"אפשר גם להזכיר את הציבור הענק המתגורר בשכונות מצוקה או בערים ללא תקווה ועתיד, שעתה קיבל לגיטימציה ציבוריות להטביע את יגונו לא רק במשקאות חריפים אלא גם במריחואנה, בגראס וחלילה גם בחשיש"

(אסף גולן, nrg מעריב, 13.10.13)