מנדלה
מותו של המנהיג הדרום-אפריקאי נלסון מנדלה ממשיך לפרנס את כותרות העיתונים, אולם סיכום חייו וחלקו המרכזי במאורעות היסטוריים מתווכים לקורא הישראלי באמצעות קריקטורה פוליטית: ההתנהלות הקרקסית סביב ההחלטה על זהותו של המדינאי הישראלי שיישלח לדרום-אפריקה כדי לחלוק כבוד לאיש שנכלא בגין פעילותו נגד משטר שהיה ידידותי לישראל ולא ידידותי כלפי רוב נתיניו.
"למות מבושה", קובעת כותרת מובלטת על שער "ידיעות אחרונות", שמתחתיה נדפסות תמונותיהם של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושל רעייתו שרה. תמונותיהם של בני הזוג נתניהו – הוא בהבעה סתמית, היא חבושה כובע יוקרתי למראה – הן אלו שהתפרסמו בעיתון זה גם אתמול, בפרק הקודם של סיקור "פארסת הנסיעה לטקס האשכבה".
בעלת הטור סימה קדמון, שהכותרת שייכת לרשימה פרי עטה, קובעת כי "גם מי שלא מוכן לראות בישראל מדינת אפרטהייד יכול להבין למה המדיניות הישראלית בשטחים יכולה לגרום למעריציו של מנדלה לצרבת". עם זאת, קדמון נזהרת מלקבוע כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני קשור בצורה כלשהי להחלטה שלא לשלוח נציג ישראלי רם-דרג לדרום-אפריקה ולמסרים הסותרים שנלוו לה.
ב"ידיעות אחרונות", תחת הכותרת "עושים בושות", מעדכן איתמר אייכנר את הקוראים כי לאחר שנפסלה האפשרות שאת ישראל ייצגו נתניהו ("הנסיעה יקרה מדי") והנשיא שמעון פרס ("הרופא אסר עליו"), הוחלט לשלוח את יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ("אישר ברגע האחרון"), עם חיזוק בדמותם של חמישה חברי-כנסת.
ב"מעריב", שעורכיו החליטו להקדיש ל"סאגת הנסיעה לדרום-אפריקה" את הכפולה הפותחת, עוקצים את פרס: מתברר כי טענת הנשיא שלפיה חלה בשפעת לא הפריעה לו להיפגש עם נשיא גואטמלה, המבקר בישראל.
במאמר המתפרסם בכפולה הדרום-אפריקאית של "מעריב" מכנה שלום ירושלמי את ישראל "מדינה-שכונה", ומזכיר כי ייתכן שההסבר שניפק נתניהו להחלטתו שלא לצאת לאירועי האבל קשור לטענות על צריכת-יתר של משאבי מדינה מצדו ומצד רעייתו. "פיספסנו הזדמנות לתקן", חורצת הכותרת, המתייחסת לחלקה של ישראל בתחזוקת משטר האפרטהייד.
רמאללה, שלשום (צילום: עיסאם רימאווי)
גם ב"הארץ" מצאו מקום על השער לדיווח על המחלוקת בנוגע לנציג הישראלי בטקס. חיפוש אחר המשכו של הדיווח שולח את הקורא לעמ' 3, שבראשו מופיעה כתבה מאת גדעון לוי ואלכס ליבק, שליחי העיתון ליוהנסבורג, המספקים לקוראיהם מבט טרי על רחובותיה של המדינה האבלה. מתחת לדיווחם מתפרסם טור מאת אמיר אורן, המוקדש לשיתוף הפעולה הבטחוני בין מדינת ישראל למשטר האפרטהייד. הטור נפתח במלים "הבעיה הכושית", המיוחסות ליצחק רבין.
"דרום-אפריקה נראתה אתמול מתאבלת, עצובה, נפעמת ואולי אף מופתעת מהיקף התופעה המדהימה", כותבים שליחי "הארץ" ליוהנסבורג, החולקים עם הקוראים את רשמיהם מביקור בביתו הישן של המדינאי המנוח. "לבקתת הלבנים האדומות הזעירה שהיתה ביתו הגיע מנדלה ביום שחרורו. בכניסה לבית מוצב שלט מתכת: 'בלילה שחזרתי עם ויני למספר 8115 באורלנדו מערב – רק אז ידעתי שעזבתי את הכלא. עבורי, המספר 8115 היה מרכז עולמי, המקום שסומן באיקס במנטליות הגיאוגרפית שלי'.
"אחר-כך ירד החושך על בתי סווטו. חושך על חלקה המשופץ והמטופח ליד בית מנדלה, שכונה לדוגמה, וחושך על שאר בתי העיירה ופחוניה בחלקיה הדלים יותר בהם סבבנו, שבהם גרים בין מיליון לשלושה מיליון שחורים, שמולם עזה נראית כפרבר יוקרה. עצוב היה אמש בסווטו, עצוב וגם שמח. פרט לאנשי הזבל, נראה שכולם כאן יודעים שלמרות כל הקשיים שנותרו, לפני מנדלה זה היה מקום אחר".
בעיתונים שאינם "הארץ" לא מתפרסמת רשימה מסוג זה, עם או בלי הזווית הפלסטינית.
תהליך השלום
"מעריב" ממשיך לעקוב אחר הפרק הנוכחי של המשא-ומתן המדיני בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית, הזוכה בחודשים האחרונים לסיקור דל מצד רוב כלי התקשורת בישראל, בהתאם לכוונותיהם המוצהרות של הצדדים המעורבים בו.
הבוקר מדווח אסף גבור, בידיעה שזוכה להפניה הראשית בשער, על קולות משבר מקרב הצד הפלסטיני בשיחות, בעקבות הצהרות שניפק מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי. אתמול דיווח גבור בכותרת הראשית של "מעריב" על טענה של גורמים פלסטיניים ולפיה "קרי דחה את שחרור האסירים הקרוב כלחץ על אבו-מאזן". היום מדווח כתב "מעריב" ו"מקור ראשון" על תגובתם של גורמים פלסטיניים לידיעה מאתמול.
גם ביתר העיתונים מופיעים הבוקר דיווחים הקשורים למשא-ומתן, אך הללו מוקדשים ברובם למלחמת הגרסאות בין ראש הממשלה הישראלי לשר האוצר הישראלי, שעל-פי העיתונים, חלוקים בנוגע למידת ההתקדמות של השיחות. ב"ישראל היום", שעורכו עוין את ממשל אובמה, נמצא מקום לאזכור מורת הרוח הפלסטינית מהעיכוב הצפוי בשחרור האסירים.
חוק הריכוזיות
רוב העיתונים היומיים מדווחים על אישורו של "חוק הריכוזיות", שעבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת אתמול בלילה, לאחר מועד סגירתם של מוספי הכלכלה. ב"הארץ", העיתון שמוספו הכלכלי קידם את המאבק בריכוזיות, מעניקים להצבעה את הכותרת הראשית. העמדה המערכתית, שלפיה החוק שאושר הוא גרסה מרוככת של ההצעה הרצויה, באה לידי ביטוי באמצעות ציטוט מובלט של ח"כ זהבה גלאון.
"החוק שיכול היה להציל את דנקנר", קוראת כותרתו של מאמר נלווה מאת רותם שטרקמן, הפותח את פרשנותו בהשוואה בין תהליך קידום החוק לבין תהליך התרסקותו של בעל ההון נוחי דנקנר, העומד כעת בפני אובדן אחזקותיו ואפשרות לאיבוד נכסיו האישיים. "לפני שלוש שנים דנקנר היה על גג העולם. הוא הנהיג קבוצת חברות ענקית שיצאה לא רע מהמשבר הכלכלי, עם קופה של מיליארדים והמון כוח. והריכוזיות? היא לא עיניינה אף אחד", כותב שטרקמן.
"לא את שר האוצר יובל שטייניץ, שעלה לרגל למשרדו של דנקנר במגדל עזריאלי, לא את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שסתם את האף והקים את הוועדה, ואפילו לא את ראשיה, חיים שני, שהיה מנכ"ל האוצר, ואייל גבאי, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה. השניים ראו בה מטלה מיותרת. בחלק מכלי התקשורת כתבו שמדובר בבעיה שהומצאה על-ידי אינטרסנטים.
"אבל ככל שדנקנר איבד גובה כך גבר העיסוק בצרות שהריכוזיות גובה מאיתנו – חוסר התחרות, יוקר המחיה, ערבוב האינטרסים, שליטה על כספי ציבור, ואף סכנה לדמוקרטיה. [...] בדרך נפלו הטייקונים כמו זבובים. מלבד טייקון הגז יצחק תשובה, ששיגר אמנם חברה ענקית לבית-הקברות אך נשאר עשיר ומשפיע, לא נותר כמעט אף אחד. הקבוצות של מוטי זיסר, יוסי מימן ואילן בן-דב פשטו רגל, והקבוצות של בני שטיינמץ ועידן עופר נחלשו מאוד. יש משהו במבנה הפירמידלי שכולל מנגנון השמדה עצמי".
ב"ישראל היום", העיתון שעורכיו יודעים למצוא כמעט בכל התפתחות את הצד שיאיר באור מחמיא את הממשל ואת העומד בראשו, מכריזה כותרת במעלה השער כי מעתה יהיו בישראל "פחות פירמידות, יותר פיקוח: אושר החוק להגבלת הטייקונים". בכותרת הידיעה עצמה מובלטות המלים "יום חג לישראל", פרגמנט מציטוט של ח"כ ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת.
חזי שטרנליכט, הפרשן והעורך הכלכלי, מקדים מענה למבקרים: "חוק הריכוזיות אולי אינו מושלם, אבל הוא צעד בכיוון הנכון. החוק רוכך, אבל אי-אפשר לטעות ברוח ששלח המחוקק: את הפירמידות צריך לפרק".
"אי-אפשר להיות מרוצים", כותב שטרקמן ב"הארץ", "לא מהפסדי העתק לציבור שנגרמו מכל זה ולא מהחוק עצמו שעבר אתמול. הוא חלקי מדי, מסורס מדי, חלש מדי, ועדיין מאפשר תופעות שליליות כמו ניגודי עניינים, ערבוב בין ריאלי ופיננסי ושליטה לא מבוקרת מספיק בכספי ציבור". ובכל זאת, כותב גם שטרקמן, מדובר בצעד בדרך לתיקון המצב.
ב"ידיעות אחרונות" מדווחים על אישורו של החוק בידיעה מוצנעת, ללא הפניה מהשער, המנוסחת באופן משונה (ועל כך בהמשך). ב"מעריב", גוף התקשורת שסבל באופן ישיר מאחת התופעות ומאחד האישים שחוק הריכוזיות נועד לבלום, לא מופיע הבוקר דיווח כלשהו על ההצבעה.
סממנים של חרם
ב"הארץ" ממשיכים לעקוב אחר הופעתם של סממני חרם על ההתנחלויות. היום מתפרסמות בעיתון זה שתי ידיעות בנושא. "בריטניה מזהירה את אזרחיה מפני עסקאות בהתנחלויות", מודיעה כותרת של ידיעה מאת הכתב המדיני ברק רביד, שבה מפורטים הסיכונים העסקיים העלולים להתלוות לעשיית עסקים באזורים שבהם הריבונות שנויה במחלוקת.
בידיעה אחרת מדווח הכתב בכנסת יהונתן ליס כי בדיון שהתקיים לאחרונה בוועדה הבין-משרדית לגיוס עובדים בתחום הבנייה נחשף כי ממשלת רומניה הודיעה שתפסיק לשלוח פועלים לעבודה בישראל, "בשל סירוב להתחייב שלא יעבדו בגדה".
"בדיון הוחלט לגייס יותר עובדים ממולדובה ובולגריה", כותב ליס. "אמרנו להם שיש עכשיו משא-ומתן עם הפלסטינים", מצוטט "בכיר במשרד החוץ" בידיעה מאת רביד.
רוג'ר ווטרס. ישראל, 2006 (צילום: גיא אסיאג)
ב"ישראל היום" נדרשים היום להתבטאות של המוזיקאי רוג'ר ווטרס, שבראיון שהעניק לאתר אינטרנט קרא שוב לחרם תרבותי על ישראל והצביע על קווי דמיון שהוא מוצא בין המדיניות הישראלית בשטחים לבין הממשל הנאצי בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה. בידיעה המתפרסמת על דבריו של סולן להקת פינק-פלויד לשעבר מובאים ציטוטים מפיו, אך כנהוג בעיתון זה, לא אלה שבהם הזכיר את ראש הממשלה נתניהו בשמו ובתוארו.
במדור המאמרים של העיתון באים עימו חשבון. כנהוג ב"ישראל היום", גם כאשר הטענות שיש להדוף הן מהסוג הפשטני, הקל להפרכה, נסיון הדיפתן נעשה בצורה כבדה ומעוררת חמלה. "בשיר 'נזק מוחי', רצועה 9 בתקליטה המצליח של פינק-פלויד, 'הצד האפל של הירח', שר הסולן רוג'ר ווטרס (כיום בן 70) את השורות הבאות: 'המשוגע נמצא בתוך ראשי' ו'יש מישהו בתוך ראשי, אבל זה לא אני'", כותב מחבר מאמר התגובה, יהודה ספרא, המפרש את השיר כפשוטו ומציין כי הוא עצמו אינו בטוח שווטרס לוקה בשיגעון.
בהמשך מכנה ספרא את אמירותיו של ווטרס "אנטישמיות" ומפרט מדוע לדעתו ישראל אינה מדינת אפרטהייד. "איש לא נורה כאן סתם כך, רק משום שהוא ערבי, מוסלמי או נוצרי. תאי גזים ושאר שיטות המתה שיטתיות לא מחכות בשום קצה של מסילת רכבת, לשום אזרח. גם טלאי, המזהה ערבי כנחות ובן מוות, אין בנמצא (יותר מכך, במולדתו של ווטרס קוראים פוליטיקאים לסמן מוצרים של יהודים)", כותב ספרא.
"מי שבהופעה שלו הופיעה דמות חזיר ועליה מגן דוד אדום איבד כל לגיטימציה, וחבל שלא בחר להתרכז בעשייה שבה הוא מצטיין – מוזיקה", כותב עוד מחבר המאמר, וחותם: "לצערי, האמן הגדול הזה הוא איש קטן, מוכה עיוורון ומוקף 'חומה', שהיתה יצירת רוק נהדרת, אך כדעה בצורה היא אקורד צורם. זיוף של אוזן מוזיקלית, הרוקדת לצלילי צד אחד בלבד וסובלת מחירשות אל מול הבאלאנס שמבקש להוסיף הצד האחר, זה הישראלי. אך כאמור, ווטרס כבר בחר צד – 'הצד האפל של הירח'".
סימנייה
ב"כלכליסט" מתפרסם החלק הראשון בסדרת כתבות המוקדשת לאחד המודלים הכלכליים העיקריים שמאחורי פרסום ברשת. "כשאתם מתקינים תוכנה להורדת סרטונים מיוטיוב ובוטחים באנטי-וירוס שזמין ללא תשלום, ייתכן שהכנסתם למחשב שלכם תוכנה שמשתילה ללא ידיעתכם פרסומות באתרים שבהם אתם גולשים. בתעשייה, שמגלגלת מאות מיליוני דולרים, ישנן עשרות חברות וכמובן גם נוכחות ישראלית", נכתב בכותרת המשנה של כתבתו רחבת ההיקף של אסף גלעד.
מדד סער
אמש, קרוב לשעה שלוש לפנות בוקר, אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את "החוק למניעת הסתננות", שנועד להחליף את החוק שפסלו שופטי בג"ץ. תוצאותיה של ההצבעה, שאירעה הרבה אחרי שעת ירידתם של העיתונים לדפוס, מדווחות בעיתון אחד בלבד, בידיעה משונה לקריאה הנראית כהלחם בין שתי כתבות על שני נושאים שונים, שנלקחו משני אתרים שונים.
כתבת Ynet מורן אזולאי וכתב "כלכליסט" תומר גנון חתומים על ידיעה בינונית באורכה המתפרסמת ב"ידיעות אחרונות" תחת הכותרת "הכנסת אישרה את חוק הריכוזיות". חרף כותרתה, המוקדשת לחוק הריכוזיות, הידיעה נפתחת בארבע פסקאות המוקדשות לחוק למניעת הסתננות שמקדם בחודשים האחרונים משרד הפנים בראשות גדעון סער (הדיווח על אישור חוק הריכוזיות תופס את הפסקה החמישית והאחרונה).
שר הפנים גדעון סער עם קודמו בתפקיד אלי ישי, 8.7.13 (צילום: יונתן זינדל)
"בדיון סוער בכנסת אושר גם חוק המסתננים", נכתב בכותרת המשנה, אך מידע זה כלל אינו מופיע בגוף הידיעה, הכולל תמצית של ההתבטאויות הבולטות מהדיונים שקדמו להצבעה ואת הקביעה כי "הרוחות סערו אמש במליאת הכנסת, בעת הדיון באישור החוק למניעת הסתננות בקריאה שנייה ושלישית".
כמה ואילו ח"כים הצביעו בעד? מי הצביע נגד? האם היו כאלה שנמנעו? באיזו שעה הורשו נבחרי הציבור לפרוש למיטותיהם, ומה היו מלותיהם של אלו שביקשו לברך על האישור? מידע זה נחסך מהקוראים, מן הסתם משום שלא היה ידוע לעורכים.
ב"ישראל היום", בידיעה שבה מובהר כי "הכנסת הצביעה אל תוך הלילה על חוק המסתננים", מציינים גדעון אלון ועדנה אדטו כי יוזם הצעת החוק הוא גדעון סער. ב"ידיעות אחרונות", כרגיל, מעורבותו הישירה של סער בקידום היוזמה השנויה במחלוקת, העלולה שלא לעמוד במבחן בג"ץ, אינה מוזכרת.
דווקא
במתכון היומי של נירה רוסו במוסף "24 שעות", שעליו מתנוסס בשבועות האחרונים סמליל המבצע המשותף ל"ידיעות אחרונות" ולחברת המזון אוסם, נכללת ברשימת הרכיבים המלצה על רסק עגבניות ממותג. יצרנית הרסק הממותג אינה חברת אוסם.
ענייני תקשורת
הרמז. "רוסיה היום", בגדול, לבן על גבי אדום, היא הכותרת שהעניקו עורכי "ידיעות אחרונות" לדיווח על החלטתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לארגן מחדש את מערך התקשורת הממשלתי. "השופר החדש של פוטין", נכתב ממעל, תחת כותרת הגג "צאר התקשורת: כך משתלט נשיא רוסיה על העיתונות".
במסגרת המהלך, המסוקר הבוקר בהרחבה ובביקורתיות בכל העיתונים, יאוחדו סוכנות הידיעות RIA Novosti ותחנת הרדיו קול-רוסיה תחת כנפיו של גוף חדש שייקרא "רוסיה היום". ב"ישראל היום", שם כותב על המהלך אלי לאון, נמנעים ממשחקי גרפיקה.
"ידיעות אחרונות", עמ' 14 (פרט)
תגובה. בדף המאמרים האחורי של "הארץ", תחת הכותרת "הגם אתה 'הארץ'?", מתפרסם מאמר תלונה מאת מוסא מזאריב, אחד המרואיינים בכתבה שהתפרסמה בעיתון לפני כשבועיים תחת הכותרת "אללה היפסטר: תרבות השוליים הפלסטינית-ישראלית החדשה".
מרואייניה של אותה כתבה הוצגו על-ידי עורכי "הארץ" כ"היפסטרים" וגם כ"ערבים" (אם כי המונח "היפסטרים ערבים" אינו חביב עליהם, כפי שציין מחבר הכתבה, רועי צ'יקי ארד). לטענת מזאריב, המזוהה בשורת הקרדיט כרואה-חשבון ופעיל בתחומי התרבות והאמנות בירושלים, הוא ויתר המרואיינים התבקשו בכלל להתראיין לכתבה העוסקת ב"אמנות ואופנה – התפתחות בעשור האחרון".
"הנושא שהוצג והתוצאה של הכתבה היו בלתי קשורים בעליל", הוא כותב. "הצעירים המרואיינים (ואני ביניהם), שפרשו את משנתם וניתחו באופן מעמיק את התפתחות האמנות והאופנה בעשר השנים האחרונות, התפלאו לגלות שהכתבה מכוונת באופן מגמתי למקום אחר לגמרי, צהוב ונמוך [...] לא נשאר אלא להסיק ש'הארץ' הוא כמו כולם – עיתון המשתמש בכלים נדושים על מנת למשוך את הקורא הישראלי בכל מחיר ובכל דרך.
"דבר זה מעיד על בורותה ועל צרות אופקיה של החברה הישראלית בכל מה שנוגע למיעוט הפלסטיני. מיעוט שמסתכלים עליו כאילו נפל מכוכב אחר, תת-אדם המנסה להידמות ל'ישראלי', אותו ישראלי שרובו חסר אחריות, שנפל לתוך הבועה הפטריוטית המזויפת, בועה שהממסד ניפח ושימר ושמטרתה למנוע אינטראקציה תרבותית טבעית בכל דרך".
חיימוביץ'. ב"דה-מרקר" מתפרסמת כתבתו של נתי טוקר, המצביעה על אפשרות של ניגוד עניינים בין תפקידה של מיקי חיימוביץ' כמגישת תוכנית התחקירים של זכיינית ערוץ 2 רשת לעבודתה כפרזנטורית של חברת ביטוח-ישיר.
הבהרה. "נלסון מנדלה ביקר בישראל, ולא כפי שנטען במאמרו של שלמה אבינרי ('מנדלה והציונות', 9.12)", נכתב בהבהרה המתפרסמת בתחתית עמ' 5 ב"הארץ".
תורנות. אתמול פורסמה בעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות" ידיעה לא חתומה שבה שובצו ארבעה תצלומים של קוראים שזכו ב"גשם של פרסים" במסגרת המבצע "דצמבר הגדול" שמקיים העיתון.
יתר הקוראים היו יכולים לקבל את הרושם שמדובר בידיעת קידום מכירות מהסוג שאף עיתונאי לא יסכים לחתום עליה. אלא שלא כך. בימים שלפני כן דיווחו על התקדמות המבצע הכתבים ראובן וייס ומתן צורי. ידיעת המשך, המוקדשת לכך ש"'ידיעות אחרונות' ממשיך לחלק פרסים במסגרת מבצע 'דצמבר הגדול'", מתפרסמת הבוקר בעיתון תחת חתימתה של אדוה כהן, כתבת הפלילים של העיתון באזור המרכז. על-פי דיווחה, משפחת ברקן מתל-אביב תטוס בקרוב לצרפת.