חיים מקבילים

מי שיקרא בעיתוני הכלכלה הבוקר ילמד כי הגירעון הממשלתי גדל מאוד בתקופה האחרונה. "זינוק בגירעון הממשלתי בחודש נובמבר; הגירעון מתחילת השנה – 26 מיליארד שקל", נכתב אתמול ב"גלובס". אדריאן פילוט דיווח כי ניכר גידול חד בהוצאות הביטחון ובמקביל חלה ירידה בהכנסות ממסים, בין היתר בשל השפעות מבצע "עמוד ענן".

"האטה במשק", נכתב בתחתית שער "דה-מרקר". "הגירעון ב-12 החודשים האחרונים זינק ל-4.2% מהתוצר". מוטי בסוק מדווח על הנתונים המדאיגים שפירסם אתמול משרד האוצר, ומירב ארלוזורוב מכינה את קוראיה לקריאת השכמה כואבת מיד לאחר הבחירות.

"קיימת סבירות גבוהה כי הממשלה הבאה, בין אם יחימוביץ' תהיה חברה בה או לא, תאמץ חלק מההצעות שלה להעלאות מסים", כותבת ארלוזורוב. "בניגוד לכוונתה המקורית של יחימוביץ', עם זאת, העלאת המסים לא תיעשה כדי להמטיר על האזרח עוד ועוד שירותים מיטיבים. סביר יותר להניח שהעלאת המס תיעשה כדי לנסות ולכסות על הבור העצום שנפער בתקציב המדינה כתוצאה מכל ההטבות שממשלת נתניהו כבר המטירה על הציבור".

לפי ארלוזורוב, "המסים אכן הולכים לעלות בקרוב, אבל בניגוד לחלומות, הם לא הולכים לממן אלפי שוטרים או ביטוח סיעודי לכל. הם הולכים פשוט לממן את החגיגה של המשק הישראלי בארבע השנים האחרונות, שכבר כיום חי ברמת חיים שהיא מעבר ליכולות שלו. הגיע הזמן להתפכח מחלומות השווא. לא הולך להיות כאן נחמד ב-2013".

"הבור של נתניהו ושטייניץ", נכתב בכותרת מוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות". אפילו במדור הכלכלה המצומצם של "ישראל היום" מתפרסם דיווח על הגירעון הממשלתי. אמנם הידיעה המרכזית במדור עוסקת בחובות של כוכב טלוויזיה, אך בטור צד מדווחים זאב קליין וחזי שטרנליכט על שיעור הגירעון.

ב"כלכליסט" פונים לקוראים בבקשה, "הכינו את הארנקים". ליאור גוטמן וחן פונדק מדווחים על "מתקפת התייקרויות בחסות הממשלה החל בינואר 2013". מחירי החשמל, המים והתחבורה הציבורית צפויים לעלות. ב"ידיעות אחרונות" מוסיף גד ליאור כי גם מחירי החלב והלחם יעלו.

לאור הנתונים והתחזיות הללו אפשר היה לצפות שפוליטיקאים ישראלים, המבקשים בימים אלה לקבל את אמון הציבור לקראת הבחירות לכנסת, יקבלו מכלי התקשורת במה נרחבת להביע את דעתם על מצבה הכלכלי של המדינה ולהציג את חזונם הכלכלי. זה לא קורה. יש נתק מוחלט בין הדיווחים על מערכת הבחירות הקרבה לבין הדיווחים על מצבה הכלכלי של מדינת ישראל.

שלב הפרסונליזציה

הערב יציגו המפלגות שרצות לכנסת את הרכב המועמדים הסופי שלהן, ובכל העיתונים מתפרסם דיווח בולט ונרחב על הרשימות המסתמנות והשינויים של הרגעים האחרונים. "שלב הרשימות", מכריזה הכותרת הראשית של "ישראל היום", כאילו שהבחירות אינן מצויות ב"שלב הרשימות" זה חודשים ארוכים. מתי יגיע "שלב העמדות"? נראה שקוראי העיתונים יכולים לצפות לכל היותר ל"שלב הדימויים".

מפלגת העבודה איתגרה השבוע את התקשורת כשהציגה מצע כלכלי מפורט, הזדמנות נהדרת לנתח את ההצעה ולהשוות אותה לחזון הכלכלי של מפלגות אחרות. למעט "דה-מרקר", אף עיתון לא עמד באתגר בכבוד. עשרות עמודים הוקדשו בעיתונים לעימותים אישיים, גישושים ודילים. מעט מאוד שטח הוקדש לניתוח העקרונות הרעיוניים במפלגות השונות.

נראה שהתקשורת מתייחסת למערכת הבחירות בישראל כאילו היתה קליפה דמוקרטית דקיקה וריקה מתוכן. ממילא המצעים נכתבים מן השפה ולחוץ, ממילא אף מפלגה אינה מתכוונת לעמוד על עקרונותיה, כך שאין טעם להתייחס אליהם ברצינות. יש בכך מידה של אמת, אך כדי לשנות את המצב, כדי שאזרחים וכלי התקשורת יוכלו לדרוש מהפוליטיקאים לתת דין-וחשבון על מעשיהם, יש להתחיל בבסיס: הצגה מפורטת של התחייבויות כל מפלגה ומפלגה לבוחריה. את השירות הבסיסי הזה כלי התקשורת אינם מציעים.

במקום זה מספקים עיתוני הבוקר עוד ועוד כותרות פרסונליות: "אחרי 20 שנה: כנסת בלי דליה איציק", "הרכש החדש של לבני", "הרשימות לכנסת נסגרות הערב: מאמץ אחרון לאיחודים מפתיעים", "מסתמן: אלי ישי במקום הראשון בש"ס", "במפלגת העצמאות עדיין מחפשים יו"ר", "ברגע האחרון: אשה בעשירייה הפותחת של הליכוד-ביתנו", "שלמה מעוז: 'לא אני הפסדתי, העם הפסיד", "יהדות-התורה מציגה: חיכוכים עד הרגע האחרון", "למרות הסקרים המחמיאים, אמסלם מציג רשימה עם מתמודדים אלמונים".

ב"ישראל היום" מתמקדים בקריסתה של קדימה, היריבה המרכזית של הליכוד בשנים האחרונות. ב"ידיעות אחרונות" מדווחים על זעם בקרב חברי ליכוד בשל סידור מחדש של הרשימה המאוחדת עם ישראל-ביתנו.

יודעים מה לעשות

"האיחוד-האירופי יאיץ את חקיקת סימון מוצרים מיו"ש", מדווח אלי ברדנשטיין בכותרת הראשית של "מעריב". ברדנשטיין הוא שליח העיתון בפמליית ראש הממשלה המבקר בימים אלה באירופה. לפי דיווחו, גורם בפמליה הגדיר את הפגישה של נתניהו עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל כ"טובה מאוד".

"אחרי הנזיפה לשגרירים: נתניהו הגיע לשיחה קשה בגרמניה", לשון כותרת גג ב"ידיעות אחרונות". איתמר אייכנר מדווח שהפגישה בין נתניהו למרקל "היתה צפויה להיות קשה ומתוחה". האם בסופו של דבר השיחה אכן היתה "קשה ומתוחה"? אין לכך תשובה בידיעה. בשורת הקרדיט לא מצוין כי אייכנר שיגר את דיווחו מגרמניה, ובכל זאת הצליח העיתונאי להביא ציטוט מפי גורם בפמליית ראש הממשלה; לא על טיב הפגישה עם מרקל, אלא על הדברים שאמר לה נתניהו ("אם הם [הפלסטינים] יעשו צעדים חד-צדדיים נוספים – ישראל יודעת מה לעשות").

ברק רביד מדווח בשער "הארץ" כי "לשכת נתניהו טירפדה מפגש של חוקרת עם מרקל בגלל עמדותיה". לפי דיווחו, פרופ' רבקה פלדחי (אשתו של פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מו"ל שותף של אתר זה), הוזמנה לפני כמה שבועות על-ידי שגרירות גרמניה בישראל למפגש עם נתניהו ומרקל. פלדחי נחתה בברלין לצורך זה, אך אתמול בבוקר קיבלה שיחת טלפון שבה התבשרה כי לא תוכל להשתתף באירוע.

"כששאלתי למה", מצוטטת פלדחי, "הסבירו לי בשגרירות גרמניה שהיועץ לביטחון לאומי, יעקב עמידרור, סירב לאשר את השתתפותי, כי השמעתי ביקורת נגד הממשלה". רביד מוסיף כי מקור בפמליית ראש הממשלה אישר שעמידרור הטיל וטו על השתתפות פלדחי באירוע, וזאת משום שבשנת 2008 חתמה על עצומה שתמכה בסרבנות. "אסור לעבור לסדר היום על התנהלות שלטונית שבה המועצה לביטחון לאומי עוסקת באיתור אויבים מבפנים, היינו מי שמבקר את הממשלה, וחוסמת הצגת פרויקטים מדעיים", אמרה פלדחי ל"הארץ".

ב"ישראל היום" מדווח על כך שלמה צזנה, המתלווה לפמליית ראש הממשלה באירופה. צזנה אינו מצטט מדברי פלדחי ואינו מזכיר את מעורבותו של עמידרור בהטלת הווטו.

דברים בשם אומרם

"אריק לא היה אדם חף משגיאות, אבל היה אדם גדול. [...] איש שמעלותיו עלו בהרבה על חולשותיו. הערצתי את אומץ לבו של אריק, אחד מהאנשים האמיצים ביותר" (נשיא המדינה שמעון פרס על ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. לפי "ידיעות אחרונות", פרס אמר את הדברים בטקס שבמהלכו קיבל ספר על שרון מאת דב ויסגלס. הספר יצא בהוצאת ידיעות-ספרים, ובתצלום של פרס וויסגלס נראה גם מנכ"ל ההוצאה, דב אייכנולד).

ענייני תקשורת

לי-אור אברבך דיווח אתמול ב"גלובס" כי מבקר המדינה נערך לגיבוש דו"ח על רשות השידור.

ארי ליבסקר מציין בטורו הקבוע שבמוסף "כלכליסט" כי כששאל השבוע את גליה מאור מה דעתה על מצבו הסבוך של נוחי דנקנר, השיבה לו מנכ"לית בנק לאומי לשעבר: "זאת שאלה לא לגיטימית לשאול אותי. השתגעת? אני בדרך כלל מכירה אותך כבחור מנומס, למה שאני אומר משהו על נוחי דנקנר במצבו? יותר מזה, אני מבקשת ממך גם שתמחק את השאלה מהפרוטוקול".

ב"ידיעות אחרונות" מדווח עדי גולד על "הצילום שמסעיר את ניו-יורק" – תצלום של אדם שנדחף למסילות הרכבת התחתית, רגע לפני מותו. ביקורת חריפה נמתחה על הצלם, עומאר עבאסי, שהעדיף ללכוד את הרגע הדרמטי במצלמתו במקום לנסות לעזור למי שנקלע לצרה. לידיעה של גולד צמוד טקסט קצר מאת הצלם דוד רובינגר, תחת הכותרת "קודם כל לעזור". למתעניינים בהרחבה על צילומי הרגע שלפני המוות כדאי לקרוא את הפוסט האחרון בבלוג של ג'ק שייפר.