ניגודי עניינים
א. יניב קובוביץ מדווח ב"הארץ" כי המפכ"ל יוחנן דנינו, השר להגנת הסביבה עמיר פרץ וח"כ מאיר שטרית בילו יחדיו בחודש שעבר במסיבה שאירגן איש העסקים הישראלי אלי אלעזרא. אלעזרא, כך מוסבר, הוא בעל השליטה בחברת הביטוח הכשרת-היישוב, חברת הליסינג אלבר וחברת הבנייה אפרידר.
מהדיווח של קובוביץ עולה כי נוכחותם במסיבה עוררה תהייה בנוגע לניגוד עניינים: חברת אלבר-מוטו, שבבעלות אלעזרא, זכתה בשנה שעברה במכרז לאספקת קטנועים למשטרה לשלוש השנים הקרובות, עם אפשרות הארכה לשנתיים נוספות; אנשי משרדו של השר פרץ חברים בוועדה הבוחנת בימים אלה תיקון לחוק החופים, שעלול לפגוע בעסקיו של אלעזרא, המתכנן בנייה נרחבת על קו החוף של אשקלון. ביחס לשר שטרית מזכיר קובוביץ את פרשת עוזרת הבית שהסתיימה לאחרונה בלא כלום ואת העובדה כי שטרית ידוע, כמו המפכ"ל דנינו, כתומך עקבי במאגר הביומטרי. קובוביץ אינו מציין כי יש קשר כלשהו בין פרשת העוזרת של שטרית או תמיכתו במאגר הביומטרי לבין איש העסקים אלעזרא, ומשום כך האזכור של שתי הפרשות הללו מעורר תחושה לא נוחה, של רדיפה סתמית.
"לא אלי עזרא ולא אף אחד מהנוכחים לא דיברו איתו על עיסוקיהם", נמסר מלשכת השר פרץ. "צי התחבורה של משטרת ישראל מתנהל מול מינהל הרכב הממשלתי", הבהיר דובר המשטרה. "אין פה שום הון ושום שלטון", מסר ח"כ שטרית. "גם לפוליטיקאים מותר שיהיו חברים", מצוטט אלעזרא עצמו.
ב. סיון איזסקו מחזיר את קוראי "דה-מרקר" אל מרץ האחרון, אז אולץ ריקי בכר לפרוש מתפקידו כיו"ר ועד עובדי דיסקונט, לאחר 32 שנה בתפקיד. בכר, מזכיר איזסקו, היה יו"ר ועד מיליטנטי, שאיים בשביתות בכל פעם שמנהלי הבנק לא נענו לדרישותיו. לפרישתו השנה קדם מאבק משפטי קצר שהסתיים בנצחון הבנק והפסד לבכר. אחת הטענות המרכזיות של שופטת בית-הדין לעבודה בהחלטה כי יש לקבל את עמדת הבנק ולפיה על בכר לפרוש מתפקידו נגעה לעמדת ההסתדרות. ארגון העובדים שבו מאורגנים עובדי דיסקונט, אז בראשות עופר עיני, לא יצא להגנת בכר. חודשים אחדים לאחר החלטת בית-הדין לעבודה מונה עיני ליועץ מיוחד להנהלת דיסקונט במאבקה מול העבודה המאורגנת בבנק.
איזסקו אינו טוען כי הנהלת הבנק ועיני היו במגעים לקראת העסקתו כיועץ להנהלת הבנק שעה שההסתדרות בראשותו החליטה שלא לתמוך במאבקו של בכר על תפקידו. למעשה, איזסקו עצמו נוקב במועד של חמישה חודשים לאחר מתן פסק הדין כמועד שבו החלה הנהלת הבנק לדון עם עיני על תנאי העסקתו במשרתו החדשה.
חשוב שיידעו בארץ
שלושת הטבלואידים ממשיכים להקדיש את מירב תשומת הלב לסופת שלגים בנפאל שהביאה למותם של כמה עשרות מטיילים, ובהם לפחות שלושה ישראלים.
"ידיעות אחרונות" הוא העיתון היחיד שלו שליח מטעמו בנפאל (דניאל אדלסון), אולם את הציטוט שמשמש כותרת ראשית לעיתון הבוקר מחלץ דווקא עיתונאי שנותר בישראל (איתמר אייכנר). "צעקתי: תמר קומי, תדמייני שאת בטיסת קרב מול אויב, ואת לא מתייאשת. היא שאלה: אנחנו נחיה?", אמרה מטיילת המזוהה כ"שני" לאחת ההרוגות בסופה, תמר אריאל, זמן קצר לפני שזו מתה.
"ללא תושייתה של שני וללא תושייתם של מטיילים נוספים שנאבקו על חייהם ועל חיי חבריהם, רשימת הקורבנות עלולה היתה להיות ארוכה הרבה יותר", כותב אייכנר, ומביא ציטוטים מדברים שאמרה הטיילת "לחבריה". תצלום של שני תופס למעלה ממחצית העמוד בעיתון ועליו מוטבעת הסטמפה "הגיבורה של הסופה". נראה שזה רק עניין של זמן עד שתעניק ראיון רשמי נרחב לעיתון. אדלסון, שנמצא בקטמנדו, מדווח כי כל שקעי החשמל בבית חב"ד בעיר תפוסים על-ידי מטענים של מכשירי טלפון ניידים.
ב"מעריב" מתפרסם דיווח מאת אור הלר, שליח חדשות ערוץ 10 לנפאל. הלר מביא עדויות מפי כמה ניצולים. אחד מהם, איתן עידן, אומר לו בין היתר: "יש כל מיני שמועות על אנשים שהצילו ישראלים. הישראלים הצילו את עצמם – וזה חשוב לי מאוד שיידעו בארץ".
חדר המצב במשרד החוץ, 16.10.14 (צילום: יונתן זינדל)
"ישראל היום" מדווח על האירוע בנפאל מישראל ולמען ישראל. תחת הכותרת "ישראליות ללא גבולות" מדווחים חמישה מכתבי העיתון על מצבם של הטיילים הישראלים בנפאל. לצד הדיווח מתפרסם טור מאת אבישי שפיצברג, הקושר בין יוקר המחיה בישראל לערבות ההדדית.
תחת הכותרת "המילקי יקר, אך חילוץ תקבלו רק מישראל" כותב שפיצברג כי "קנדה, גרמניה, פולין ושאר המדינות לא בדיוק שלחו מטוסים, רופאים ושגרירים כדי לטפל באזרחיהן עשרות אלפי קילומטרים מהבית. רוב המדינות הללו, שעד לא מזמן הטיפו לנו שהחיים שם יפים וקלים יותר, לא שלחו סיוע דוגמת מדינת ישראל, ואם כן – הוא כלל לא מתקרב לזה של ישראל". מאמר המביע דעה זהה מתפרסם במדור המאמרים של העיתון (אלי חזן).
לפי הדיווח של "ישראל היום", ראש אגף טראומה ורפואה דחופה בבית-החולים הדסה, פרופ אבי ריבקינד, ועמיתו ד"ר יוליוס גולנדר מטפלים בפצועים בנפאל. למדינה ההררית הגיעה גם משלחת סיוע של צה"ל ובה "פסיכולוג, פסיכיאטר ומפקד", כמו גם נציגות של אנשי מד"א. חברת הביטוח הראל, כך נכתב, שכרה מטוס שהיה אמור לחזור הלילה עם כמה מהפצועים הישראלים. ידיעה נפרדת מוקדשת לעובדה כי יחד עם הפצועים הישראלים הועלתה למטוס ששיגרה חברת הראל גם תינוקת שנולדה לפני שבועיים מאם פונדקאית בנפאל וזקוקה לטיפול רפואי. "אנחנו חברת ההצלה היחידה שמחזירה ישראלים מנפאל, ללא כל קשר לחברה שבה הם מבוטחים", מצוטט משום-מה בידיעה אדם עלום שם המייצג את חברת הראל.
ב"ידיעות אחרונות", לעומת זאת, מציירים תמונה מעט שונה, וממנה עולה כי גם מדינת ישראל "לא בדיוק שלחה מטוסים". לפי דיווח המתפרסם בעיתון זה, המטוס ששוגר לנפאל ואמור לחזור כעת עם כמה מהפצועים הישראלים הוא מטוסו הפרטי של איש העסקים דן גרטלר, שנידב אותו למשימה. חברת הראל, שכלל אינה מוזכרת בדיווח, היא ממילא חברת ביטוח ולא זרוע רשמית של המדינה. מהשוואת כלל עיתוני הבוקר עולה כי מי שנשלח מטעם ישראל לנפאל הם פסיכולוג ופסיכיאטר צבאיים וכן רופא ופרמדיק מטעם מד"א. לא מדווח אם הביאו עימם גביעי מילקי.
עדכון
בשער "ממון", המוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות", מתנוססת דמותו של נאור נרקיס, שנחשף במהלך סוף-השבוע בחדשות ערוץ 10 כיוזם "מחאת המילקי". "אתה עוסק בתיווך?", שואל אותו כתב העיתון עופר פטרסבורג במסגרת מה שמוגדר "ראיון מיוחד". "אני לא סוכן נדל"ן ואין לי שום רישיון אפילו לעסוק בזה", משיב נרקיס. לערוץ 10 הוסיף: "אין לי מושג מאיפה המציאו את זה".
"ישראל היום", 13.10.14
"ישראל היום" דיווח לפני שבוע על היוזם האלמוני של המחאה תחת הכותרת "מנהיג מחאת המילקי קשור לתיווך נדל"ן בגרמניה", וזאת על סמך "שמועות" ו"חומרים בלתי מאומתים אשר החלו להסתובב ברחבי האינטרנט". הבוקר מדווחים שטרנליכט וזאב קליין על זהותו של יוזם המחאה בידיעה קצרצרה המתפרסמת בעומק העיתון. השניים מזכירים כי בראיון לערוץ 10 "הדף [נרקיס] את הטענות כי יש לו עסק לתיווך נדל"ן".
יוקר המחיה בתקשורת על גווניה
לצד הראיון ב"ממון" עם נרקיס מתפרסם טור מאת הפרשן הכלכלי הבכיר של העיתון, סבר פלוצקר, המדגיש את הירידה במדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר בפרט ובשנה האחרונה בכלל. "יוקר המחיה, כך אומרת הסטטיסטיקה, הוקל השנה במידה משמעותית", כותב פלוצקר, "אך לחינם תחפשו ביטוי לכך בתקשורת על גווניה".
מתחת לידיעה הקצרצרה על נרקיס ב"ישראל היום" מתפרסם המדור הקבוע שבודק את עלותם של מוצרים שונים בישראל בהשוואה למדינות אחרות. 330 גרם פסטרמה, כותבת היאלי יעקבי-הנדלסמן, יקרים בישראל יותר מאשר בארה"ב, אך זולים לעומת בריטניה.
ב"כלכליסט" משיקים הבוקר מיזם חדש המוקדש ל"שקיעתו בחובות של מעמד הביניים". "הר החובות של משקי הבית צמח ב-46% מסוף 2008", נכתב בפתח כותרת המשנה לרשימה מאת שאול אמסטרדמסקי וגולן פרידנפלד, המציגה את המיזם. בעוד יומיים, מבטיחים השניים, יעלה לאתר העיתון סרט באורך של כמחצית השעה שהכינו על מצוקת החוב של מעמד הביניים בישראל.
"כשיצאנו לדרך לצלם את הסרט", הם כותבים, "לא הצלחנו להכריע בינינו של מי האחריות: אם זו התנהלות חסרת אחריות של הציבור, או שיוקר המחיה הנוסק והמשכורות שקפאו במקומן לא ממש מאפשרים לנו להתאים את ההוצאות להכנסות; האם אלה הבנקים שדוחפים לנו אשראי בלי הכרה או שהרגולטור נרדם בשמירה? אחרי שנת עבודה אנחנו עדיין חלוקים, אבל דבר אחד ברור: כל עוד המשק לא במיתון, האבטלה נמוכה ונתוני המאקרו נראים יחסית טוב, בעיית החובות תמשיך לבעבע מתחת לפני השטח. אבל ברגע שהמיתון יתפרץ, האבטלה תרים את ראשה. וכשזה יקרה, אנשים יתקשו לעמוד בהחזר חובות כל-כך גבוה".
כפולה נוספת ב"כלכליסט" מוקדשת לכתבה ראשונה בסדרה שעתידה להציג משפחות השקועות בחובות. הבוקר, משפחת קידר מקריית-חיים. "כשנכנסנו לסחרור, הבנק לחץ שניקח הלוואות", הם מספרים. "הם אמרו לנו שאם לא ניקח הלוואה לכיסוי המינוס, הצ'ק לגן יחזור. דחפו לנו בכוח הלוואות בסכומים שלא נותנים לנו מענה בכלל".
פוליטיקה
עימות מילולי בין מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי לשרים הישראלים נפתלי בנט וגלעד ארדן גורם לעיתונים לתפוס עמדה.
"וושינגטון זועמת על בנט: 'סילף את דבריו של קרי'", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב". מאמר פרשנות מאת בן כספית מבקר אף הוא את בנט וארדן על שביקרו פומבית את בת-הברית של ישראל. "שיא של חוסר אחריות, כפיות טובה וטירוף מערכות ישראלי", מגדיר זאת הפרשן. בעומק המאמר מזכיר כספית כי הם הלכו בדרכו של בנימין נתניהו, שיום לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב ברק אובמה נועד עם שלדון אדלסון, פטרונו ומי שהשקיע 100 מיליון דולר בניסיון להדיח את אובמה מהבית-הלבן.
ב"ידיעות אחרונות", עיתון הנוטה חסד קבוע לבנט, תופס הפרשן בן-דרור ימיני עמדה הפוכה, ומתמקד בביקורת על קרי. "האיש שבוי בקונספציה הפוסט-קולוניאלית, שמאשימה את ישראל בכל צרות העולם", הוא כותב. ב"ישראל היום" מבקרים הן את קרי והן את בנט, יריבו של ראש הממשלה נתניהו. תחת הכותרת "פירוש רש"י? פירוש קרי" מדווחים יוני הרש ושלמה צזנה על חילופי הדברים. לידיעה נלווים שלושה תצלומים, של קרי ובנט כמובן, אולם במקום תצלום של גלעד ארדן, מנאמניו של ראש הממשלה נתניהו, שביקר כמו בנט את הממשל האמריקאי, מתפרסם תצלום של בעל-בריתו של ראש הממשלה ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון, שקרא להכרת תודה כלפי ארה"ב על הסיוע הבטחוני שהיא מעניקה לישראל.
בשולי החדשות
א. ב"מעריב" מתפרסמת ידיעה תחת הכותרת "אב דרס למוות את בתו בת השנתיים". מכותרת המשנה עולה כי הנהג ובתו בדואים. ב"ישראל היום" מדווח על המקרה תחת הכותרת "הקטל בכבישים; 2 נהרגו ו-13 נפצעו". ב"ידיעות אחרונות" לא מדווח על המקרה, אם כי בכפולת האמצע מתפרסמת ידיעה נרחבת על מותו של אופנוען בתאונת דרכים. ב"הארץ" לא מדווח כלל על תאונות הדרכים מסוף-השבוע.
ב. שלמה צזנה מדווח ב"ישראל היום" על תוצאות סקר דעת קהל שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת במדינה ישראל. באופן חריג, העובדה כי הסקר בוצע בקרב יהודים בלבד מודגשת בכותרת הידיעה: "סקר: רוב הציבור היהודי נגד מדינה פלשתינית". גם בידיעה עצמה נכתב כי "נשמר הרוב המוצק בציבור היהודי-הישראלי שמתנגד להקמת מדינה פלשתינית". נוסחים אלה שונים בתכלית מהמקובל בעיתון הנפוץ בישראל, שם נוהגים לפרסם דרך קבע סקרים שבוצעו בקרב יהודים בלבד ולהציג את התוצאות כאילו הן מייצגות את דעת הקהל של "הציבור" או "הישראלים". יש לקוות שזו תחילתה של מדיניות חדשה ולא טעות אנוש חד-פעמית.
ג. ברק רביד מדווח ב"הארץ" כי גרמניה הסכימה להעניק לישראל הנחה של כ-300 מיליון יורו לרכישת ספינות טילים שנועדו להגן על מתקני הגז בים התיכון. בידיעה ניתן מפי "פקידים ישראלים בכירים" קרדיט נדיב לשר החוץ אביגדור ליברמן על תרומתו למגעים עם גרמניה, וכן לשר יאיר לפיד וליועץ לביטחון לאומי יוסי כהן.
ד. נועם אמיר מדווח ב"מעריב" כי "מספר גבוה יחסית של חיילי צה"ל נזקק לסיוע נפשי בעקבות מבצע 'צוק איתן' ביחס למבצעים אחרים בעבר". בצבא, מציין אמיר, מסרבים לפרסם את המספר המדויק של החיילים שנזקקו לעזרה נפשית בעקבות המבצע.
ובינתיים, בירושלים
"בשל המהומות: ארה"ב פירסמה אזהרת מסע לעיר העתיקה בירושלים", מדווח שלמה צזנה ב"ישראל היום".
פלסטיני מיידה אבנים בירושלים, 17.10.14 (צילום: יונתן זינדל)
במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מפרסם עופר פטרסבורג את חוויותיו מנסיעות ברכבת הקלה בירושלים. "בתחנת גבעת-התחמושת, כמה סמלי, הקרונות מתרוקנים", הוא כותב, "רוב הנוסעים היהודים יורדים מפוחדים". בהמשך הכתבה מוסיף פטרסבורג: "דווקא בתחנות הערביות עולים עשרות נוסעים. התחנה הרוסה לגמרי. אין זכוכיות, והשברים של הסוככים לא שוקמו. סימני ההצתה עוד נראים".
"בירושלים ממש קל לסמן את התוואי הנכון של גדר ההפרדה סביב העיר", כותב גלעד שרון במדור הדעות של "ידיעות אחרונות". "הגדר צריכה להשאיר בחוץ את כל המקומות שידוע שאם תעבור בהם הרכבת, היא תיסקל באבנים [...] מה תפסיד ירושלים אם נוציא ממנה את הכפרים שסופחו אליה באופן מלאכותי? כלום. היא רק תרוויח [...] את העיר העתיקה (בסך-הכל פחות מקילומטר אחד רבוע) צריך לשמור לעצמנו לתמיד, וכך גם את השכונות הצמודות לה. אבל מהשוליים המכבידים צריך להיפרד, ויפה שעה אחת קודם".
עושים לביתם
דני אדינו אבבה מדווח ב"ידיעות אחרונות" על שינוי במדיניות הקרן-לידידות בראשות הרב יחיאל אקשטיין. השינוי במדיניות, כך עולה מהידיעה, אינו נוגע לשיתוף הפעולה המסחרי הקבוע של הקרן עם העיתון.
ענייני תקשורת
אופיר דור מדווח ב"כלכליסט" כי "משרד התקשורת עשוי להיות מוכפף למשרד ראש הממשלה, כך ששר התקשורת הבא יהיה שר במשרד רה"מ".