מידע ראשוני שגוי שנמסר לעיתונאים על-ידי דובר צה"ל ממשיך להתפרסם בכלי תקשורת ישראליים. מבצע "צוק איתן", שעצם קיומו הוכחש על-ידי שורה של כלי תקשורת ישראליים שעות אחדות לפני צאתו, זימן לעיתונאים מקומיים וזרים סיטואציות רבות שבהן נאלצו להכריע כיצד להציג לקהל הרחב מידע ראשוני או בלתי בדוק. הדיווחים על אחת ההיתקלויות הקטלניות האחרונות במבצע ממחישים, שוב, כיצד האופן שבו מסתמכים כלי התקשורת הישראליים על מידע ראשוני שמפיץ דובר צה"ל גורם להם למסור לציבור מידע שגוי המוצג כעובדה שנבדקה על-ידי הכתבים.
על אף שהמידע על מחבל מתאבד שכביכול לקח חלק בקרב נמסר לכלי התקשורת מידי גורמים בצה"ל, רבים מהעיתונאים שהעבירו את הטענה לקהלם בחרו להציגו כעובדה בדוקה, ולא כטענה מפי גורם הלוקח חלק פעיל במערכה
בשעות הצהריים של יום שישי האחרון (1.8.14) החלו להתפרסם בתקשורת הישראלית דיווחים על תקרית שאירעה לכוח קרקעי שנכנס לעיר רפיח. על-פי הדיווחים, שפורסמו שעות אחדות לאחר התקרית, מחבל מתאבד שפוצץ עצמו ליד לוחמים של צה"ל והרג שניים מהם איפשר לחוליית לוחמי חמאס לחטוף חייל ישראלי.
בדיקות מטעם צה"ל שממצאיהן פורסמו בתקשורת העלו מאוחר יותר כי החייל הנעדר, הדר גולדין, נהרג בעת החטיפה, או לכל המאוחר במהלך חילופי האש שאירעו אחריה. בדיקה אחרת שבוצעה בצה"ל הפריכה פרט נוסף שהופיע בדיווחים על השתלשלות התקרית: בהיתקלות כלל לא לקח חלק מחבל מתאבד.
על אף שהמידע על מחבל מתאבד שכביכול לקח חלק בקרב נמסר לכלי התקשורת מידי גורמים בצה"ל, רבים מהעיתונאים שהעבירו את הטענה לקהלם בחרו להציגו כעובדה בדוקה, ולא כטענה מפי גורם הלוקח חלק פעיל במערכה.
כך עשו, למשל, בתוכנית "אולפן שישי" בערוץ 2, שבה הוצג קיומו של המחבל המתאבד כעובדה בכיתוב אינפורמטיבי ששובץ בתחתית המסך, ולא כטענה ראשונית שיש להטיל בה ספק. הכתב והפרשן הצבאי רוני דניאל, שתיאר את התפתחות התקרית, ציין כי "התמונה עדיין לא בהירה", אך לא מצא לנכון לסייג את המידע על אודות מחבל מתאבד, שהוצג רץ אל החיילים ומתפוצץ בסרטון מונפש ששולב בדיווח.
מתוך הסרטון שהוצג בתוכנית "שישי" בערוץ 10, 1.8.14 (צילום מסך)
על-פי הסרטון ששודר ב"אולפן שישי", המחבל המתאבד פוצץ עצמו מחוץ לבניין שאליו ניסו החיילים להיכנס. במגזין "שישי" של חדשות ערוץ 10 הוצג סרטון מונפש דומה, אך בו המחבל המתאבד פוצץ עצמו בתוך הבניין. במהלך התוכנית הציגו הכתב הצבאי אור הלר והמגישה טלי מורנו את קיומו של המחבל המתאבד כעובדה, וללא סימוכין. באתר "נענע10" הסבירו אור הלר ואלון בן-דוד לגולשים כי השתתפותו של המחבל המתאבד בתקרית עולה "מפרטי האירוע".
תרשים המציג את השתלשלות התקרית על-פי התחקיר הצה"לי המעודכן, "ידיעות אחרונות", 4.8.14 (לחצו להגדלה)
קיומו של המחבל המתאבד הוצג כעובדה גם על-ידי רבים מאתרי החדשות והעיתונים מהזרם המרכזי. כך קרה בדיווחים על התקרית שהתפרסמו באתר "וואלה", באתר nrg, באתר החדשות הישראלי בשפה האנגלית Times of Israel ובאתר "ישראל היום" (במהדורה המודפסת של החינמון נוספו המלים "ככל הנראה"). בעיתון "מעריב" יוחס המידע על המחבל המתאבד ל"תחקיר התקרית", אך לקוראים לא הובהר אם מדובר בתחקיר צבאי או עיתונאי.
באתר "הארץ", לעומת זאת, מצאו לנכון לציין כי המידע על המחבל המתאבד נמסר מידי גורמים צבאיים רשמיים, אם כי הקפידו על כך באופן רופף. בידיעה מאת גילי כהן, חיים לוינסון וניר חסון, שפורסמה באתר שעות אחדות לאחר ההיתקלות, הוצמדו המלים "לפי צה"ל" לתיאור השתלשלות המקרים. בידיעה אחרת שפורסמה באתר "הארץ" הובהר כי מדובר בגרסה שנמסרה מידי דובר צה"ל. בידיעה שפורסמה במהדורה המודפסת כעבור יומיים ציינו כתבי "הארץ" גילי כהן וג'קי חורי כי באתר ההיתקלות "נמצאה גופת מחבל, שככל הנראה נשא על גופו חגורת נפץ".
על אף הסייגים שהוצמדו למידע שהביאו כתבי "הארץ", העורכים שניסחו את כותרותיהן של הידיעות באתר ובמהדורה המודפסת דווקא בחרו למסגר את הטענה כעובדה. כך עשו גם עורכי הידיעה על ההיתקלות באתר ynet, שם טענה מפי "גורם צבאי" אנונימי שנכללה בדיווח הפכה לעובדה בכותרת (במבזק בלתי חתום שפורסם ב-ynet הובא המידע כעובדה). בדיווח שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות" יומיים לאחר התקרית כתב יוסי יהושוע על "מחבל מתאבד", אך הקפיד שלא לכתוב כי האיש פוצץ עצמו, וציין כי תקף את החיילים "בדרך שעדיין נבדקת". למחרת דיווח יהושוע כי החיילים הישראלים נהרגו מירי, והדגיש כי בדיקה צה"לית שללה את האפשרות שנהרגו בתקיפת מחבל מתאבד.
עיתונאים זרים מראיינים את סא"ל פיטר לרנר, ראש ענף תקשורת זרה בדובר צה"ל, בסיור של לשכת העיתונות הממשלתית. לצדו ניצן חן, מנהל לע"מ (צילום: לע"מ)
כלי התקשורת הישראליים שפירסמו כעובדה מידע צה"לי ראשוני ולא מדויק יכולים היו להימנע מהכשל לו אימצו נוהל השגור אצל כמה מעמיתיהם הזרים: ייחוס של מידע ראשוני למקור שמסר אותו. כך למשל עשו בסוכנות הידיעות רויטרס, שם ייחסו המידע על פעולת ההתאבדות לדובר צה"ל, ואף נקבו בשמו של הקצין שמסר אותו, פיטר לרנר. ייחוס דומה נכלל בדיווח על התקרית ברשת CNN ובכלי תקשורת בינלאומיים נוספים.
העצה הזאת טובה שבעתיים כשמדובר במקור המייצג את אחד הצדדים המעורבים בתקרית, העשוי לארוז מידע באופן שייטיב עימו, להסתיר פרטים שעשויים להזיק לו ואף למסור לעיתונאים מידע לא נכון בעליל. ערכו של הנוהל הפשוט הזה מתחדד אף יותר לנוכח אי-יכולתם של הכתבים הישראלים להיכנס לאזורי הקרבות ללא ליווי צה"לי, ולנוכח הקושי או אי-הרצון לאמת מידע מסוג זה באמצעות בדיקתו מול גורמים פלסטיניים או בינלאומיים, שלהם יש גישה נוחה יותר לאזור ולעדי ראייה פוטנציאליים.