בשבוע שעבר פורסמו בכלי התקשורת ידיעות על מסקנות דו"ח חדש שיצא מטעם מרכז אדוה, מכון מחקר הבוחן את החברה והכלכלה בישראל. כמה מהדיווחים הדגישו בכותרתם את הפער בין אשכנזים למזרחים, אחרים את השכר הגבוה של מנהלי החברות הבורסאיות הגדולות, והיה גם מי שסיכם כי "אי-השוויון בפנסיה, בשכר ובבריאות ממשיך לגדול". הדיווחים הסתמכו על הדו"ח "תמונת מצב חברתית 2009", מסמך בן 32 עמודים, עמוס טבלאות ונתונים, אולם בחירת המלים והנושאים בידיעות בכלי התקשורת השונים מלמדת כי המקור העיקרי לרוב הדיווחים היתה דווקא ההודעה לעיתונות שיצאה מטעם המכון, ותימצתה בקצרה את המסקנות העיקריות שעלו מן הדו"ח.
יומיים לאחר פרסום הדו"ח והידיעות על ממצאיו, כתב עיתונאי "מעריב" רותם סלע כתבה, שפורסמה בהבלטה במוסף "עסקים" של העיתון, ובה טענות לאי-דיוקים שהופיעו במחקר של אדוה. אי-דיוקים שלא נחשפו באף אחד מהדיווחים על הדו"ח, גם לא בזה שפורסם קודם לכן ב"מעריב".
"אפקט האדווה" (צילום: sea turtle, רשיון cc-by-nc-nd)
מבדיקת סלע את הדו"ח עלה כי אחד הגרפים שנכללו בו, והציג את חלקו של כל רובד בעוגת ההכנסות בעשור האחרון, אינו הולם את הנתונים שעליהם התבסס. לפי הנתונים, בשנים 2006–2007 חלה התרחבות קלה בחלקו של הרובד הבינוני בעוגת ההכנסות. הגרף, לעומת זאת, מראה הצטמקות קלה. עוד מצא סלע כי כותרת אחד הפרקים בדו"ח, "שיעור המשתכרים מתחת לשכר המינימום גדל, שיעור המשתכרים מעל השכר הממוצע קטן", מציגה תמונה הפוכה למידע שמופיע תחתיה. לפי הנתונים, שיעור המשתכרים מתחת לשכר מינימום דווקא קטן בשנה האחרונה, ואילו שיעור המשתכרים מעל השכר הממוצע גדל.
בכמה מקרים אחרים, מצא סלע, נבחרו בדו"ח התנסחויות שתאמו את האג'נדה של מכון המחקר, המזוהה עם גישה כלכלית-חברתית שמאלית, וזאת בלי לשמור על עקביות מתודולוגית כפי שנדרש ממחקר מהימן. כך, במקרים מסוימים, הודגש השינוי השנתי ובמקרים אחרים הרב-שנתי: עלייה קטנה בשכר הנשים לעומת שכר הגברים לאורך העשור האחרון הוצנעה, ואילו עלייה קטנה עוד יותר של חלקו של העשירון העליון של משקי הבית בהכנסות השנתיות בעשור האחרון הובלטה בכותרת אחד מפרקי הדו"ח. התרחבות הפערים בין שכרם של עירונים אשכנזים למקביליהם המזרחים בשנה האחרונה הובלטה על חשבון הצמצום היחסי שחל לאורך העשור האחרון.
השוואה בין הדו"ח הנוכחי לדו"ח אחר שיצא מטעם מרכז אדוה בשנה שעברה מעלה כי כמה מכותרות הפרקים זהות לחלוטין, כאילו הועתקו כמו שהן - מה שעשוי להיות המקור לאי-ההתאמה בין כותרות מסוימות ובין הנתונים בדו"ח הנוכחי. בתגובה שמסר מכון אדוה, ולא התפרסמה ב"מעריב", נטען כי טענות העיתון הן היטפלות ל"ניסוח של כותרת" ולא לתוכן הדברים. אלא שבמציאות עיתונאית שבה הודעות לעיתונות מתפרסמות כלשונן, ודו"חות עבי כרס מצוטטים במהירות הבזק, כותרות בדו"ח הופכות במקרים רבים לכותרות של הידיעות על הדו"ח. ממילא חשיבותן של הכותרות ושל ההמחשה הגרפית גדולה יותר מהמקום היחסי שהן תופסות במסמך.
ברברה סבירסקי, מנהלת מרכז אדוה, מודה כי בדומה לתחומי סיקור אחרים, לפי התרשמותה האישית "רוב [העיתונאים המכסים את תחום החברה והרווחה] מדפיסים את הקומוניקטים כמו שהם". משום כך, היא אומרת, הקומוניקטים מנוסחים כידיעה המוכנה לפרסום. למרות זאת, מדגישה סבירסקי, יש גם עיתונאים יוצאים מן הכלל, המבררים פרטים נוספים ואינם מסתפקים בהודעה לעיתונות.
"עוד לא קרה שמישהו טען שהדברים לא מדויקים", היא אומרת ומשיבה לסלע בהאשמה שהוא מטיח בפני מרכז אדוה – חוסר הגינות וסימון מטרות מראש. לדעת סבירסקי, מאחר שהדו"ח השנתי של מרכז אדוה זוכה לפרסום רב יחסית באמצעי התקשורת, יש מי "שמחפש אותנו", כלשונה, במטרה לערער את אמינות הארגון.
אתי קונור-אטיאס, רכזת המחקר במרכז אדוה, מכחישה כל התערבות שהיא בגרף שנכלל בדו"ח במטרה לייצר מצג שווא. לדבריה, "הכל נעשה בתוכנת אקסל" על בסיס נתונים שעליהם אין ויכוח, וגם אם "יכול להיות שהקו לא נראה מדויק בעין", אין זו אלא בעיה של התוכנה שיצרה את הגרף. היא מפנה את סלע לשטוח את טענותיו בפני חברת מיקרוסופט, יצרנית התוכנה. לגבי הכותרת השגויה, קונור-אטיאס מדגישה כי לאחר שסלע העמיד אותה על הטעות הורתה על עצירת הדפסת הדו"ח, חרף העלות הכספית הכרוכה בכך, כדי לתקן את הטעות. "מטעות בכותרת לנפח לאג'נדה זה להוציא דברים מפרופורציה", אומרת קונור-אטיאס ומוסיפה כי מדובר בדו"ח רציני היוצא לאור לאחר עבודה של חודשים ארוכים.
לדבריה, לו היתה מבקשת לבצע התערבות מניפולטיבית בדו"ח היתה נמנעת לחלוטין מהצגת הנתונים באשר לשנים שבהן הפערים בחברה הישראלית הצטמצמו, או מעלימה שנים שבהן היתה צמיחה, ולא כך המצב. לגבי אי-העקביות בהגדרות שבהן נעשה שימוש בדו"ח, משיבה קונור-אטיאס כך: "זה נראה לי קטנוני. הנתונים מדברים בעד עצמם. להתחיל להתייחס לסמנטיקה נראה לי ילדותי".
בעוד כתב "מעריב" מאמין כי חשף עוולה של מרכז אדוה, במרכז אדוה חשים כי כתב "מעריב" הוא שעשה להם עוול. בשנה הבאה, יש להניח, יקפידו שני הצדדים עוד יותר על כל אות ותו שבדו"ח "תמונת המצב". יש לקוות שעד אז עיתונאים נוספים יבחנו בעיניים ביקורתיות את המידע המונח לפתחם.