לפידונומיקס
אתמול אחר הצהריים, אחרי שסוכנות דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' הורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה", הצמידו הכותרות הראשיות של האתרים "ישראל היום" ו-ynet את הבשורה ליריבים הפוליטיים, בהתאמה. "ישראל היום" בישר על ההודעה על רקע תצלום של שר האוצר יאיר לפיד, מפנה מבטו לכיוון הרצפה. אתר ynet מבית "ידיעות אחרונות" דיווח על הבשורה לצד תצלום של ראש הממשלה בנימין נתניהו, חושק שפתיים ומביט מטה.
— Asaf Liberman (@asaf_lib) November 22, 2014
המהדורה המודפסת של "ישראל היום" ממשיכה בקו ששירטט אתמול אתר העיתון. "כרטיס צהוב ללפיד ולמשק", קוראת כותרת בשער "ישראל היום", לצד תצלום של לפיד. כותרת זהה ותצלום נוסף של לפיד מתפרסמים בכפולה החמישית של העיתון. הפרשן הכלכלי חזי שטרנליכט מאשים את המדיניות הכלכלית שמוביל שר האוצר לפיד בירידת תחזית הדירוג של ישראל.
"אי-אפשר לנהל סוציאליזם פופוליסטי בלי לשלם את המחיר", כותב שטרנליכט. "אם שר האוצר לפיד לא יתפכח ומהר מחלק מהתוכניות המופקרות שהוא מוביל, נחטוף בהמשך הדרך גם הורדת דירוג. ושיהיה ברור: הורדת דירוג אשראי משמעותה עלייה במחירי גיוס החוב של הממשלה, ובמלים אחרות – כולנו נשלם יותר על הריבית". לדבריו, "לפידונומיקס, אם יש דבר כזה, כלומר השיטה הכלכלית של שר האוצר הנוכחי, מצטיירת כאסופה של החלטות רודפות כותרות. סדר יום תזזיתי שאינו מציג חזון אחיד. ניסיון נואש לחפש את הפופולרי ולנחות בכוכב הפופוליזם".
"ישראל היום", 23.11.14
ב"ידיעות אחרונות" נוקטים הבוקר גישה שונה מזו שבחר אתר האינטרנט של הקבוצה. במקום להתמקד בנתניהו ולנסות להצמיד לו את הכישלון, מפחיתים מחשיבות ההכרזה של סוכנות פיץ'. "סבר פלוצקר: עד כמה באמת חמורה הורדת תחזית דירוג האשראי של ישראל?", נכתב בכותרת קטנה בשולי שער "ידיעות אחרונות", המפנה את הקוראים למוסף "ממון". תצלומים של שר האוצר לפיד מלווים את הדיווח ב"ידיעות אחרונות" על הורדת תחזית הדירוג, אולם פלוצקר מבקש להרגיע:
"ספק אם אפשר להעלות בדמיון הודעה כלכלית פחות חשובה מזו. כל הסוכנויות לדירוג אשראי בינלאומי סובלות מאז המשבר הפיננסי ממוניטין אפסי, והיחס להודעותיהן בעולם נע בין זלזול לאדישות. אין לדירוגי האשראי שלהן השפעה על השווקים, קל וחומר לא ל'תחזיות לדירוג אשראי עתידי'. בנוסף, חברת הדירוג פיץ' היא הקטנה והחלשה מבין שלוש הסוכנויות (בהשוואה למודי'ס ו-S&P), ולחובתה רשימה די ארוכה ומייגעת של החמצות ופספוסים".
לפי פלוצקר, "בדיוק לפני שנה פירסמה אותה פיץ' הודעה מפורטת על העלאת תחזית דירוג האשראי העתידי של ישראל מ'יציב ל'חיובי'. [...] כמו שלא היה מקום להתרגש מההודעה ה'חיובית' של פיץ' מנובמבר 2013, כך אין מקום להתרגש מההודעה 'השלילית' הנוכחית. בסך-הכל, פיץ' מנסה כאן לתקן את הטעות של עצמה. זהו אירוע לא-כלכלי, שלא ראוי ליותר מאזכור בעיתונות ולבטח לא למסר ממשלתי דחוף בין שישי לשבת".
אולם בשנה שעברה היו דווקא מי שהתרגשו למדי מההודעה ה"חיובית" של פיץ' על דירוג האשראי בישראל, היו מי שחשבו שראוי להעניק לאירוע הלא-כלכלי הזה יותר מסתם אזכור בעיתונות. היו אלה מוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" והפרשן הכלכלי הבכיר סבר פלוצקר.
"הציון: A", קראה אז הכותרת הראשית של המוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות", לצד תצלום גדול של שר האוצר לפיד. תמצית מאמר מאת פלוצקר הודפסה אז בשער המוסף תחת הכותרת "מגיע לנו יותר".
שער "ממון", 1.12.13
"באביב השנה שקלו הסוכנויות לדירוג אשראי להוריד את הדירוג של ישראל, או לפחות לקבוע לו תחזית שלילית", כתב אז פלוצקר. "כוונותיהן הסתמכו בעיקר על אווירת הפניקה ששררה בממשלה החדשה סביב נושא ה'בור התקציבי'. על רקע קריאות ה'בור! בור!' (על משקל 'זאב! זאב!'), שקלו גם הסוכנויות לדירוג האשראי לאמץ את הנארטיב של אסון תקציבי המתדפק על שעריה של הכלכלה הישראלית. בסוף-השבוע הזה תוקנה טעותן. אבל האמת היא כי לפי כל מבחן אובייקטיבי, דירוג האשראי של ישראל צריך להיות גבוה משמעותית מזה שמעניקות לו הסוכנויות".
אם כן, מתי טעו הסוכנויות ומתי תיקנו את טעותן, ב-2013 או ב-2014? כשהעלו את הדירוג, או כשהורידו אותו? ואם קשה לחשוב על הודעה כלכלית חשובה פחות מזו המכריזה על שינוי בדירוג האשראי של ישראל, מדוע להבליט זאת על פני מרבית השער של המוסף הכלכלי של העיתון?
לפני שנה, אגב, כש"ממון" חגג עם לפיד את הדירוג החיובי, ב"ישראל היום" דווח על כך בתחתית המדור הכלכלי בעמ' 23. שר האוצר לפיד לא זכה לכך שתצלומו ילווה את הידיעה החיובית. הוא עצמו הוזכר רק בפסקה האחרונה שלה. הידיעה עצמה היתה קטנה, שולית, נטולת רגש, עונה להגדרה "אזכור בעיתונות". בדיוק לפי אמות המידה העדכניות של סבר פלוצקר.
עכשיו זה רשמי
קל מאוד להבחין כי חיים שיין, פרשן בכיר ב"ישראל היום", תומך בהצעת החוק המכונה "חוק הלאום", שתובא היום לאישור הממשלה. מאמר מאת שיין, הרואה אור בכפולה הפותחת של "ישראל היום", נושא את הכותרת "להזכיר לכולם: מדינה יהודית" וכולל ביטויים כגון "אלפיים שנה", "התגשמות כל התקוות" ו"מהגלות לגאולה".
העמדה המערכתית של "ישראל היום" גם היא תומכת בהצעת החוק, אם כי הסימנים לכך פחות מובהקים. בכל זאת, קשה לפספס. אם פובליציסט משתמש במלים מפורשות, מערכת עיתון משתמשת במסגור – ניסוח הכותרות, בחירת תצלומים, עיצוב ועימוד, הדגשות והצנעות.
"מדינת הלאום של העם היהודי" היא הכותרת הראשית שנבחרה להידפס בלב שער העיתון, לבן על רקע כחול. "הגדרה לישראל" היא הכותרת שמתנוססת מעל הכפולה הפותחת. התצלום המלווה את הכותרת הראשית הוא של מתפרע מבעיר צמיגים ליד מחסום קלנדיה. התצלום המרכזי בכפולה הפותחת הוא של דוד בן-גוריון מכריז על הקמת המדינה.
בתחילת החודש, כשהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אורית קורן, קבעה בנוגע ל"חוק 'ישראל היום'" כי "לעת הזו לא נתגבשה תשתית המאפשרת לבסס את חוקתיות ההצעה", נופף בכך העיתון בכותרתו הראשית. "היועמ"ש: החוק נגד 'ישראל היום' לא חוקתי", נכתב בה. כותרת המשנה נוסחה אז כך: "טוב, מה עוד הם רוצים? עכשיו זה רשמי – לחוק נגדנו אין הצדקה עניינית, והוא פוגע בזכויות יסוד חוקתיות".
במהלך סוף-השבוע הנוכחי תקף היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין את הצעת חוק הלאום. לדברי וינשטיין, "ההצעה מעוררת קשיים של ממש", שכן "יש בהסדרים המסוימים המוצעים בהצעת החוק כדי לשנות שינוי של ממש את עקרונות היסוד של המשפט החוקתי, כפי שעוגנו במגילת העצמאות ובחוקי היסוד של הכנסת, ולרדד את המאפיין הדמוקרטי של המדינה".
הבוקר מופיעה התנגדות היועץ המשפטי לממשלה לנוסח "חוק הלאום" בשולי הכותרת הראשית החגיגית של "ישראל היום" ובעומק הידיעה המרכזית בכפולה הפותחת. תצלום של וינשטיין צמוד לגוף הידיעה על הצעת החוק, אולם לצדו, ולמעשה מעליו, מופיע תצלום של ח"כ יריב לוין, שתקף את היועץ המשפטי על עמדתו.
ב"ידיעות אחרונות", לעומת זאת, נותנים ליועץ וינשטיין בלעדיות על כותרת הגג לראשית ("לא ראוי שהממשלה תתמוך בחוק הלאום") ומצרפים שחקן חיזוק – שר המשפטים לשעבר וממקורבי העיתון, פרופ' דניאל פרידמן, שתמצית רשימתו מתפרסמת בלב השער תחת הכותרת "חוק מיותר בעיתוי נפיץ". "חוק הלאום לא יוסיף דבר ולא יפתור דבר", כותב פרידמן. "[...] במצב הנפיץ כיום הוא רק עלול לגרום נזק ולהחריף את יחסינו עם בני המיעוטים". הסיקור בכפולה הפותחת מפשיט מהצעת החוק את העקרונות הממלכתיים הנכבדים שמצמיד לה "ישראל היום" ומציג אותה כחלק מהעיסה הפוליטית של הכנסת הישראלית ("נתניהו מציג: תרגיל באזרחות", "הדיל שגיבש ראש הממשלה", "מחטף לצורכי פריימריז").
עיתון "הארץ", שמתנגד להצעת החוק באופן עקבי, מעניק לעמדת וינשטיין את הכותרת הראשית בעיתון. "החוק אינו רק מתעלם מעקרון השוויון, הוא עלול לבצר אפליה והדרה", מתמצתת כותרת על שער "הארץ" את מאמר הפרשנות של אייל גרוס.
עקרון השוויון
על ההבדל בין ההתנגדות של "ידיעות אחרונות" ל"חוק הלאום" לבין ההתנגדות של "הארץ" לחוק אפשר ללמוד גם מסיקור עניינים אחרים בעיתונים.
א. בשער "ידיעות אחרונות" מובלטת ידיעה שלפיה פאב בכרמיאל לא איפשר לדרוזי שלחם בעזה במהלך מבצע "צוק איתן" להיכנס לתחומו. בכפולת האמצע של העיתון מודגש פעם נוספת הניסיון הקרבי של האזרח הדרוזי, ואף מצורף תצלום שלו במדי לוחם בזמן המבצע בעזה. הביקורת ב"ידיעות אחרונות" נגד בעל פאב שהפלה אזרח דרוזי שלחם כחייל מכשירה אפליית אזרחים ערבים שאינם משרתים בצה"ל.
ב. השאלה היומית שמוצגת בפתח המוסף "24 שעות" היא "האם החלטת ראש עיריית אשקלון, איתמר שמעוני, להפסיק העסקת ערבים ליד גנים לגיטימית?". שני הטורים שמתחת לשאלה, זה שמשיב בחיוב וזה שמשיב בשלילה, מוצגים כלגיטימיים באותה המידה.
עיתונות עם אג'נדה
ב"דה-מרקר" מופיעה ידיעה מאת אבי בר-אלי תחת הכותרת "סילבן שלום סלל את הדרך להסכם מעורר המחלוקת של תשובה ודייוויד גילה". לפי הדיווח, שר האנרגיה סילבן שלום "חתם בשבוע שעבר על תיקון גבולות רשיון הקידוח של תנין (אלון A) – חודשיים לאחר המלצת מועצת הנפט לעשות כן. בכך הוסר למעשה המכשול האחרון לפני הגשת הסדר הפשרה מעורר המחלוקת, שעליו סיכם הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דייוויד גילה, עם קבוצת דלק ונובל-אנרג'י".
עורך "דה-מרקר", סמי פרץ (צילום: "העין השביעית")
הסדר הפשרה, מזכיר בר-אלי, מאפשר לדלק ולנובל להמשיך להחזיק ב-85% ממאגר הגז הענק לווייתן. "ההסדר גרר ביקורת מחשש להנצחת מונופול דלק ונובל על עתודות הגז", מוסיף בר-אלי. "הוא הותנה בתיקון גבולות הרישיון של תנין, ולכן הגשתו לאישור בית-הדין להגבלים עוכבה עד לאישור מועצת הנפט וחתימת השר שלום".
הידיעה כולה מחזיקה פחות מ-150 מלה. היא אינה מלווה בתצלום של השר שלום, בעל ההון תשובה או הרגולטור גילה. היא מתפרסמת באמצע טור צד בעמ' 10 של "דה-מרקר".
האם השר שלום היה חותם על תיקון הגבולות של מאגר תנין לו היה "דה-מרקר" פוצח בשבועות האחרונים בקמפיין אגרסיבי נגדו? האם היה הרגולטור גילה מאשר הסכם פשרה שמותיר את הבעלות על מאגר הענק לווייתן בידי דלק ונובל לו היה "דה-מרקר" מוביל מסע עיתונאי נחרץ נגד היוזמה? לעולם לא נדע. מאז שמייסד העיתון גיא רולניק יצא לחו"ל ואת תפקיד עורך "דה-מרקר" ממלא סמי פרץ, העיתון, לטוב ולרע, כבר לא מוביל קמפיינים שכאלה בעמודי החדשות שלו.
בשולי החדשות
במדור חדשות החוץ של "ישראל היום" מתפרסם "תצלום" של "חייזר".
בתחתית עמ' 16 של "ידיעות אחרונות" מתפרסם תצלום של שר החינוך, שי פירון, משתתף במירוץ.
ענייני תקשורת
בכל העיתונים מדווח על מותו של הסופר והעיתונאי ישראל זמיר, בנו של יצחק בשביס-זינגר. זמיר עבד שנים רבות ב"על המשמר", ערך את המוסף "חותם" ושימש עורך המשנה של העיתון. "ניצוץ מכשרונו הגדול של אביו היה בו, למרות הריחוק הרב ביניהם", מצטטת ב"מעריב" כרמית ספיר-ויץ מהספד שכתב אהוד בן-עזר. "אביו כתב על פולין, ורשה וניו-יורק, והוא כתב על ההוויה הישראלית של קיבוץ ומלחמות, כשנופים של ארה"ב משתלבים בסיפוריו המרתקים. למרבה הצער, הוא לא זכה להערכה הספרותית לה היה ראוי".
הראל עילם מדווח ב"כלכליסט" כי האיחוד-האירופי שוקל לכפות על גוגל לפצל את עסקיה.
רותי זוארץ מראיינת את כרמלה מנשה עבור המוסף היומי של "מעריב". "אני לא יושבת לקפה עם שר הביטחון או עם הרמטכ"ל, אני לא חייבת לאף אחד כלום", היא אומרת.