה שלו רחבה יותר, מקיפה יותר, מבינה יותר. לא תמיד המסר עובד, ולא בהכרח מקובל על כולם. אבל זה המסר: אופטימיות מפוכחת".

על הכושר והורדת הקילוגרמים צזנה ורגב לא כותבים. "יש בעיות שצריך לפתור אותן, אבל לציבור ברור שיש על מי לסמוך!", אומר להם נתניהו, והם מפרסמים, כולל סימן הקריאה.

ל"ידיעות אחרונות" אין ראיון חגיגי עם ראש הממשלה, אולם נחום ברנע מקדיש את תחילת מדורו במוסף החג של העיתון לסיכום שלוש שנותיו של נתניהו בתפקיד ראש ממשלת ישראל. גם ברנע לא כותב על כושר וקילוגרמים. את הטור הוא פותח בתיאור מפורט של כשל טכני שאירע לנתניהו במסיבת העיתונאים שערך השבוע. הכשל קטן, ההיטפלות לו קטנונית, אבל הכתיבה של ברנע היא תענוג. כיף לקרוא אותו דוקר את נתניהו, הרבה יותר מאשר מחמיא לאולמרט.

כדי להפוך כשל טכני קטן במסיבת עיתונאים אחת לביקורת מעמיקה יותר, מתאר ברנע את ראש הממשלה כמי שההסברה בראש מעייניו, לא רק במסיבות עיתונאים חגיגיות. "לא במקרה הוא התקין בחדר הישיבות של הקבינט, החדר הצמוד למשרדו, לוח גדול, כמו בכיתת בית-ספר", כותב ברנע. "הוא מרבה להשתמש בו. גם בדיונים שמתקיימים מחוץ ללשכתו הוא מקפיד להשתמש בלוח. זה כלי העבודה שלו, זה כלי החשיבה. בן-גוריון ושרון היו שולפים עטים וממלאים פנקסים. נתניהו כותב את מסריו בלורדים".

בסיכום שלושת רבעי כהונתו הנוכחית, מוצא ברנע "לא מעט נקודות אור". הוא מציין את הממשלה היציבה, הכלכלה ש"שרדה" ודעיכת הטרור. "ספק אם יש כרגע במערכת הפוליטית אדם אחר שהיה מצליח יותר ממנו בתחומים האלה", הוא מוסיף, אך מזהיר מפני השנה הרביעית. השנה הבאה "תצטרך להיות הכרעה בפרשת הגרעין האיראני".

ב"מעריב" כתבו שרוני ומועלם כי "כשאיראן עולה על הפרק, הבעת פניו של ראש הממשלה משתנה. הוא מרצין, מנמיך את קולו, ואם לא היינו בטוחים שהוא רואה בעניין איום קיומי, יכולנו לקבוע שהוא מתמוגג מהשיחות על הנושא הטעון". ב"ישראל היום" הראיון נפתח בשורת ציטוטים של נתניהו על איראן. בין היתר הוא אומר: "אני חושב שצריך לזהות נכון את האיומים. אי-אפשר להתעלם מהמתרחש ולומר שאיראן – שמצהירה על רצונה להשמידנו ומנסה לפתח נשק להשמדה המונית – היא לא איום כזה. אל מול השואה יש שוני בכך שיש צבא הגנה לישראל ומדינת ישראל שיכולה לפעול גם במישור המקומי וגם בזירה הבינלאומית כדי להרחיק את הסכנה. מי שלא מבין את זה, מחטיא את העיקר".

הכתב והעורך של "ישראל היום" שואלים את נתניהו בהקשר זה: "ישראל מסוגלת להסיר את האיום הזה לבדה?", "עם מי אתה מתייעץ בנושא האיראני?" ו"האם אתה חש שהציבור הישראלי מרגיש את תחושת הסכנה כפי שאתה מזהה אותה?". ב"מעריב", לעומת זאת, אומרים לו: "הרבית להשוות בין השואה לאיום האיראני. חטפת הרבה ביקורת על כך. אתה באמת מאמין שזאת הדוגמה המתאימה? נשק גרעיני לאיראן הוא שואה פוטנציאלית?".

התשובה של נתניהו לשאלה הביקורתית יחסית של "מעריב" דומה לדבריו למראייניו מעיתון הבית שלו: "קודם כל זה סיכון גדול מאוד למדינת ישראל ולעולם כולו. מי שאינו מבין זאת טומן ראשו בחול. אנחנו עכשיו ערב חג הפסח, ואנחנו אומרים, בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו. קודם כל זאת עובדה, וזה גבה מאיתנו מחיר יקר מאוד כשלא ראינו את הסכנה ולא פעלנו, וגם אם ראינו אותה לא היה לנו כוח להיערך מולה. זה מה שקרה במאה שעברה עם השואה. קמו עלינו לכלותנו, לא היתה לנו מדינה, לא היה לנו צבא, והיו כאלה שאפילו לא ראו את הסכנה וביטלו אותה. אני לא אבטל את הסכנה, אני רואה אותה, היא שונה, ומה ששונה בה היום הוא קודם כל שהמצב שלנו הוא אחר. יש מדינה, יש צבא, יש ממשלה, יש יכולת פעולה ברמה העולמית".

במוסף "הארץ" מדווח רועי צ'יקי ארד כי מרכז ויזנטל הפיץ לאחרונה למכותביו מכתב על אודות הסכנה הצפויה מאיראן. "במרכז המכתב הוצג מאמר שפורסם באתר איראני ובו מציע הכותב, עלי ראזה פורקאני, שאיראן תפציץ את ישראל כמכה ראשונית", מדווח ארד. "המאמר מוצג על-ידי מכון ויזנטל כפרסום רשמי של המשטר האיראני ומצורפת אליו גם מפת ישראל עם 'אזורי הפצצה'".

לפי ארד, המכתב ששלח ראש מרכז ויזנטל, הרב מרווין הייר, "עמוס אזכורי שואה ורצח עם בהקשר של איראן" (מנהיגי איראן מכונים "נאצים דתיים", לדוגמה). בסיום המכתב כותב הרב הייר: "אני סומך עליך שתסייע בתרומת חירום נדיבה היום [...] המרכז חייב לפעול נגד הסכנה מיד. בעזרת סיועך היום, מרכז ויזנטל יוכל להמשיך ולעקוב אחרי איראן [...] אני מקווה שתשלח את תרומת החירום מוקדם ככל האפשר. אין זמן לחכות".

לפי ארד, מחבר המאמר האיראני אינו נציג מוסמך של המשטר, אלא בלוגר עצמאי, ו"מפת המטרות להשמדה" שמוצגת בו היא מפת ישראל שמופיעה בוויקיפדיה באנגלית, כש"אזורי ההפצצה" הם מחוזות ישראל. "על-פי האתר הרשמי של המכון", מציין ארד, "לפני שנה גייס מכון ויזנטל תרומות בסך 20 מיליון דולר. ההוצאות השונות היו מעל 9 מיליון דולר".

ללא קלון

"גם מענייניו המשפטיים נחלץ ללא נזק משמעותי", כותבת סימה קדמון על צחי הנגבי, במסגרת ראיון חג עם הפוליטיקאי, שמתפרסם במוסף החג של "ידיעות אחרונות". "אחרי ארבע שנים של משפט, עם האשמות למרמה, הפרת אמונים ושוחד בחירות, הורשע בעבירת עדות שקר שיש עימה קלון והורחק מהכנסת, אך דרכו לא נחסמה מהתמודדות לכנסת הבאה".

קדמון כותבת שהנגבי שואף להיות ראש ממשלת ישראל. לדבריה, "הנגבי התחיל השבוע את חזרתו הפעילה לחיים ציבוריים. הוא העלה אתר באינטרנט, פתח דף בפייסבוק ולאחר חג הפסח יירתם לניסיון של מופז לשקם את המפלגה ויתחיל את המירוץ האישי שלו לפריימריז הקרובים במפלגה". מובן שגם ראיון חג שמציג שקרן מורשע כמועמד ראוי ביותר לראשות הממשלה, נטול כל קלון, תורם לחזרתו הפעילה של הנגבי לחיים הציבוריים.

בשולי החדשות

"שרה נתניהו נחלצה לעזרת ניצולת השואה", מדווח שלמה צזנה ב"ישראל היום". על-פי דיווחו, רעיית ראש הממשלה "צפתה בסיפור הקשה ששודר שלשום בחדשות ערוץ 2 על מצבה העגום של ניצולת השואה שושנה גריפנר, שבגיל 81 מתקשה לסיים את החודש עקב בריאותה הרופפת – והחליטה לסייע לה".

הכותרת הראשית של "הארץ" הבוקר מוקדשת למפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית, שיעלה בקרוב לרשת. "מלה אחר מלה, חוקרי האקדמיה מתעדים אלפי שנות שפה עברית", לשון הכותרת הראשית בעיתון.

לידיעה במדור חדשות החוץ של "מעריב" על אודות המהומות שפרצו ביוון [סוכנויות הידיעות] נלווית ידיעה קטנה. ויקטור אליעזר מדווח כי לראשונה זה 70 שנה הוקמה באתונה מסעדה כשרה. על-פי דיווחו, בתפריט ניתן למצוא בין היתר "חמינדוס", פלאפל וחומוס.

"ליד ימינו של גבי אשכנזי, אלוף-משנה ארז וינר, יש כבר עדת מעריצים", כותב דן מרגלית במדורו שבמוסף "ישראל השבוע" של "ישראל היום". "השבוע הם פנו למשטרה וביקשו לחקור לאן נעלמו הקלטות מלשכת שר הביטחון. נראה שמדובר בהטרדה. הסוגיה נבדקה בעבר, גם על-ידי מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, שנעזר בפוליגרף. אך איני מתנגד. רוצים לחקור? בבקשה". אדוני מפכ"ל המשטרה, הסר חשש מלבך, אתה מוזמן להתחיל לחקור לאן נעלמו הקלטות מלשכת שר הביטחון. דן מרגלית אינו מתנגד.

ענייני תקשורת

בכל העיתונים מתפרסמים עדכונים בנוגע לחקירת החשדות לסחיטה של בכירי האתר "בחדרי חרדים". עקיבא נוביק וירון דורון מדווחים ב"ידיעות אחרונות" כי לפי הערכת המשטרה, מאות נסחטו בפרשה. עוד מדווח כי מפקד מחוז ירושלים, ניצב ניסו שחם, קרא אתמול ליועץ המשפטי לממשלה לסגור את האתר. בינתיים הוארך מעצרו של מנכ"ל האתר בשבעה ימים נוספים. ב"הארץ" מדווחים יאיר אטינגר ועוז רוזנברג כי השבוע נחקר באזהרה יעקב איזק, יועץ התקשרות של סגן שר הבריאות, שנחשב למקורבו של מנכ"ל האתר.

במדור חדשות החוץ של "מעריב" מדווח [סוכנויות הידיעות] כי רשת הטלוויזיה סקיי-ניוז הודתה אתמול כי עובדיה פרצו לחשבונות דואר אלקטרוני.

קלמן ליבסקינד מקדיש את טורו השבועי במוסף "מעריב" לביקורת על עיתון "הארץ".