סאוסן ח'ליפה, שכיהנה עד לאחרונה כמנכ"לית עמותת תשע-שבע-שתיים, המוציאה לאור של אתרי החדשות 972+ ו"שיחה מקומית", טוענת כי פוטרה מתפקידה שלא כדין ובשל מניעים גזעניים. בעמותה מכחישים זאת מכל וכל וטוענים כי המניעים לפיטוריה היו כשלונה המקצועי הגורף, ומציינים כי מלכתחילה אחת הסיבות לשכירתה כמנכ"לית היתה עובדת היותה פלסטינית ומתוך רצון לבצע העדפה מתקנת.

לפני כשנה וחצי מונתה ח'ליפה למנכ"לית העמותה במקומו של נועם שיזף. לפי כתב התביעה שהגישה לבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו, היא פוטרה בחודש דצמבר האחרון משום ש"התלוננה ואף הגישה תלונה בכתב בגין יחס משפיל, מעליב, מפלה ואף גזעני שסבלה במסגרת עבודתה". ח'ליפה טוענת כי במקום שתלונתה תיבדק ותטופל כראוי היא פוטרה בהליך מזורז ובין היתר בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. על כן היא דורשת, באמצעות עו"ד ג'יאת נאסר, שתוחזר לעבודתה או לחלופין שתפוצה ב-300 אלף שקל.

לפי תיאורה של ח'ליפה, היא היתה העובדת הערבית הפלסטינית הראשונה והיחידה בעמותה, זאת אף שאחת ממטרותיה המוצהרות של 972 היא לפרסם מידע וחדשות גם בשפה הערבית.

היחסים התקינים בינה לבין חברי הוועד וחברי העמותה הידרדרו, כך לפי תיאורה, אחרי שבאמצע שנת 2016 הועלה הרעיון לגייס לשירותי העמותה עורך פלסטיני, או כזה ששפת אמו ערבית, נוסף לעורכים שדוברים עברית ואנגלית כשפת אם.

לפי סיכום ישיבת האסיפה הכללית, שנערכה בחודש יוני 2016, אחת הכותבות באתר "שיחה מקומית" העלתה את הצורך לצרף עורכת פלסטינית לעמותה. בין הסיבות שצוינו נטען כי במהלך חגים יהודיים האתרים אינם מתעדכנים כראוי. שיזף, המנכ"ל הקודם בעמותה, ציין בישיבה כי לצד עורכת פלסטינית יש צורך גם בעורכת מזרחית שתעבוד בעמותה. בסופו של דבר הוחלט לבדוק את האפשרות.

סיכום הישיבה הופץ לבלוגרים וחברי העמותה בדואר אלקטרוני, ובתגובה כתבה יעל מרום, כותבת ועורכת ב"שיחה מקומית", כך: "אני חייבת להגיד שאני לא אוהבת את כל השיח סביב מה שסמאח העלתה, ואני לא מבינה איך בסדר העדיפויות שלנו נהיה פתאום 'עורך פלסטיני' בתור ה-דבר שצריך לדבר עליו. אני תוהה אם אף אחד לא חשב להזכיר לסמאח ולכולם שהשכירה האחרונה בעמותה היא המנכ"לית שלה, והיא פלסטינית".

ח'ליפה מגדירה את המייל "מכתב גזעני", ומעמידה אותם במרכז תביעתה. "המדובר היה במייל פוגעני כלפי התובעת שריח של אפליה וגזענות נדף ממנו", נטען בכתב התביעה שהגישה לבית-הדין לעבודה. "המשמעות של הדברים במייל היתה במלים יותר פשוטות: 'מה אנחנו צריכים עוד עובדת פלסטינית, די לנו שכבר העובדת האחרונה הינה פלסטינית'. המדובר בהתייחסות גזענית שכן עצם ההתייחסות להשתייכות האתנית או הלאומית של התובעת כתכונה להתייחסות הינה הערה פוגענית ונובעת מגזענות ואפליה".

לדברי ח'ליפה, כאשר ביקשה להעלות לדיון את נושא העורכת הפלסטינית בישיבת צוות שנערכה כמה שבועות מאוחר יותר, מרום "התנפלה" עליה "בצעקות", טענה שהיא "חוצפנית" ועזבה את המקום.

גם במהלך ישיבה אחרת, שנערכה לבקשת ח'ליפה ובהשתתפות מרום, לא נמצא פתרון משביע רצון. לפי סיכום הישיבה, שכתבה ח'ליפה עצמה, מרום הבהירה כי היא עומדת מאחורי המשפט שכתבה, הוסיפה כי לדעתה אין שום בעיה בספירת ראשים של פלסטינים בעמותה, והבהירה כי אין בכוונתה להתנצל. עוד כתבה ח'ליפה בסיכום הישיבה כי מרום טענה שהיא, ח'ליפה, שונאת יהודים, וכי היא קיללה אותה. כשפנתה בתלונה לוועד המנהל של העמותה, מוסיפה ח'ליפה בתביעתה, במקום לפטר את מרום הובהר לח'ליפה כי גם היא אחראית ליחסים העכורים שהתגלעו בתוך הארגון.

"הוועד המנהל הזה מדבר על ערכים שהוא עומד בסתירה אליהם", כתבה ח'ליפה במכתב ששיגרה לחברי העמותה והכותבים באתריה. "[...] אני אשה פלסטינית ילידית שמנהלת צוות שכולו ישראלי. צוות שבאופן אינהרנטי הוא בעל יותר פריבילגיות ממני. להתעלם מן העובדה הזו, ולדחוף אותה מתחת לשטיח בתואנה של 'בעיות בין אישיות', זה שיתוף פעולה עם שימור הסטטוס-קוו של יחסי הכוח בישראל/פלסטין".

"[...] כאשר עובדת, חברה בצוות, תוקפת את הזהות שלי, מקללת את האיברים האינטימיים של אמא שלי, ואז ראשת הוועד כותבת שצריך להיות לי 'יחס של הרבה שיתוף פעולה' ובמשך השיחות בינינו היא מבקשת ממני 'להיות נחמדה' – אז יש לנו בעיה. [...] לא אספוג דיכוי בצניעות. אל תטעו – זה מה שאתם דורשים ממני לעשות פה".

בעקבות מכתב זה הידרדרו במהירות היחסים בין ח'ליפה והעמותה. לדבריה, הוועד שיגר כלפיה איומים ודרש ממנה להתפטר, אחרת אנשיו יפעלו להשמיץ אותה ולהכתים את שמה. לטענת ח'ליפה, המנכ"ל הקודם של העמותה, שיזף, פנה לאחותה וביקש ממנה שתבהיר לח'ליפה כי בעקבות מכתב התלונה ששיגרה לא תוכל עוד להמשיך בעבודתה. בהמשך זומנה ח'ליפה לשימוע ופוטרה.

בהזמנה לשימוע נטען כי התנהלותה הובילה "להידרדרות קשה ביחסים בתוך הארגון ועם שותפיו, לחוסר ודאות פיננסי, לדה-מורליזציה בצוות העובדים ובקרב הכותבים המתנדבים, ולנזקים לתדמיתנו". בוועד טענו כי ח'ליפה לא תפקדה כראוי, כשלה בגיוס כספים חדשים, התקשתה לנהל מערכות יחסים תקינות עם העובדים, איחרה באופן קבוע לישיבות, ביצעה טעויות אדמיניסטרטיביות משמעותיות, פספסה הזדמנויות להתרחבות וצמיחה ופגעה בקשר עם השותפים והתומכים באתרים.

ח'ליפה טוענת בתביעתה כי לפני מכתב הזימון לשימוע מעולם לא קיבלה "מכתב תלונה או נזיפה או התראה על התנהלות כלשהי מצדה בניהול העמותה". לדבריה, הטענות שמועלות במכתב השימוע הן "טענות סרק, שאין להן בסיס או שחר" שמכסות על העובדה שבוועד החליטו מראש לפטרה בלא לערוך לה שימוע בנפש חפצה. בשל מה שהיא מכנה "יחס משפיל, מפלה ופוגע", דורשת ח'ליפה פיצוי בסך 200 אלף שקל. הלנת שכר, ימי מחלה וסיבות נוספות הביאו את תביעתה ל-300 אלף שקל.

גרסת העמותה: תפקוד לקוי וירוד, רשלנות והפרת אמון

בשבוע שעבר הגישה העמותה, באמצעות עו"ד עמית גורביץ', את כתב הגנתה. לפי העמותה, הפיטורים של ח'ליפה נובעים אך ורק מתפקודה הכושל, וגם הליך הפיטורים הזה נעשה רק לאחר "עשרות שיחות שבוצעו עימה על איכות תפקודה הלקוי, הירוד והבעייתי, שהלך והחמיר עם חלוף החודשים והגיע עד כדי רשלנות והפרות אמון". בין היתר מצוין כי בעקבות התפקוד הלקוי של ח'ליפה איים השותף המרכזי ב"שיחה מקומית", ארגון Just Vision, לחדול מלתמוך באתר. למייל שכתבה מרום, כך מובהר בפתח כתב ההגנה, אין כל קשר לפיטוריה של ח'ליפה.

"די בציון העובדה כי כל חברי הוועד המנהל, פה אחד – העובדים, המתנדבים והתורמים, בהם גם פלשתינים – כולם מאוחדים בדעתם באשר לתפקודה הירוד של התובעת כסיבה הבלעדית לפיטוריה"

כמו כן נטען בכתב ההגנה כי הקללה "כוס אמק", שנאמרה על-ידי מרום, אינה גזענית, וממילא נאמרה כהבעת תסכול כללית על המצב אליו נקלעו האנשים בעמותה ולא כלפי ח'ליפה אישית. עוד מצוין כי מרום התנצלה על הקללה בכתב ובעל-פה, וכי ח'ליפה יכלה לפטר את מרום לו רצתה, אך לא עשתה זאת ואף לא התלוננה במשך חודשים ארוכים על המייל של מרום, עד שהחליטה לתת פומבי לדבר "בעת שיאו של משבר כללי בארגון בשל תפקודה הלקוי, ומשהבינה ששוקלים לפטרה". המכתב ששיגרה ח'ליפה לוועד, כך מובהר בכתב ההגנה, נשלח יום לאחר שח'ליפה התעמתה עם יו"ר הועד דליה שיינדלין, עימות שהוביל את היו"ר להציע לוועד לשקול את המשך העסקתה. בנוסף, בכתב ההגנה של העמותה מכחישים שלל טענות אחרות שהעלתה ח'ליפה בתביעתה ודורשים לדחות את בקשותיה.

"די בציון העובדה כי כל חברי הוועד המנהל, פה אחד – העובדים, המתנדבים והתורמים, בהם גם פלשתינים – כולם מאוחדים בדעתם באשר לתפקודה הירוד של התובעת כסיבה הבלעדית לפיטוריה", נכתב בכתב ההגנה. בנוסף מציינים העמותה והמצהירים מטעמה כי ח'ליפה לא מצאה אפילו עובד או חבר אחד בעמותה שיצהיר למענה ויאשש את טענותיה וגרסתה לאירועים.

את טענת ח'ליפה בדבר פיטורים על רקע גזעני מגדירה העמותה כ"טענה עצובה ומצערת, מניפולטיבית, צינית ומלאכותית, אשר נושאת את שם עוולת הגזענות לשווא". המייל של מרום, כך נטען, אינו גזעני אלא ש"יש לפרשו בדוקטרינת ההעדפה המתקנת".

העמותה והמצהירים מטעמה מתארים תמונת מצב הפוכה לזו שמתארת ח'ליפה. לפי גרסתם, ח'ליפה מונתה כחלק מהעדפה מתקנת בשל היותה פלסטינית, וזאת אף שלא ניחנה בכל הכישורים הנדרשים לתפקיד. כדי לפצות על חסרונותיה, כך נטען, התגייסה כל המערכת לסייע לה, אולם היא כשלה פעם אחר פעם. כשהחלו להתברר הבעיות בתפקודה, במקום להעמיד אותה במקומה נעשה ניסיון לעודד אותה לשפר את דרכה בדרכים חיוביות, אולם המצב רק הלך והידרדר. בסופו של דבר, כך עולה מכתב ההגנה והתצהירים שנלוו לו, מי שמונתה לתפקיד מלכתחילה בשל העדפה מתקנת ופוטרה ממנו בשל כשליה משתמשת כעת בתירוץ ההעדפה המתקנת כמנוף לתביעה על רקע גזעני.

"מלכתחילה התקבלה התובעת לעבודה בין היתר תוך מתן משקל חיובי לעובדת היותה פלשתינית", נטען בכתב ההגנה, "ועל כן הטענה כי מדובר בעמותה ששיקוליה גזעניים מופרכת ואף עצובה". יו"ר הוועד שיינדלין מצהירה בפני בית-הדין כי במהלך חיפוש אחר מנכ"ל לעמותה "העדפנו להעסיק מנכ"ל פלשתינאי אשר ייתן ביטוי וייצוג לאוכלוסייה זו". המנכ"ל הקודם, שיזף, מציין בתצהירו כי להליך הבחירה בח'ליפה כמחליפתו היו שני שלבים. "בסבב הראשון המועמד המוביל היה גבר יהודי", מצהיר שיזף, אולם "הוועד הגיע להצבעה וברוב דחוק החליט על סבב איתור נוסף, כדי למצות את הסיכוי לגוון את הרכב העמותה".

לפי שיזף, יעל מרום, שכיום מואשמת על-ידי ח'ליפה בגזענות, היא זו שטענה כי יש לשקול את מינויה אף שנפסלה בסבב הראשון בשל היעדר ניסיון בניהול. "הארגון שלנו קיים מזה חמש שנים", מצהיר שיזף, "ברור ש'האשימו' אותנו בכל ההאשמות האפשריות, אבל מעולם לא הואשמנו בגזענות. בעבר אף סילקנו בלוגר שהיה אמור להשקיע כסף באתר בשל אמירות פוגעניות כלפי נשים".

בכתב ההגנה שהגישה העמותה, וכן בתצהירים שהוגשו מטעם חברי הוועד המנהל ועובדי העמותה, מתואר כיצד כל המערכת התגייסה כדי לסייע לח'ליפה להיכנס לתפקידה. בעמותה ידעו, כך מתואר, שח'ליפה זקוקה לעזרה כדי לעמוד במשימות המוטלות עליה כמנהלת כללית, והתנדבו לסייע בעצות, בהדרכות ובליווי צמוד, ואף הציעו לשכור עבורה מאמן אישי שיעזור לה. אולם כל זה לא עזר.

לפי העמותה וחבריה, כשהחלו להגיע תלונות על תפקודה של ח'ליפה, זמן קצר לאחר מינויה לתפקיד, נעשה ניסיון "להכיל" את המצב ולעזור לה עוד יותר. "המחויבות של הוועד ושלי להצלחת סאוסן היתה טוטאלית", מצהיר שיזף. "במידה רבה, המחויבות הזו גרמה לנו לדבר עם סאוסן במתינות, בחברות, ולהמעיט מולה בחומרתן של הבעיות שהתגלו כבר בשלב מוקדם מאוד, מתוך רצון ואמונה כי הדברים ישתפרו וכי שיח חברי בנושא עדיף על מיילים נוזפים ו/או פרוטוקולים של נזיפות והתראות".

שיזף ממשיך ומצהיר כי כשעורכי "שיחה מקומית" התלוננו בפניו שבועות אחדים לאחר מינויה של ח'ליפה על בעיות בהתנהלות מולה, הוא הגן עליה ודרש מהם לתת לה קרדיט. "אמרתי להם שהם צריכים לסייע לה ולחנוך אותה באזורים שבהם היא מתקשה, ושיש דברים שרואים מעמדת הניהול אך לא מעמדת העורכים", מצהיר שיזף. "בדיעבד אני מאוד מצטער שלא הקשבתי להערות שלהם, אלא הגנתי על סאוסן".

תצהיר נוסף שצורף לכתב ההגנה ניתן על ידי אמג'ד עיראקי, הנמנה על קהילת הבלוגרים של האתר 972+ ובשנה האחרונה גם על הוועד המנהל של העמותה. לפי תצהירו, הוא הופתע ממינויה של ח'ליפה למנכ"לית העמותה משום שקודם לכן התרשם לרעה מכישוריה ויכולותיה. עיראקי כותב כי קיווה לטוב, אולם כעבור חודשים אחדים איבד את אמונו ביכולותיה לשמש כמנכ"לית. התלונות ששמע מעורכי "שיחה מקומית" על היחסים עם ח'ליפה מחד, והטענה שלה כי היחסים שלה עם העורכים היו טובים ומועילים מאידך, גרמו לו להבין כי שיקול דעתה "בעייתי באופן עקבי".

את ההאשמות של ח'ליפה בגזענות מכנה עיראקי "תכסיס מגוחך, מניפולטיבי ומעליב". "אבקש לציין כי לא אהבתי את הפצרותיה של גב ח'ליפה כלפי אישית שאתמוך בה בתור 'פלסטיני בהנהלה'", מצהיר עיראקי. "[...] אני כמובן מבין את המורכבות של המעמד שלה כאשה פלסטינית הממלאת תפקיד ניהולי בארגון שמורכב ברובו מיהודים ישראלים. יחד עם זאת, כבר הודעתי לה חד-משמעית כי זהותנו המשותפת אינה מספיקה כדי שהיא תזכה בהסכמתי העיוורת לפעולות והחלטות שהיא מקבלת על דעת עצמה. [...] תעלוליה האגרסיביים וטענותיה המופרכות בחודשים האחרונים פגעו בכבוד שרחשתי לה". הבוקר, 12.2.17, ביקשה עמותת 972 מבית-המשפט להסיר את התצהיר של עיראקי והבהירה כי לא ייחקר עליו.

תצהיר אחר, שניתן על-ידי חגי מטר, אחד מעורכי "שיחה מקומית" ומי שמאז פיטוריה של ח'ליפה משמש כמנכ"ל זמני במקומה, כולל טענות לכשלים בניהולה שהתבררו לו אחרי שתפס את מקומה. דיון בתביעה אמור להתקיים מחר (13.2.17), בבית הדין-האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו.

27585-12-16

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 2.26MB)

להורדת הקובץ (PDF, 4.23MB)