Ana 3an nafsy mota7amsa mot lelfekra deeh, bas yarab tetla3 begad. זו איננה שורה שנפלטה בטעות בגלל מרפק שנשען במקרה על המקלדת. זוהי השפה החדשה של האופוזיציה, הפעם של האופוזיציה במצרים. תרגומו של המשפט הזה הוא "אני לכשעצמי נלהבת מאד ("נלהבת מוות") לרעיון הזה, אבל, אלוהים, שרק יהיה זה רעיון רציני" והוא נכתב באחד מאלפי הבלוגים שממלאים את מרחב השיח הציבורי האופוזיציוני החדש במצרים. זוהי ערבית מדוברת כתובה באותיות לטיניות תוך "המצאת" האותיות הגרוניות שאינן קיימות באנגלית. זוהי שפתם של צעירים ומבוגרים שאינם יכולים להביע את עמדותיהם מעל גבי העיתונות הרשמית שנשלטת על ידי המשטר או בעיתונים המורשים של האופוזיציה הרשמית. אופוזיציה שמוגבלת במצרים על ידי חוקי עיתונות נוקשים שעל פיהם אפשר להשליך, וגם משליכים, עיתונאים לכלא בשל דיווחיהם או הבעת עמדותיהם.
שוטרים מצריים במעבר רפיח (צילום: פלאש 90)
מדובר באירוע יוצא דופן: הכרזה על שביתה כללית שהתקיימה ב-6 באפריל ואשר יוזמיה הם כל תנועות האופוזיציה, מן השמאל ועד "האחים המוסלמים" האסלאמיסטית, מתנועת "כפאיה" ("די") שנוסדה כדי ליצור הליך דמוקרטי של העברת השלטון ולמנוע את הורשתו מחוסני מובארק לבנו גמאל, ועד בוגרי אוניברסיטאות אשר מתאמצים להשלים את הכנסתם בעבודות מזדמנות. זו היתה קריאה לשביתה של הכל נגד הכל: נגד שחיתות השלטון, נגד מחירי הלחם והקמח, נגד המשכורות הדלות, נגד היעדר דמוקרטיה וכן, נגד הנשיא. אלא שהפעם, לראשונה, לא נקראו השובתים להפגין או להתכנס בכיכרות הראשיות שם ידיהם ואלותיהם של כוחות הביטחון תהיה על העליונה. "הישארו בבית", היתה ההנחיה, לא להגיע למקומות העבודה ולא לבתי הספר או לאוניברסיטאות. מין פרקטיקה חדשה שעוררה את השתאות השלטונות כמו את המשתתפים עצמם, כפי שמעיד אותו משפט שכתבה בעלת הפוסט בבלוג המצרי.
היא לא היתה יחידה. כ-70 אלף גולשים מילאו את אתר הבלוגים "מכתוב" , כנראה הגדול ביותר במצרים, ועוד עשרות אלפי גולשים התכתבו דרך אתר "פייסבוק". תמונות וסיסמאות נוספו מדי שעה, הנחיות ובקשות מילאו את האתרים הללו בערבית באנגלית ובערבית מאונגלזת - מין "שום-שפה" שהביעה את הכעס והתיעוב של אזרחים מצריים כנגד השיטה, כשהם מרסקים תוך כדי כך את אזיקי הצנזורה שממילא אינה יכולה להוסיף ולהכתיב את האחידות התומכת שאותה מבקש המשטר לשמר.
מתחת לאפו של המשטר חיה ובועטת דעת קהל מרשימה, שאמנם עדיין אינה מסוגלת לקבוע מי ימשול בה אבל היא בהחלט יודעת כיצד להעיף ערימות אבק בעיניו. לשוחרי דמוקרטיה במדינות לא דמוקרטיות יש אלף דרכים לפעול, מסתבר.
לוגו אחת העצומות לשחרורה של אסראא עבד אל-פאתח
ועוד הפתעה. לפני כמה שבועות תבע מטיף דתי סעודי חשוב, ד"ר עלי אל-מאליכי, לחסום את פעילות "פייסבוק" בסעודיה בטענה כי מדובר באתר שמשחית את מידותיו של הנוער, גורם לנערות לחשוף את צפונות ליבן, ובעיקר - זה אתר שמקרב את ערכי המערב אל המאמינים, ובכך, "כידוע", יש נזק של ממש בהיותו בלתי הפיך. אפשר היה לצפות לכך שחכמי הלכה רדיקלים ברחבי המזרח התיכון יאמצו את תביעתו של המטיף הסעודי ויקראו להחרים את "פייסבוק". מסתבר, להוותם של מזרחנים מזן מסוים, כי גם הדת אינה עשויה מקשה אחת והפוליטיקה של הדת היא יצירה מקומית בכל מדינה ומדינה. כי הנה בשבוע שעבר, יצאה קריאה מפיו של מנהיג האחים המוסלמים במצרים, מהדי עאכף, לשחרר את אסראא עבד אל-פתאח, "אשת הפייסבוק", מן המעצר.
עבד אל-פתאח, צעירה שראשה מכוסה, העובדת כמתאמת כוח אדם באחת החברות הפרטיות במצרים, השתמשה ב"פייסבוק" כדי לעודד גולשים מצרים להשתתף בשביתה. השלטונות ראו בכך הסתה נגד המדינה ועצרו אותה ל-15 ימים לחקירה. היא היתה אמורה להשתחרר בהוראת התובע הכללי, אבל מימוש ההוראה התמהמה. למנהיג האחים המוסלמים לא היה כלל ספק כי עליו לתבוע את שחרורה, למרות שהיא גלשה באתר שעמיתו, המטיף הסעודי, קרא להחרים (בסוף שבוע שעבר היא אכן שוחררה). כי כשמדובר בתביעה לחופש ביטוי, אין לוחמים כמו האחים המוסלמים, גם אם מדובר באמצעי ש"יובא" מן המערב. בהתחבטות בין תמיכה ב"פייסבוק" בשל חופש הביטוי שהוא מאפשר, לבין החרמתו בגלל "ההשחתה וחוסר המוסר" שהוא מפיץ, העדיף מנהיג האחים המוסלמים את השיקול הפרקטי, הפוליטי, זה שמעניק לתנועתו ולתנועות אחרות את הסיכוי להתמודד על נתח בדעת הקהל. ומעניין, מי שגינה את השימוש ב"פייסבוק" ותיאר אותו כ"כלי של האחים המוסלמים", היו כמה אינטלקטואלים מצריים "רשמיים" - כאלה שכותבים בעיתונות הממשלתית, אשר הזהירו מפני הסכנה בפניה עומדת מצרים: השתלטות הדת על "פייסבוק". ואכן "סכנה": בבלוגים המצריים כבר יצאה הקריאה לשביתה נוספת ב-4 במאי, יום הולדתו של מובארק.