חסידי סאטמר ליד שקי תפוחי אדמה לחלוקה בפסח, אתמול בירושלים (צילום: מתניה טאוסיג, פלאש 90)
המצב הכלכלי
העניין המרכזי המונח על פתח דלתם של העיתונים היום הוא התקציב המתוכנן, או יותר נכון, הקיצוצים המתוכננים בו, זאת כמובן על רקע המשבר הכלכלי המאיים בעולם. "נתניהו מתכנן 'קיצוץ דרמטי'", מכריזה הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". המלים "קיצוץ דרמטי" מוקפות במרכאות. מדוע? ייתכן שמדובר במגמה של כמה מהעיתונים לוותר על סיקור המציאות ולהתמקד בציטוט שלהם עצמם.
מה בקיצוץ? לפי איתמר אייכנר, "הקפאת שכר במגזר הציבורי, הורדת שכר בדרג הציבורי הבכיר, ויתור על ימי חופשה ועל חלק מדמי ההבראה, צמצום הפטור על הכנסה משכר דירה, ביטול הפטור ממע"מ באילת, מיסוי קרנות ההשתלמות". אה, ויש גם: "ביטול חלק מהתוספות שמערכת הביטחון קיבלה באחרונה". המטרה הסופית: קיצוץ של 10 מיליארד שקל, "שיממן בין השאר את הגידול בתשלום דמי האבטלה ואת מימוש ההסכמים הקואליציוניים".
מה באמת קורה עם האבטלה? כל העיתונים מדווחים על "שיא שלילי חדש" בפיטורים בחודש מרץ. זוהי הכותרת הראשית של "הארץ": "שיא חדש: 20 אלף איש פוטרו מעבודתם בחודש האחרון". כותרת המשנה מבשרת כי "על-פי נתוני שירות התעסוקה, כ-12 אלף איש מצאו במארס עבודה חדשה". בידיעה עצמה כותב נחמיה שטרסלר כי "מדובר בנתון די מפתיע: 11,887 איש מצאו עבודה במארס. כלומר, לא הכל שחור, לא הכל נבלם. יש גם מעסיקים, מפעלים ומשרדים שמחפשים עובדים חדשים". שטרסלר שואל שאלה מפתיעה על הנתון המפתיע: "מדוע הוא [מנכ"ל שירות התעסוקה] לא פירסם את הנתון הזה ביחד עם מספר המפוטרים?". התשובה: "כי לפרסם את מספר המפוטרים לבד זה הרבה יותר דרמטי. זה עושה הרבה יותר רעש תקשורתי. כי כך הציבור מבין שיש מפוטרים בלבד, ואין הוא מעלה על דעתו שיש גם כאלה שמצאו עבודה חדשה בימים קשים אלה". גם הטבלה המצורפת לידיעה ב"הארץ" מראה כי הגידול במספר המפוטרים אינו גדול יותר מהגידול במספר המשרות החדשות.
"אבל שלא תהיה טעות. האבטלה במשק הישראלי הולכת ועולה", מוסיף שטרסלר. כל העיתונים מזהירים כי למרות היקפו של גל הפיטורים, אחרי פסח צפוי גל פיטורים גדול נוסף. "הבעיה האמיתית", כותב סבר פלוצקר ב"ידיעות אחרונות", אינה תקציב 2009, אלא תקציב 2010. יואב שטרן מדווח ב"הארץ": "לראשונה: הממשלה אישרה הצעת תקציב דו-שנתי". גם הכותרות הראשיות של "מעריב" ושל "ישראל היום" עוסקות באותו תקציב דו-שנתי: "הקרב על התקציב" ("מעריב") ו"הקפאת שכר – ועידוד הצמיחה" (כן, "ישראל היום"). בניגוד לאמור ב"ידיעות אחרונות", ב"ישראל היום" מדווחים כי בין הצעות התקציב גם "דחיית יישום הסכמים קואליציוניים".
כותרות המשנה של שער "מעריב" מדברות על "פגישה לילית בין שטייניץ לפישר" (מתי נתבשר על "פגישה בשעת צהריים"). פישר, לפי "מעריב", מצטרף לאופוזיציה בהתנגדותו לדחיית ההכרעה על התקציב (זו משמעותו הישירה של תקציב דו-שנתי). "אצלנו אין באמת תחושת חירום", מלין רפי רוזנפלד במאמר שתמציתו מודפסת על השער.
במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מראיין יונתן גור את ד"ר שרון מועלם, מחבר הספר "דווקא החלשים שורדים" (הוצאת אריה ניר). הנושא מרתק: מועלם מנסה להדגים את היתרון הטמון במחלות (למשל: גן הגורם לכולסטרול גבוה הנפוץ יותר בארצות קרות, משום שהוא הופך לוויטמין די בחשיפה לשמש וכך נוצרות עתודות של הוויטמין). הראיון הקצר מעניין מאוד ומועלם מספר גם על הספר החדש שלו, שיעסוק במין (למשל: כיצד התפשטותו של קו הביקיני הברזילאי מביאה להכחדת כיני הערווה). בכל מקרה, בממשלת ישראל לא ימונה שר בריאות, אלא סגן שר במעמד של שר (ח"כ יעקב ליצמן מיהדות-התורה). כפוף לאישורו של הרב גור, כמובן.
נתניהו ואני
במדור הדעות של "מעריב" מחמיא שלום ירושלמי לנתניהו על שהצליח להרכיב מה שנראה כקואליציה יציבה, וקובע כי "בישיבה הראשונה, הממשלה החדשה קיבלה שלוש החלטות מצוינות": הקפאת התוכניות לבניית בית ראש ממשלה חדש, הגדלת הסיוע לעמותות הצדקה ומניעת פיטורים של נושאי משרות אמון במשרדי הממשלה. האם העיתונים החלו לספור מאה ימי חסד?
"נתניהו זכה בראשות הממשלה, אך יש לו גם אחריות למדינה ולעתידה". כך מסתיים מאמר המערכת של עיתון "הארץ" היום. המאמר, המוכתר במלים "עוד מכה לממלכתיות", מותח ביקורת על "חוק נהרי ב'", המגדיל את מחויבות הרשויות המקומיות לחינוך החרדי. באותו עמוד, שבו מודפס מדור הדעות של "הארץ", מוקדשים שניים מארבעת המאמרים לתקיפת ממשלתו של נתניהו (עקיבא אלדר וזאב סגל). בעמ' 2 של חלק ב' מודפס הטור של אורלי וילנאי, "חיים בשוליים". כותרת המשנה: "ספק אם האנשים, המכלים שעות בתורים הענקיים כדי לקבל מזון לחג, זוכרים שראש הממשלה, המשליך עכשיו כמה פירורים לעמותות, הוא שאחראי למצבם". בעמ' 5 של חלק א' מצטט יואב שטרן את "אחד הנוכחים" בישיבת הממשלה שאמר עליה, "ישיבה של גן ילדים".
ישיבת הקבינט הראשונה, אתמול (צילום: אוליביה פיטוסי)
אולמרט ואנחנו
"כתב אישום שלישי נגד אולמרט: סייע ללקוחות של חברו הקרוב עורך-דין מסר". זוהי הכותרת השנייה בגודלה על שער "הארץ". כתב האישום הוגש בפרשה המכונה "מרכז ההשקעות", שלפי "הארץ", "נחשפה לראשונה במוסף 'הארץ' באוגוסט 2006". כתבי האישום האחרים הוגשו בפרשות ראשונטורס וטלנסקי ("פרשת המעטפות"). ידיעה בעניין מופיעה בעמ' 4 ב"ידיעות אחרונות". ב"ישראל היום" זוהי כותרת על השער.
בעמ' 4 ב"הארץ" כותב זאב סגל כי זהו "כתב האישום החמור ביותר" נגד אולמרט. הידיעה משמאל מודיעה כי "השר ליברמן נחקר בחשד לשיבוש החקירה בעניינו [...] יחד עם כמה משותפיו פעל לפחות בשלושה מקרים לשנות את שמות חברות הקש שהקים בקפריסין, לכאורה לאחר שחשד כי המשטרה עלתה על זהותן" (אגב, מה פירוש "עלתה"? לא צריך לכתוב "גילתה", "חשדה", "חשפה" או משהו בסגנון?).
שלום עושים עם כותרות
כותרת המאמר של עמוס גלבוע במדור הדעות של "מעריב": "מי אמר שאסד פרטנר". התוכן: ציטוט מנאומיו של הרודן הסורי, המוכיחים, לדעת גלבוע, כי "אולי אין בסיס לטענה שניתן להשיג שלום נפרד חפוז עם סוריה".
מאמר של שלמה אבינרי במדור הדעות של "הארץ": חמאס הוא ארגון אנטישמי שאם היה מוקם במערב, "לא היה רק מוצא מחוץ לחוק, אלא מוקע מן החברה האנושית. לתועבה כזאת אין מקום בשום שיג ושיח פוליטי". כותרת המאמר: "כן, לדבר עם החמאס".
מס ערך מוסף
שערי העיתונים "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" (ולא "ישראל היום", מסיבות מובנות, ולא "הארץ", שהתאפקו) מתהדרים בפרסומות למוספי החג שלהם. "מעריב" מכריז על מוסף "הכי טובים 2009", המוקדש לעדת הרופאים, "ידיעות אחרונות" ויתר, פחות או יותר, על שער המוקדש למאורעות היום (כלומר אתמול) והקדיש את חציו למוספים הבאים עלינו לעייפה (אגב, הראיון, כלומר "השיחה הכנה" של נחום ברנע עם הזמר שלמה ארצי מוכתרת בכותרת "הפסגה"), ולזה המצורף כבר היום לעיתון (בענייני טיולים).
מכירים את האיור של גוסטב דורה לפרק בעלילות הברון מינכהאוזן שבו הברון מושך עצמו בציצית ראשו כדי להוציא אותו ואת סוסו מן הבצה הטובענית? באיור הזה נזכרתי למקרא הכותרת על שער מוסף "עסקים" של "מעריב" המודיעה על המוסף המיוחד שלהם לפסח: "האם תצליח העיתונות להמציא את עצמה מחדש?".
זהירות עם האילוסטרציות
כפולת העמודים 7-6 במוסף "המגזין" של "מעריב" מוקדשת לכתבה של כרמית ספיר-ויץ על אודות ארגון פעמונים, של סטודנטים המתנדבים להיות קואוצ'רים. התמונה הגדולה במרכז הכתבה מראה שלושה מבוגרים וילד מתבוננים בחשבון טלפון. הכיתוב מעיד על כך שמדובר במי שעוסקים בעבירה העתיקה בעולם: העלמת מס ("מי אני שאגיד לאדם במצב כזה להפסיק לעבוד שחור"), אבל גם בעצם לא: "צילום המחשה (למצולמים אין קשר לכתבה)". אגב, הפעמונים מצלצלים פעמיים, העמותה מופיעה גם במדור "עסק ושמו משפחה" במוסף "עסקים" של "מעריב".
ואגב המחשות, על שער מוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מודפסת תמונתה של אשה בשר ודם (ד"ר אנג'לינה ואלי) לצדם של שלד וגופה שעורה נפשט מעליה. השלושה אוחזים בקלפים ועל השולחן מונחים ז'יטונים. ואלי היא מייסדת "תערוכת הגופות שהפכה ללהיט בינלאומי". אחרי כל הוויכוחים בעד ונגד וכבוד המת וכבוד החי וכפייה דתית וחופש אמנותי וכו' וכיו"ב, אני חייב להודות שהתמונה הזו ממש מגעילה ("אינו מתאים לשולחן ארוחת הבוקר", כמאמר כלל העיתונות האמריקאי הידוע).
ענייני תקשורת
מוסף "המגזין" של "מעריב" מדווח כי האגודה לזכות הציבור לדעת פנתה לרמטכ"ל בבקשה שימנע מעינב גלילי לשדר תוכנית קבועה בגלי-צה"ל. לדברי האגודה, הנסמכים על ראיון עם גלילי ב"מעריב", השדרנית השתמטה משירות בצה"ל באמצעות נישואים פיקטיביים (לי-אור אברבך).
באותו עמוד במוסף כותב אברבך: "התרגיל של [נאור] ציון הצליח, ואנשי פאנל מדידת הרייטינג הקפידו לצפות בתוכניתו, שעסקה בהם. מצד שני, ייתכן שהרייטינג היה גבוה מכיוון שהתוכנית שודרה אחרי פרק הדחה ב'הישרדות'. מהוועדה למדרוג נמסר שקיימת סטייה בנתוני השבוע ביחס לתוכניתו של נאור". במה מדובר? בפרק בתוכנית הקומית "החברים של נאור", שעסק באנשי הפיפל-מטר, בכוונה להשפיע על נתוני מדידת הרייטינג.
ועוד באותו עמוד: איתי שטרן מדווח כי רוג'ר פרידמן, מבקר קולנוע ברשת פוקס, פוטר מעבודתו משום שפירסם ביקורת על סרט לאחר שצפה בעותק פיראטי שלו לפני יציאתו לאקרנים. ב"הפינגטון פוסט", לעומת זאת, נכתב כי פרידמן לא פוטר, ויוזמן לשימוע ביום שני בבוקר (שעדיין לא הגיע לארצות-הברית). בכל מקרה, הרי לקח לעיתונאים העובדים בקונגלומרט, שבמקרה שלפנינו אצבעו האחת בוחשת בעסקי העיתונות (פוקס-ניוז) ואצבעו האחרת בעסקי הקולנוע (פוקס המאה ה-20).