מריחה וטיוח

"המחאה מתפשטת", קוראת הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" הבוקר, ומכוונת למחאת משפחות הרוגי השריפה נגד ראש הממשלה ושריו. נוסח הכותרת, על רקע תצלום מן השריפה בכרמל, מדמה את המחאה בעקבות מחדל שירותי הכבאות לשריפה בפני עצמה.

אם נמשיך הלאה בעקבות הדימוי, נוכל לטעון שהלהבה הראשונה באש המחאה נצפתה במהלך סוף-השבוע, בתוכנית "אולפן שישי" בערוץ 2, שם תקף אביה השכול של טופז אבן-חן את בנימין נתניהו במלים בוטות וקרא להעמידו לדין פלילי.

אתמול העצימו "מעריב" ובעיקר "ידיעות אחרונות" את השפעת הגחל הבוער שהשליך אבן-חן לדיון הציבורי והעניקו סיקור נרחב לטענותיו. במקביל, בעיתון "ישראל היום", האשימו את מתנגדי ראש הממשלה בפוליטיזציה של השכול.

הבוקר, כאמור, הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" מדווחת על התפשטות המחאה. כאש בשדה קוצים? עדיין לא, אבל ב"ידיעות אחרונות" בהחלט תורמים לליבוי הדליקה. כל הכפולה השנייה של העיתון מוקדשת ל"זעקת המשפחות", לשון הכותרת המודפסת צהוב על גבי שחור. בכותרת המשנה נכתב: "גוברת הדרישה מצד משפחות הרוגי אסון הכרמל להקים ועדת חקירה. נאוה בוקר, אלמנתו של תנ"צ ליאור בוקר, דורשת מנתניהו להיפגש עם נציגי המשפחות". מכתב שכתבה בוקר מתפרסם במלואו ובגופן גדול בעמ' 5.

"אתה חייב לנו, המשפחות השכולות, הסברים", כותבת האלמנה לראש הממשלה. "יש 43 קורבנות באסון השריפה המחרידה בכרמל, ואתה לא מגיע לבקר אותנו, לא מגיע לנחם, לא שולח את אנשיך אלינו הביתה [...] אני דורשת ממך להיפגש איתי, להיפגש עם נציגות של הורים שכולים מאסון הכרמל. אנחנו רוצים, אדוני ראש הממשלה, הסברים להרבה מאוד שאלות [...] בימים הקרובים ניפגש יחד, קבוצה של הורים שכולים, ונדרוש ממך, ראש הממשלה, להיפגש איתנו אישית". לצד המכתב תצלום של בוקר, אוחזת בתצלום שבו נראים היא ובעלה המנוח.

עוד בכפולת העמודים, ידיעה מאת גואל בנו ואתי אברמוב, המדווחים כי ריאד טאפש, אחיו של עאדל טאפש, שנהרג בשריפה, שלח אתמול מכתב לראש הממשלה, שריו וחברי-הכנסת, שבו דרש להקים ועדת חקירה. בנו ואברמוב מדווחים עוד כי ניצב בדימוס חיים קליין, חותנה של טופז אבן-חן, דיבר אתמול בכנס של תנועת השמאל הלאומי ואמר: "מעולם לא נתקלתי בפוליטיקאים כל-כך עלובים, רדודים ונמוכים. מהרגע הראשון עסקו בספינים ובגלגול אחריות".

ירון ששון מוסיף דיווח משלו ומביא בו מדברי אולגה אוחנה, אלמנתו של כפיר אוחנה, שנהרג אף הוא בשריפה. "מי שעומד מאחורי המחדל הזה צריך ללכת הבית", היא מצוטטת. "מבחינתי ביבי נתניהו, אלי ישי, כל החבורה שם, צריכים ללכת". האם מוקדם מדי לדבר על יועץ תקשורת שמנהל את העסק מאחורי הקלעים ויוזם הצתות משנה של מחאה כדי להגביר את הנזק לנתניהו?

איתן גליקמן, צבי זינגר וגואל בנו מדווחים באותה כפולת עמודים של "ידיעות אחרונות" על סיור שקיימו חברי הוועדה לביקורת המדינה באזור השריפה. לא מוזכרים בדיווח הקולות שקראו להם להימנע מהקמת ועדת חקירה. במקום זאת מודגש כי ח"כ יואל חסון, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, הציב אתמול אולטימטום לראש הממשלה: "אם לא תקום ועדת חקירה לאסון הכרמל, הוועדה בראשותי תנצל את סמכותה ותקים ועדה כזו".

תעשיית הספינים

בעיתונים האחרים המחאה מסוקרת במידה מצומצמת יותר. היא אינה נמצאת, למשל, בעמודי השער שלהם, לא כל שכן בכותרות הראשיות. עיתון "מעריב", כמו אתמול, מתייצב מאחורי "ידיעות אחרונות" ומקדיש את כל עמ' 10 לדברי ניצב בדימוס קליין, וזאת תחת הכותרת "יוצא למאבק". ב"הארץ" דיווח בראש עמ' 7 מאת פאדי עיאדאת, גילי כהן וג'קי חורי, המתמקד בהליכים הפרלמנטריים, לא במחאה העממית, אך כולל גם מידע עליה. כותרת הידיעה קוראת: "הכנסת תדון מחר בחקירת האסון בכרמל; ח"כ חסון: הקמת ועדה היא צורך לאומי".

ב"ישראל היום" מסתתר הד קל למחאה בתחתית ידיעה המתפרסמת בעמ' 17, תחת הכותרת "יונה יהב: 'מדינה מטורפת,שחוקרת את עצמה לדעת'".

גדעון אלון ושלמה צזנה מדווחים כך: "חברי הוועדה לביקורת המדינה סיירו אתמול באזור שבו השתוללה השריפה בכרמל. מרבית המשתתפים הביעו התנגדות נחרצת להקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא האסון בכרמל". בהמשך מצוטטים יהב ואחרים, המביעים התנגדות מפורשת להקמת ועדת חקירה, ואז מדווח על כוונתו של חסון בכל זאת להקים ועדה כזו. בסיום הידיעה מצוין כי "אתמול הצטרף למבקרי הממשלה גם ניצב (בדימוס) חיים קליין, חותנה של טופז אבן-חן-קליין ז"ל, שנספתה באוטובוס בכרמל. 'מן הרגע הראשון ראיתי איך מתחילה לפעול תעשיית הספינים בראשות רה"מ', אמר".

אגב, בידיעה ב"הארץ" מצוטט חיים קליין כמי שמתנגד להקמת ועדת חקירה. "בהיותי ראש אגף המודיעין של המשטרה הופעתי בשתי ועדות כאלה", אמר קליין ל"הארץ", "הן ועדות מריחה וטיוח".

לכאורה

"קלאסיקה אינטרנטית בהתהוות", כך מגדיר דרור פויר ב"גלובס" את המאבק המקוון המתנהל בין ויקיליקס ובין הממשל האמריקאי וחברות מסחריות מובילות. "ככל שממשיכים להתגלות המסמכים שמחזיקים החברים בוויקיליקס, מתברר שהאנקדוטות של הדיפלומטים האמריקאים הן פיקנטריה משעשעת", הוא כותב. "החומר האמיתי שהולך ומתגלה הוא הפרקטיקה של התאגידים ושיתופי הפעולה שלהם עם הממשלות החזקות. זה, לא הרכילות הפוליטית, מה שמכניס את המערכות ללחץ.

"אט-אט הולכים ומתגלים סיפורים על הדרך שבה פועלים הקונגלומרטים במדינות חלשות: חברת נפט (Shell) המחדירה סוכנים אל תוך ממשלה באפריקה או חברת תרופות (פייזר) האוספת מידע במטרה לסחוט את פרקליט המדינה הניגרי, כדי ללחוץ עליו לוותר על הגשת תביעה נגדה בעניין ניסוי בתרופה שגרם למותם של ילדים".

הסיפורים הללו, כמובן, לא מעניינים במיוחד את התקשורת הישראלית. אם היא טורחת להתעניין במברקים הממשיכים להתפרסם, יהיה זה בדרך כלל בשל הרכילות הפוליטית והפיקנטריה.

"קים ג'ונג איל ביקש: תשלחו את אריק קלפטון", קוראת כותרת ידיעה [סוכנויות הידיעות] המתפרסמת הבוקר במדור חדשות החוץ של "ידיעות אחרונות" ומתבססת על מברק שהודלף לוויקיליקס. "סולו גיטרה לחימום היחסים", קוראת כותרת ידיעה דומה המתפרסמת במדור חדשות החוץ של "מעריב". "המעריץ הלא צפוי של אריק קלפטון", לשון כותרת ידיעה דומה במדור חדשות החוץ של "הארץ".

ובכל זאת, יש גם יוצאים מן הכלל. ב"הארץ", המספק מתחילת הפרשה דיווחים מקיפים ומעמיקים יותר מהעיתונים האחרים, מתפרסמת ידיעה נוספת לצד הידיעה על הרודן והגיטריסט. על-פי ידיעה זו, המתבססת על דיווח ב"דר שפיגל" וזוכה לקרדיט שירות "הארץ", ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני, התריע כי במקרה שישראל תחוש מאוימת מתוכנית הגרעין של איראן, "עלולה ישראל להשתמש נגד טהרן גם בנשק גרעיני". נוסח הידיעה ב"הארץ" מסויג. הביטוי "אמר לכאורה" חוזר פעמיים. ידיעה קצרצרה על ההתבטאות של ברלוסקוני מודפסת בעיתון "ישראל היום", בלי הסתייגות דומה.

ההתבטאות הברורה של ראש ממשלת איטליה, "הידיד" קוראים לו חבריו, על היכולות הגרעיניות ההתקפיות של מדינת ישראל עדיין אינה פורצת את סכר "המקורות הזרים" שמטילה הצנזורה הצבאית על כל התייחסות עובדתית לתוצאות פרויקט הגרעין הישראלי. בכל זאת, מדובר במנהיג זר ולא בהתבטאות מפי בכיר ישראלי, שלה מצפה רונן ברגמן. יחד עם זאת, הכיוון ברור ונראה כי כעת השאלה היא כמה זמן יחלוף עד שיתפרסם מברק שבו בכירים ישראלים מצוטטים בלשון דומה, וכמה הסתייגויות יתוספו אז לדיווחים על התבטאויותיהם.

ב"ידיעות אחרונות", כאמור, אין דיווח על דברי ברלוסקוני, אך בתחתית עמ' 14 מדווח אריה אגוזי על תרומתה של מדינת ישראל לחקר הנשק הגרעיני בעולם.

"בקרוב: מגה-פיצוץ בדרום הארץ", קוראת כותרת הידיעה, שבה מדווח אגוזי כי ב-26 בינואר יתקיים בדרום הארץ פיצוץ עוצמתי של 100 טון חומרי נפץ. "המטרה", כותב אגוזי, "סיוע למדינות המערב במעקבים אחר פיצוצים גרעיניים תת-קרקעיים שעורכות מדינות ציר הרשע". אגוזי מציין כי ישראל מבצעת פיצוץ כזה "בכל כמה שנים".

פעמיים גולן

הכותרת הראשית של "גלובס" והעמודים הראשונים בקונטרס החדשות של העיתון מוקדשים לסיקור כנס "ועידת ישראל לעסקים", שעורך העיתון בימים אלה בתל-אביב. בלב הכפולה הפותחת של העיתון מתפרסם תצלום גדול[תמר מצפי] שבו נראה עורך העיתון חגי גולן מעניק את אות "איש השנה 2010" לנגיד בנק ישראל סטנלי פישר.

בכפולה השנייה של המוסף "הערב" של "גלובס" מתפרסם מדור רכילות מורחב המוקדש לבאי הכנס ובו טקסט קצר המזכיר כמה מבכירי עולם העסקים שבאו לאירוע ומוקף תצלומים רבים [תמר מצפי, איל יצהר, עינת לברון] של המשתתפים. בלב כפולת העמודים הזו מודפס אותו התצלום המופיע גם בלב הכפולה הפותחת של העיתון, תצלום שבו נראה עורך "גלובס" חגי גולן מעניק את אות "איש השנה 2010" לנגיד בנק ישראל סטנלי פישר.

פרגון יוצא מגדר הרגיל לעומד בראש המערכת של העיתון? כלל וכלל לא, אם משווים זאת לסיקור הכנס של השנה שעברה. אז עלה באתר "גלובס" דיווח מצולם שכלל שני תצלומים של גולן: האחד, כשהעניק את אות "איש השנה 2009" לנוחי דנקנר. בתצלום שני נראה העורך הראשי לבדו, אך אין הכרח להיות צלם מקצועי כדי להבחין שהתצלום הנפרד היה בסך-הכל אותו תצלום משותף לגולן ולדנקנר, שנחתך באמצע.

אגב מדורי רכילות מצולמים, הבוקר מופיע במדור הרכילות במוסף "עסקים" של "מעריב" דיווח תחת הכותרת "הערב של סבן". לצדו, תצלום של איש העסקים חיים סבן לצד אהוד ברק. זה המקום הראוי לתצלום שכזה, לאבקונטרס החדשות של העיתון.

זוטות

"תוספת התקציב לרווחה אינה מספיקה לכל הילדים שהומלץ להוציאם מביתם", קוראת כותרת ידיעה מאת דנה ויילר-פולק, המתפרסמת בשולי עמ' 5 של "הארץ". היא מדווחת כך: "הפתרון שמצא משרד הרווחה למחסור במכסות לילדים הנמצאים בסיכון בביתם: לבקש ממנהלי לשכות הרווחה ברשויות המקומיות לבחון אם הוצאת הילדים אכן חיונית. וגם, להחליט אילו ילדים דחוף יותר להוציא מביתם. זאת, במקום לפעול להוצאת כל הילדים שלגביהם התקבלה החלטה בבתי-משפט או ועדות מיוחדות".

"לא יוגש כתב אישום נגד סנו על זיהום הירקון", מדווח צפריר רינת בלב עמ' 12 של "הארץ". רינת מזכיר כי "כתוצאה מאירוע הזיהום הוכחד כל עולם החי בקטע של 20 קילומטרים לאורך הירקון" וכי "התאוששות בעלי החיים בנחל נמשכה קרוב לשנה", ואז מדווח כך: "למרות מאמצי חקירה שונים, לא הצליח המשרד לברר את הנסיבות המדויקות שהביאו לכך שחומרי הניקוי הגיעו למכון טיהור השפכים. בין השאר נכתב בה: 'הראיות אינן מספיקות כדי לקבוע ששפכים מזוהמים שהגיעו דרך חלופה מסוימת הם השפכים המסוימים שגרמו להקצפת מכון הטיהור ולפגיעה בתפקודו התקין'. יצוין שדברים אלה נכתבו אף שהמשרד לא מציע כל הסבר אחר פרט לזה שמדובר בשפכים ממפעל סנו".

אילן ליאור, פאדי עיאדאת וצפריר רינת מדווחים בראש עמ' 3 של "הארץ" על נזקים שגרמו גלים גבוהים לבתי-עסק בנמל תל-אביב. "מסעדת קום איל פו, הניצבת ממש על שפת המים, נראתה כמו זירת קרב", נכתב בפסקת הפתיחה. עדי אבו, השף והמנהל של המסעדה, מצוטט כך: "כל המסעדה נשטפה: כל הרהיטים, מערכות המחשב, הבקרה, החשמל והסחורה".

ענייני תקשורת

ב"ידיעות אחרונות" מדווח ירון דורון כי בעל האתר "חשופים בניידת" פנה ליועץ המשפטי בטענה כי פשיטת המשטרה על בתי שוטרים שגלשו באתר נועדה לעורר פחד ולמנוע פרסומים.

במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" מדווח צח שפיצן כי השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ביקש משר התקשורת משה כחלון להתערב ולמנוע פסילת תשדירים שהכין משרדו משידור בערוץ 2. התשדירים, כך דווח לפני ימים אחדים בעיתון, קראו להימנע מצריכה מוגזמת ברשתות השיווק, וכללו שמות פיקטיביים של רשתות שיווק שהזכירו מאוד שמות אמיתיים.

אופיר בר-זהר מדווחת ב"דה-מרקר" כי חברת הוט מבקשת להסיר את ערוץ פוקס-ניוז ולהחליפו בערוץ MSNBC, וזאת בניסיון לקצץ בהוצאות.

לי-אור אברבך מדווח ב"גלובס" כי מגיש הטלוויזיה ג'ון סטיוארט מנהל מגעים לשידור תוכניתו מישראל. עוד מאת אברבך, ראיון עם רונן ברגמן, בעקבות הדרישה שייגש למכרז אם ברצונו להמשיך להגיש את התוכנית "ערב חדש".