הנה כמה עובדות שספק אם מישהו בתעשיית הטלוויזיה ומחוצה לה יכפור בהן: זה כשני עשורים שקשת היא גוף הטלוויזיה החזק בישראל; זה שני עשורים שהיא מובילה את טבלת הרייטינג ללא מתחרים אמיתיים; זה שני עשורים שבכיריה אומרים את שבחיה בפניה ומגדירים אותה "טלוויזיה ברמה בינלאומית" ו"אחת התחנות המצליחות בעולם". ואכן, בעשור האחרון עושה הזכיינית כל מאמץ לשדר שפניה אל העולם הגדול ומנסה לכבוש חלקות של טלוויזיה גלובלית מחוץ ללבאנט, שכבר נכבש מזמן.

לוגו "קשת אינטרנשיונל"

והנה עוד עובדה שיקשה להתווכח איתה, גם אחרי שני עשורים: יותר ויותר טאלנטים של קשת מסתבכים בחשדות לפלילים או בהתנהגות שאפשר להגדירה בעדינות "בלתי נורמטיבית". מדודו טופז, שסימנים ראשונים לטירופו האלים נראו על המסך עוד בימי התהילה שלו, ועד מרגלית צנעני, שהורשעה בסחיטה באיומים וניסתה לקדם אינטרסים עברייניים במסגרת השתתפותה ב"כוכב נולד"; מאילן רבינוביץ' ומעורבותו בטיפול הנפשי השנוי במחלוקת למתמודדי "האח הגדול", ועד אייל שני והתחמקותו מתשלום חובות עתק; מההיעלמות של רפי אדר מהמסך על רקע חרושת של שמועות שמעולם לא הוסברה על-ידי הזכיין כיאות, ועד יורם זק, שעזב את תפקיד העורך הראשי של "האח הגדול" בעקבות אמירות סקסיסטיות בוטות (רק בשביל לחזור אליו בדלת מסתובבת כעבור זמן קצר).

בשבוע האחרון פנתה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בדרישה להפסיק את השתתפותם של הזמרים אייל גולן ומשה פרץ כ"שופטים" בתוכניות ריאליטי בעקבות כתבי האישום שהוגשו נגדם בחשד להעלמות מס בגובה מיליוני שקלים. בקשת, שם משודרת התוכנית "הכוכב הבא" בהשתתפותו של גולן, טרם הגיבו לפנייה וקשה להאמין שינקטו צעד כלשהו ללא התערבות משפטית. עצם הפרסום על חשדות בעבירות פליליות והעיסוק התקשורתי במעשיו הפרועים של טאלנט יכולים דווקא לתרום לבאז. גולן, יש לשער, יופיע גם הערב בתוכנית כרגיל, לפחות ככל שהדבר יהיה תלוי במשקל שמייחסים בקשת לכתב האישום שהוגש נגדו.

כל מקרה לגופו, כמובן, וברור שאדם חף מפשע עד שהוכח אחרת בבית-המשפט. אבל נדמה שתהליך הגלובליזציה המואץ שעובר על הזכיינית פוסח ברובו על הצורך באימוץ סטנדרטים גלובליים המתאימים לארגונים גדולים ואחראיים ברחבי העולם. הילד שהקסים את מסעודה בשנות ה-90 התבגר, אבל התנהגותו נותרה שכונתית משהו. וכך, כמעט תמיד, נתפסת הנהלת קשת בהפתעה מוחלטת אל מול ההאשמות, כמו צבי שנלכד באור הזרקורים של כלי רכב חולף. כמו אותו צבי, קופאים המנהלים של הזכיין ונמנעים מפעולה, ממש עד הרגע האחרון, כשכבר אין יותר ברירה. כן, קשת היא ארגון מלא ביוזמה ובמעוף – עד שזה מגיע לבעיות בבית פנימה. אז מעדיפים ראשיה לגרור רגליים ולחכות ל"התפתחויות".

דודו טופז רוכב על סוס בשכונת התקווה בתל-אביב, 1986 (צילום: משה שי)

לפני יותר מעשור, לקראת עונה חדשה של "הראשון בבידור" עם דודו טופז, חשו בקשת דאגה מסדיקתה של ביצת הזהב מס' 1 שלהם. טופז עדיין היה אושיית הבידור המסקרנת והמצליחה בישראל, אבל סימנים ראשונים שהשטיק מתחיל למצות את עצמו החלו לנבוט, וטופז חווה אז כנראה אחת מתקופות השפל הנפשיות שלו. בהנהלת קשת פנו למוסף באחד העיתונים הגדולים בישראל והציעו ראיון אישי עם הכוכב, אך במוסף נטו הפעם לסרב. בכל זאת, כמה פעמים אפשר לקרוא על סיפור הצ'חצ'חים. או אז שלפו הגורמים מקשת קלף מנצח וחלקו עם עורכי המוסף וכתביו טיפ סודי: דודו, אמרו, יוצא למסעות התבודדות בצפון. מדובר בשבועות ארוכים של שימוש בסמים קשים, מלווים בדכאונות. בתקופות אלו, טענו בקשת, הוא על סף אובדן שליטה. "אם תתאמצו, תוכלו אולי להוציא את זה ממנו", המתיקו סוד.

בקשת לא שיערו אז, אולי לא יכלו לשער, שיבוא יום והנטייה ההרסנית של טופז תופנה אליהם פנימה, והגולדן-בוי שלהם יזמין התקפה אלימה ומחרידה על המנכ"ל אבי ניר. ניתן להניח גם שלא שמחו לאידו של טופז בזמנים שהיה מסומם ומעונה. אבל הציניות שבשיווק טאלנט דרך מצוקותיו הנפשיות והגופניות, ללא ידיעתו, מעידה כי בקשת שיחקו כבר אז ברולטה מסוכנת עם ההצלחה.

הזמן לא עשה את שלו, ובקשת לא למדו את הלקח. הפרשה שהתפתחה סביב הזמרת מרגלית צנעני, שנחשדה בסחיטה באיומים ובקשר עם איש העולם התחתון (היא הורשעה בעסקת טיעון ונדונה לעבודות שירות), לא התרחשה מאחורי הקלעים ולא החלה אחרי שהמצלמות כבו על הסט של "כוכב נולד". צנעני, על-פי החשדות שלפחות כמה מהן התאמתו, ניסתה לקדם זמר שהעולם התחתון חפץ ביקרו, והשתמשה בכישורי וקישורי השיפוט שלה כדי לחזקו במהלך התחרות. באחת הפעמים אף העבירה מסר בשידור חי לזמר, היישר מקרוב משפחתו בכלא. עזות המצח הזאת של הזמרת לא נתקלה בשום בירור מצד ההפקה.

הזמרת וכוכבת הטלוויזיה מרגלית צנעני בבית-המשפט בתל-אביב, 27.11.11 (צילום: יוסי זליגר)

כשהפרשה התפוצצה, בקשת היתממו: לא ידענו, לא שמענו, לא ראינו, לא שיערנו. מפיקי התוכנית הודו אמנם כי התקשו להבין בזמן אמת מי הוא אותו "שגיב טיירי" שמברך את המתמודד לירון רמתי (ועוד בערבית) ומה הקשר שלו לתחרות, אך הסבירו שהניחו שמדובר באושיה בלתי מוכרת מהזמר המזרחי. באשר לצורך לקיים בדק בית רציני סביב הליכי ההצבעה בתוכנית ענו את התשובה המתחסדת הבאה: "נציין כי שופט יחיד בתוכנית אינו יכול לשנות את תוצאותיה, שכן תוצאת התוכנית מתבססת באופן מכריע על קולות הצופים ולא על דירוג השופטים. מעבר לכך, שופט הוא אחד מצוות של ארבעה. קשת פעלה כל השנים כדי להבטיח את הגינות ההצבעה ב'כוכב נולד'". במלים אחרות: נכון ששופט אחד סרח, אבל האחרים היו דווקא בסדר. תשובה מתחכמת כזאת לא היתה עוברת בתעשיית הטלוויזיה האמריקאית, שבמסגרתה פועלת קשת במרץ בימים אלה.

המשחק המסוכן והמתעתע עם נורמות בעייתיות נמשך גם בפרשת הסמים הפסיכיאטריים שלטענת מתמודדים בתוכנית "האח הגדול" (עוד ביצת זהב של הזכיינית), הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' חייב אותם לקחת באמצעים מניפולטיביים. במקרה זה, הממצאים הבעייתיים היו יכולים להשפיע לא רק על תוצאותיה של תחרות, אלא גם על מצבם הנפשי של מתמודדים שאינם מורגלים בחשיפה טלוויזיונית. בלי להיכנס למכלול הסאגה התקשורתית שליוותה את הפרשה (ששוליה נגעו במריבה ההיסטורית בין העיתון הגדול ביותר לזכיינית החזקה ביותר), בסופו של יום טען רבינוביץ' שבקשת ניצלו אותו, התעלמו בשיטתיות מאזהרותיו המקצועיות וסירבו בעקשנות לקבוע סטנדרטים מקצועיים מחמירים לטיפול רפואי חרף בקשותיו. החלטת משרד הבריאות שלא להסיק נגדו מסקנות אישיות ומסקנות הרשות השנייה, שקבעו כי האחריות על ההתרחשויות והאתיקה בתוכנית נופלות על הזכיינית עצמה, תומכות בתחושה שכל עוד ד"ר רבינוביץ' סיפק את הסחורה (הפגומה) – לא חשבה ההפקה שיש משהו פסול בכך, ולא טרחה לשעות לאזהרותיו או ליזום דיון עצמאי.

הזמר וכוכב הטלוויזיה אייל גולן יוצא ממשרדי רשות המסים, שם נחקר בחשד להעלמת מס, 16.1.11 (צילום: מרים אלסטר)

גם אצל דודו טופז, גם ב"פרשת מרגול", גם באירועים סביב "האח הגדול" וגם בפרשות אחרות – מקפידה קשת להתייחס לסוגיות מתחום המוסר והאתיקה רק כשהמציאות המכוערת נחשפת במלואה, וכשכבר לא ניתן עוד להתעלם מהממצאים. מבחינתה של הזכיינית, עד שהמשטרה או בית-המשפט לא אומרים את דברם, מוטב לא לטלטל את הספינה יתר על המידה. כל עוד הטאלנט הוא רק "שובב" (זורק כדורי שוקולד על נשים שמנות, נושך זמרת אורחת, מעביר מסרים תמוהים למתמודדים או סתם מתנהג כמו "משוגע" – כפי שכינה אסי עזר את רני רהב לאחרונה בראיון רדיו), אזי התנהגותו רצויה, מחממת את המסיבה ותורמת לרייטינג. רק אחרי שרשויות החוק מוציאות את הערמונים מהאש, יש להתנער מהטאלנטים העבריינים או הסורחים, שפעם קשת חיבקה בעוז ונהנתה ממרכולתם.

זאת שיטה שמעידה על צביעות בצד זלזול במחויבויותיה של הזכיינית לציבור. למרות 20 שנות פעילות, הזכיינית טרם הפנימה שעם הכוח העצום של אחוזי הרייטינג הגבוהים באה גם אחריות: אחריות מלאה לשלומם של המתמודדים, אחריות לתקינות ושקיפות מלאה של נהלי הצבעה, אחריות להתנהגותם של "שופטים" בתוכניות ריאליטי, צבעוניים ככל שיהיו, וגם אחריות, ולו מינורית ביותר, לקיבוען של נורמות ציבוריות ביחס לאלימות, עבריינות וניצול.