התערבות על-אנושית
כל כותרות עיתוני הבוקר מוקדשות למה שעתיד להתרחש הערב – סיום הקפאת הבנייה ליהודים בשטחי יהודה ושומרון.
"מחפשים נוסחה", קוראת הכותרת הראשית של "ישראל היום". שלמה צזנה ודניאל סיריוטי מדווחים כי "בדרג המדיני שוחחו על הצעות מגוונות ובהן: הקפאת הבנייה לשלושה חודשים נוספים, בנייה מדודה בגושי ההתיישבות שבאזור ירושלים וגוש עציון, המשך ההקפאה בשלב זה וחידוש הבנייה עם תחילת השנה האזרחית, כאשר השיחות יימצאו בשלב מתקדם".
דן מרגלית מעריך בטור פרשנות נלווה כי "הניסיון מלמד כי יש עדיין אפשרות להסדר של הרגע האחרון". יחד עם זאת, מרגלית מעמיד לאפשרות הזו תנאי שקשה להאמין כי יתממש. "להצלת המשא-ומתן נחוצה מין התערבות על-אנושית, בת קול שתצא משמים", הוא כותב. איזה אל יעז לפתח את פיו בתקופה זו, שבה המתח הבין-דתי בשיאו? מרגלית אינו מפרט, אך רומז על אפשרות שהאל הוא לא אחר מאלוהי היהודים. "ייתכן שלא תהיה ברירה אלא לומר לידיד האמריקאי את המלה 'לאו' בעברית, לא רק באנגלית", הוא כותב בסיום מאמרו.
בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" מדווחים איתמר אייכנר, אורלי אזולאי ורוני שקד כי על-פי "גורמים מדיניים", "ישראל מתנהלת כעת בשני מסלולים: מצד אחד מנסים להגיע לנוסחת פשרה, ומצד שני מכינים את הקרקע שאם השיחות יתפוצצו – האחריות לכישלון לא תוטל על ישראל". ידיעה נוספת בכפולה הפותחת, מאת שמעון שיפר, מספקת דוגמה נאה למסלול השני שבו צועדת ישראל. כותרתה ציטוט מפי "גורמים מדיניים בירושלים" שאמרו כך: "בגלל אובמה הפלסטינים הקשיחו עמדות".
על-פי נסיון העבר, המסלול השני שבו צועדת ישראל צפוי לנחול הצלחה מרשימה בקרב דעת הקהל הישראלית, שנחשפת תדיר לידיעות כמו זו של שיפר ומשוכנעת בצדקת הדרך של מדיניות הממשלה הישראלית, ולספוג מפלה צורבת בקרב דעת הקהל הבינלאומית, שאינה נחשפת לשיח התקשורתי הפנים-ישראלי ועדיין רואה במדינת ישראל מעצמה אזורית הכובשת שטח לא לה וחומסת את אוצרותיו במשך קרוב ליובל שנים. פובליציסטים מוזמנים כבר כעת להתחיל לכתוב מאמרים על הכישלון ההסברתי.
הכותרת הראשית ב"מעריב" בת מלה אחת בלבד: "לחץ". הכפולה הפותחת תפוסה כולה על-ידי ארבעה מאמרי דעה בנושא תום הקפאת הבנייה והמשא-ומתן עם הפלסטינים. הפרשן הבכיר בן כספית מעריך שבסופו של דבר "לא יהיה פיצוץ". הוא מסביר במאמרו מדוע לדעתו "יש פוטנציאל לירידה סימולטנית של כל הצדדים מהעץ והמשך משא-ומתן רגוע. לפחות עד נובמבר". באשר למתנחלים, כספית מעריך כי "לא יהיו בולדוזרים מחר בבוקר".
על-פי ידיעה מאת עקיבא נוביק ב"ידיעות אחרונות", בולדוזרים יהיו כבר הערב. "אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון", מדווח נוביק, "תסמל שקיעת השמש הערב ביהודה ושומרון את שקיעתו של צו הקפאת הבנייה". נוביק מציין כי אף שהצו המקורי הורה על הקפאת הבנייה עד ה-30 בספטמבר, בחודש ינואר האחרון שונה המועד ל-26 בחודש, "אולם הבעיה היא שעל-פי הלוח העברי היום מתחלף עם שקיעת השמש, ולא בחצות כמו בלוח הלועזי. לפיכך אף שבמשרד הביטחון מבהירים כי מבחינה משפטית הצו יפקע אך ורק בחצות, ברבבה מכוונים לציין את קצו כבר ב-17:35".
יער השלום ניצל מכליה
ידיעה דומה לזו של נוביק מופיעה הבוקר גם בעיתון "הארץ", שם מדווח יהונתן ליס על ההכנות של המתנחלים לחגיגות סיום ההקפאה ("דחפורים ואבני פינה"). אולם בשונה מהדיווחים בעיתונים האחרים, הידיעה ב"הארץ" מופיעה בהקשר לחזית אחרת המאיימת על המשך המשא-ומתן.
מעל הדיווח של ליס מתפרסמת ידיעה הסוקרת את המהומות שהיו במהלך סוף-השבוע במזרח ירושלים. ניר חסון מדווח על "סוף-שבוע מתוח ואלים במזרח ירושלים". על-פי דיווחו של חסון, ביום חמישי מת בשכונת עיסאוויה פעוט פלסטיני חולה אסתמה, "לטענת הוריו בשל שאיפת כמות גדולה של גז מדמיע שנורה על-ידי השוטרים הישראלים". חסון כותב בהרחבה יחסית על מותו של חוסאם אבו-סארה, בן שנה, בהסתמך על עדות שמסרו הוריו לאגודה לזכויות האזרח.
לקראת סיום הדיווח, ששותף לו גם אנשיל פפר, מצוין כי אתמול פרצו הפרות סדר בשכונת אבו-תור: פלסטינים השליכו בקבוקי תבערה לעבר בתים השייכים ליהודים והציתו מכולות אשפה וצמיגים. כמו כן מדווח כי פלסטינים ניסו להצית את החורשה הסמוכה לשכונה, חורשה המכונה "יער השלום". באותה הזדמנות מדווח בידיעה על מותו בבוקר שישי של דייג פלסטיני שחרג מהאזור המותר לשיט סביב רצועת עזה ונורה על-ידי ספינות חיל הים.
ב"ישראל היום" מופיע דיווח מאת אפרת פורשר וגדעון אלון על מהומות שפרצו במזרח ירושלים במהלך סוף-השבוע, אך הוא מתמקד בקורבנות מצד אחד בלבד – ילד שנפגע קלות מיידוי אבנים על רכב שבו שהה, מאבטחים שנפצעו מהשלכת בקבוקי תבערה ונזק לרכבים שנרגמו באבנים שעה שחנו ליד בית-החולים הדסה הר-הצופים. בידיעה מצוין כי "בעיצומן של הפרות הסדר התקהלו כ-300 מפגינים בכניסה לעיסאוויה ויידו אבנים, בקבוקי תבערה וחזיזים לעבר השוטרים", אך לא מוסבר מדוע דווקא בשכונה זו נערכה הפגנה גדולה ואלימה יחסית. במלים אחרות, פגיעה ברכבים חונים שבעליהם יהודים – ראויה לדיווח; מות פעוט שהוריו פלסטינים – לא.
ב"ידיעות אחרונות" ו"מעריב" ההדחקה רבה יותר. אין בעיתונים הללו אף בדל דיווח על מה שמתרחש בחלקה המזרחי של בירת מדינת ישראל, אף על פי שבגליונות יום שישי נכתב בהבלטה יחסית על פרוץ מהומות באזור. בשני העיתונים הללו אין מידע על מות ילד פלסטיני ואף לא על תקיפת יהודים (ורכביהם).
מלח הארץ
הכפולה הפותחת ב"ישראל היום" מוקדשת כולה לסיקור מותם של שני בני דודים מאזור הדרום, שמתו כתוצאה משאיפת גז צחוק. האירוע זוכה לאינצ'ים רבים גם ביתר העיתונים. ב"מעריב" מצטט שמעון איפרגן מעדותו במשטרה של ע', בן דודם של שני הנערים, שהתלווה אליהם והזעיק את המשטרה. על-פי עדותו, לאחר ששאפו מבלונים שמולאו בגז במהלך מסיבה בשבוע שעבר וראו כי טוב, מצאו השלושה "בלון גז גדול מאוד" והחליטו להכניס אותו למכוניתם. "ישבנו, דיברנו, ובאיזה שלב החלטנו מתוך סקרנות לפתוח את הבלון", העיד ע'. "האוטו התמלא בגז והחושים שלנו התערפלו. החלונות באוטו היו סגורים. המזגן היה סגור. עומר ואבישי התחילו להשתעל. כמה שניות אחר-כך התעלפו".
בחדשות ערוץ 2 דיווח אתמול בערב אורן אהרוני כי המשפחה ביקשה לא לפרסם את תצלומי הנערים שמתו. הבוקר התפרסמו תצלומי השניים בכל העיתונים, למעט "ישראל היום". ב"הארץ" נוסף תצלום [צפריר אביוב, וואינט] של אבי אחד המתים, מתייפח. ב"ידיעות אחרונות" מופיע תצלום האב, אך ידו על פניו ולא ניתן לזהותו. כמו כן, בעיתון זה מטושטשת זהות בן הדוד שדיווח על האירוע למשטרה, ומסופר כי הוא קטין בן 17. ב"הארץ" נכתב כי הוא בן 18 ושמו מופיע בגלוי. בכל העיתונים ידיעות רקע בפירוט משתנה על תולדות גז הצחוק, השפעותיו וסכנותיו.
אף שבין העיתונאים בישראל רבים שאינם מתנזרים מנטילת חומרים משני תודעה, הדיווח על המקרה הנוכחי דומה לדיווחים על מקרי מוות קודמים כתוצאה ממנות יתר של סמים, ומנוסח ברובו מהזווית של מה שנהוג לכנות "החברה הנורמטיבית". עצם השימוש בחומר מתואר כבלתי מוסרי ולא ראוי, נכללת פליאה על הצורך בבריחה מהקיום האנושי הרגיל והקיום האנושי בישראל בפרט, והאירוע כולו מתואר מנקודת המבט שמאפיינת גם את משפחות המתים האחרונים – בושה.
"אנחנו ילדים טובים", מצוטט אותו ספק קטין, ספק בגיר, ששרד את ההתנסות בנטילת הגז והזעיק את המשטרה. "מה עבר במוחם של שלושת בני הדודים, התלמידים המצטיינים שחלמו להתגייס לסיירת, כאשר העמיסו את מיכל גז הצחוק על המכונית של אבא?", שואלת כותרת המשנה ב"מעריב". ב"ישראל היום" לא הצליחו להתאפק ובשער העיתון מתוארים השניים כ"בני דודים, בני טובים".
"מה קרה להם, ל'מלח הארץ' בפרט ולנוער של ימינו בכלל?", שואלת חגית רון-רבינוביץ' במאמר המתפרסם בכפולה הפותחת של "ישראל היום". "הם משועממים? הם מסופקים מדי עד שסף הריגושים ממריא כל פעם למחוזות מסוכנים? או שהם פשוט לא צריכים לתת דין-וחשבון לאף אחד, ואז הכל, כולל הכל, לגיטימי מבחינתם ובר-השגה, והרשות נתונה ופרושה לפניהם?". רון-רבינוביץ' קוראת למעורבות גדולה יותר של הורים בחיי ילדיהם. "שנייה לפני שאנחנו מטילים את האחריות על מפקדיהם, שגם הם יידעו מה הם עושים בכל שעה משעות היממה, הם צריכים שנהיה שם", היא כותבת. נציין כי גם צריכה מוגזמת ומהירה של מלח עשויה להביא לאלחוש, שכרון חושים ומוות.
ענייני תקשורת
עמוס הראל מדווח ב"הארץ" כי ח"כ צחי הנגבי הודיע לרמטכ"ל גבי אשכנזי שהדלפת דיון חשאי בפורום ראשי ועדות המשנה של ועדת החוץ והביטחון, שהובילה לפרסום ב"הארץ", לא היתה מעשה ידיו של אחד מחברי-הכנסת שהשתתפו בדיון או של אנשי הצוות המקצועי של הוועדה.
עקיבא נוביק מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי אריה דרעי נעדר לחלוטין ממוסף מיוחד שהוציא בטאון ש"ס "יום ליום" לרגל יום הולדתו ה-90 של הרב עובדיה יוסף. "גם בתמונות שאריה הופיע בהן, פשוט חתכו אותו", מצוטט "מקורב לדרעי". מהעיתון נמסר ל"ידיעות אחרונות" בתגובה כי "לא היתה כוונה מכוונת להסתיר את דרעי".