שוטרים עוצרים משתתף בהפגנת ארגוני שמאל נגד ההתנחלויות, שלשום בירושלים (צילום: פלאש 90)
העיקרון השישי של "ישראל היום"
הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" ברורה: היא מתייחסת למסמך צה"לי שנחשף, ובו תיאור ההיערכות של צבא ההגנה לישראל למימוש פקודת הקפאת ההתנחלויות. בשני העיתונים הכותרת העליונה עוסקת בנושאים אחרים ("כשלון קופנהגן" ב"ידיעות אחרונות", על ועידת האקלים בקופנהגן, ו"נתניהו במאמץ לפצל את קדימה" ב"מעריב"), אולם הראשית עוסקת במסמך: "כך יבוצע שלב ההריסה", זועקת הכותרת ב"מעריב", וב"ידיעות אחרונות" כותרת דרמטית לא פחות: "מסוקים, ימ"מ וחסימת טלפונים".
ב"הארץ" מוקדשת הכותרת הראשית לוועידת האקלים, אולם אחת הכותרות על השער מפנה לידיעה על המסמך הצה"לי: "התוכנית לאכיפת צווי ההקפאה: כוחות ימ"מ והרחקת עיתונאים" (חיים לוינסון). גם ב"ישראל היום" מתפרסמת היום ידיעה בעניין, במחצית התחתונה של עמוד 7, ללא הפניה מהשער.
לפי מה שנכתב ב"ידיעות אחרונות" וב"ישראל היום", המקור שחשף את המסמך בן השבועיים הוא גורמים מקרב המתנחלים, וממילא המידע היה מצוי בידי העיתונים כולם. מדוע רק ב"ישראל היום" הוא נחשב נושא זניח ולא מרכזי? "מעריב" הפטריוטי ו"הארץ" עוכר ישראל חשבו שמדובר בידיעה חשובה, כך שלא ניתן לתלות את הצנעת הידיעה בכך ש"ישראל היום" חרת על דגלו "להיות הוגן ומאוזן". השימוש השנוי במחלוקת בצבא העם לפינוי יהודים מבתיהם הוא ודאי עניין ישראלי מאין כמוהו, לכן גם העיקרון "לזכור שאנחנו ישראלים" לא ישמש כאן תירוץ.
ל"ישראל היום" חמישה עקרונות, אבל נראה שכמו עם החושים, יש לו גם עיקרון שישי, העומד מעל חמשת העקרונות הרגילים, והוא זה שהכתיב את היחס לידיעה על המסמך: "להיות נוחים לבנימין נתניהו". פירוט העיקרון: לא לפרסם בהבלטה ידיעות שיגרמו לנתניהו להתבאס כשהוא קורא את "ישראל היום" עם הקפה של הבוקר.
אבל זו כמובן ציניות ורשעות מצדי. ל"ישראל היום" אין עיקרון סודי לתמוך בנתניהו בכל מחיר, גם על חשבון ההגינות והאיזון והישראליות. הרי הבעלים של העיתון, איל הקזינו שלדון אדלסון, הכחיש זאת לאחרונה במפורש, וחזקה עליו שאינו משקר. מה שקרה הוא שהזדמנה לעורכים ידיעה אחרת, העונה ביתר שאת על העיקרון של "להיות ישראלים" ומבטלת מניה וביה את חשיבותן של כל הידיעות האחרות, ובה בחרו עורכי "ישראל היום" לכותרת הראשית: מישהו גנב את השלט "העבודה משחררת" משטח מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו.
"חילול הזיכרון" היא לכן הכותרת הראשית של העיתון, והגניבה היא "הפשע הנתעב", ויש כפולה פותחת ושני טורי דעה. ומה יקרה בפעם הבאה שלכותרות תנסה להסתנן ידיעה על הקרע בעם שגורמת תוכנית ההקפאה? יהיה טוב, לא אלמן ישראל היום.
מזג האוויר בקופנהגן
"ועידת האקלים בקופנהגן הסתיימה בהצהרה משותפת, אך בלי הסכם מחייב" היא הכותרת הראשית של "הארץ". "ידיעות אחרונות" החלטי יותר: "כשלון קופנהגן" היא הכותרת על השער, ולצדה הפניה לטור של סבר פלוצקר במוסף "ממון", תחת הכותרת החד-משמעית: "כישלון חמוץ בקופנהגן".
"ועידה של 120 ראשי מדינות, שכל תוצאתה היא הודעה דלילה ובלתי קריאה לעיתונות, היא כישלון צורב ועלבון למשתתפיה", גוזר פלוצקר את דינה של הוועידה, ש"לא סוכם בה על מאמץ גלובלי מחייב לבלימת ההתחממות של כדור הארץ והיא ננעלה במבוכה ובמבולקה".
אבל לא הכל שחור, פלוצקר רואה גם נקודות אור: "נקבעו גבולות הזירה: כיום ברור מי צריך לעושת מה כדי שתושג אמנת אקלים חדשה. שנית, גובשה הסכמה ראשונית על סיוע למדינות העניות, בסדר גודל של כ-30 מיליארד דולר בשנים הקרובות ו-100 מיליארד דולר בעוד עשור [...]. שלישית, המדינות המפותחות, כולל ארה"ב, העלו בכתב התחייבויות חד-צדדיות ומאוד משמעותיות לצמצום פליטת גזי חממה בעשרים השנים הבאות, שיתקשו להתכחש להן. ורביעית, המדינות המתפתחות המזהמות הועמדו מול דרישות נחרצות לפיקוח, לשקיפות ולאימות כתנאי לאמנת אקלים חדשה; לממשלותיהן לא תהיה ברירה אלא להחליט לאן פניהן, לשיתוף או לבדלנות".
שליט, "ישראל היום" ובנימין נתניהו
הכותרת העליונה על שער "ישראל היום" היא "משפחת שליט: רוצים לדעת איפה אנחנו עומדים". הדברים מובאים על רקע פרסום לפיו המתווך הגרמני לעסקת החילופין הציב אולטימטום: "הסכם תוך שבועיים-שלושה, אחרת יפרוש". מקור הפרסום, לפחות אחד מהם, הוא יו"ר הרשות הפלסטינית אבו-מאזן, שאמר את הדברים בראיון לעיתון המצרי א-אהראם. "ישראל היום" הוא תומך נלהב וגלוי בקיום עסקת חילופין.
ב"ישראל היום" מצטטים גם את הדיווח של רשת "פוקס" האמריקאית, שלפיה גורם העיכוב הוא נתניהו. בעיתונים האחרים, זו הכותרת המתבקשת של הדיווח: "נתניהו מעכב את עסקת שליט" היא כותרת ידיעה בעמוד 3 של "ידיעות אחרונות", ועל שער "הארץ" אחת הכותרות היא "דיווח: נתניהו מעכב את עסקת שליט כבר שלושה שבועות".
מכתב למערכת
"על שטרות הכסף החדשים מופיעות תמונותיהם של אישים שתרומתם למדינה אינה מוטלת בספק. מן הראוי היה שגם דמותה של אשה תתנוסס על אחד השטרות", כותבת עדי שיטה במכתב למערכת שמתפרסם במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות". "אם הכל כבר תפוס, אולי נעלה את ערכן של הנשים ונוסיף שטר של 300 שקל, ואפילו של 500 שקל", היא מציעה.
לב לבייב, הרגולטור ודיילות הקוסמטיקה
ב"כלכליסט" מפנים מהשער לטור זועם של אמיר זיו. תחת הכותרת "אפריקה בוערת" תוקף זיו בחריפות את התנהלותו של לב לבייב, בעל השליטה בחברת האחזקות אפריקה-ישראל, ואת התנהלות מנהליה. הוא מזכיר את המחטף של לבייב, שבעוד ההסדר שאליו הגיע עם בעלי החוב שלו מקרב בעלי האג"ח עומד למבחן בבית-המשפט, שילם במפתיע ומתחת לאפה של השופטת ורדה אלשיך מאות מיליוני שקלים לבעלי חוב אחרים – הבנקים. זיו מזכיר גם את משכורות העתק שנוטלים לעצמם לבייב ומנהליו מקופות החברה, הנמצאת בחובות של מיליארדים.
זיו ממשיך וכותב כי "גם אחרי שלבייב נמלט בעור שיניו וגיבש הסדר שישאיר את השליטה באפריקה בידיו, הוא ממשיך להתנהל לפי הכללים של העולם הישן. שרידותו האישית היא שמעניינת אותו, טובת המשקיעים היא נגזרת אפשרית בלבד. יותר מכל דבר אחר, המחשבה שיירד מתחת ל־50% בחברה היא שמעבירה בלבייב צמרמורת אמיתית. מיותר לציין שהגופים המוסדיים, נציגי בעלי האג"ח, אפילו לא חולמים להעיר משהו ללבייב. האינטרסים שלהם זהים לאלה שלו. גם הם רק רוצים שההסכם כבר יאושר והקוף הזה של הלוואות ספקולטיביות לצורך הקמת נכסים מפוקפקים ברוסיה יירד להם מהגב.
"וכך, כאשר לבייב מעביר מאות מיליונים לבנקים, בצעד שעשוי להיתפס אצל החשדנים שבינינו כהעדפת נושים, המוסדיים מתעקשים לסובב את הראש לצד השני [...] בנסיבות האלה, לבייב יכול לעשות מה שהוא רוצה. הרי גם נציגי אג"ח ט', והכ"דלתים שהצטרפו אליהם באיחור, ייאלמו תמורת פיצוי הוגן. לכן הכדור בידיים של אלשיך. כבר הבעתי כאן את דעתי שהשליטה המוחלטת באפריקה צריכה להילקח מלבייב. החודש האחרון רק חיזק את הטיעונים. זה הצעד הראוי, גם במחיר הסיכון שחלק מהחוב לבעלי האג"ח לא יוחזר".
ניתן להתווכח עם רוח טיעוניו של זיו, אולם נראה שתיאורו את מהלך העניינים הצפוי היה מדויק. "ברגע האחרון: הסדר חדש באפריקה", מכריזה הכותרת הראשית של מוסף "עסקים", שמקדים את כל מתחריו. הכתב יהודה שרוני מביא ידיעה על הסיכומים האחרונים בין לבייב ואפריקה-ישראל לבין בעלי האג"ח. לפי "עסקים": "לבייב יזרים 60 מיליון שקל, ומחזיקי אג"ח ט' יקבלו 220 מיליון שקל במזומן ואת שאר החוב באג"ח ארוכות טווח". לפי שרוני, שני הצדדים (בעלי האג"ח ולבייב) הזדרזו להגיע להסכמה יומיים לפני פסיקתה הצפויה של השופטת ורדה אלשיך משום שפחדו שהחלטתה תפגע בהם יותר משיפור ההסדר (שצפוי לגלח 20% מכספם של בעלי האג"ח, לפי שרוני).
המוסף הכלכלי "דה מרקר" בוחר לכותרת הראשית לא את השופטת ורדה אלשיך והשפעתה על הסדרי החוב בשוק הישראלי, אלא את הרגולטורית רונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים: "רונית קן תטרפד את עסקת הנסון". כותרת המשנה מכתירה את העסקה, שבמסגרתה אמור למכור תאגיד גרמני את חברת חומרי הבנייה הנסון לתאגיד אי.די.בי, הבעלים של מפעל המלט נשר ושל חברות אחרות בתחום הנדל"ן, השינוע והבנייה, כ"העסקה השנויה ביותר במחלוקת בענף הבנייה". "החששות במשק היו שהעסקה, אם תצא לפועל, תפגע בתחרות בענף התשתיות ותעניק לאי.די.בי אחיזה חזקה בכל שרשרת הבנייה".
"המפוטרות השקטות" היא הכותרת הראשית של מוסף "ממון". נוית זומר מביאה את סיפורן של עובדות בענף הקוסמטיקה ש"משלמות את מחיר התחרות" ופוטרו מעבודתן בחברות פנינה רוזנבלום ואינדולה. "45 דיילות יופי ברשתות הקוסמטיקה פוטרו בשבוע שעבר – ובסך הכל 125 נשלחו הביתה בחודש האחרון. כך משלמות העובדות במשרתן כדי שמוצרי הטיפוח שלכן יהיו זולים יותר", נכתב בכותרת המשנה, שנפתחת במלים "בלי צמיגים בוערים ובלי לובי בכנסת".
ענייני תקשורת
במוסף "24 שעות" מדווח יונתן לוי על התארגנות באנגליה, באמצעות אתר "פייסבוק", שמטרתה למנוע את הזכייה הצפויה של זמר צעיר בשם ג'ו מקאלדרי במצעד הסינגלים של חג המולד ולהביא להכתרת שיר של להקת "רייג' אגיינסט דה משין". כוכבו של מקאלדרי דרך בתוכנית ריאליטי-מוזיקה מבית היוצר של סיימון קאוול (המקבילה הישראלית שלה היא "כוכב נולד"). לפי לוי, לקבוצה בפייסבוק הצטרפו כבר 800 אלף איש, שביקשו למחות משום שהם "משועממים מכך שהזהות של הסינגל שמגיע למקום הראשון כל-כך צפויה מראש" וכדי לשבור את השליטה של קאוול ("מי שקצר רווחים גדולים מהשפלה של אנשים בשידור חי בטלוויזיה") ותוכניות הריאליטי במצעדי המוזיקה.
במוסף "ממון" מדווח איתי שמושקוביץ כי "האיחוד-האירופי לא יאשים את מיקרוסופט בהפרת ההגבלים העסקיים", וכי החברה הסכימה להציג בפני המשתמשים במערכת ההפעלה חלונות "מסך מיוחד בו יוכלו לבחור אחד מ-12 דפדפנים שונים", ולא יובלו להשתמש בדפדפן "אינטרנט אקספלורר" של מיקרוסופט.
אופיר בר-זהר ומיכל רמתי נדרשות ב"דה מרקר" לתגובת אנשי "ישראל היום" ל"חוק אדלסון" (ובמיוחד לתגובה האחרונה, של איל ההון שלדון אדלסון עצמו, שיצא במתקפה חזיתית נגד מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס), וצבי זרחיה מתייחס למלכוד של הח"כים: "חברי-כנסת חוששים: מי שיתנגד לחוק אדלסון יסתסכך עם 'ידיעות' ו'מעריב'. חברי-כנסת שמתכוונים לתמוך בחוק חוששים מתגובת 'ישראל היום'. בשל המלכוד ייתכן שחברי-כנסת ייעדרו מההצבעות על החוק".
ומשהו לסיום: במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות" מתאר שדרן הרדיו דידי הררי בפירוט מדוקדק את שגרת יומו, ובין השאר מספר כי מגיש הטלוויזיה יאיר לפיד גרם לו לסדק בצלע ולנקע בכף הרגל בעת שהתאמנו ב"קיקבוקסינג פול קונטקאט".