ברוב מדינות העולם, העט או מקלדת המחשב הם כלי הנשק היחידים שעומדים לרשותו של עיתונאי, אבל בפיליפינים הועלתה לאחרונה הצעה רשמית לצייד אנשי תקשורת בכלי נשק של ממש. את הרעיון לחמש עיתונאים באקדחים הציע בסוף חודש מאי שר המשפטים, ראול גונסלס, בעקבות מקרה נוסף של רצח שדרן רדיו. על־פי דיווחי ארגונים בינלאומיים, זינקה המדינה בשנים האחרונות לצמרת המדינות המסוכנות ביותר בעולם לכתבים, לצלמים ולשדרי רדיו. רק עיראק קטלנית ממנה.

הפעם היה הקורבן פרננדו בטול, שנורה למוות על־ידי רוכבי אופנוע שעקבו אחר מכוניתו, כשהיה בדרכו לאולפן השידור. שבועיים קודם לכן נמצאו ליד ביתו שני רימוני יד ומכתב שבו הוזהר לחדול מהתבטאויותיו הביקורתיות ברדיו על גורמים בשלטון המקומי בעיר מגוריו פוארטו־פרינססה, דרומית־מערבית למנילה. בטול הוא איש התקשורת ה־42 שנרצח בגלל עיסוקו מאז עלתה לשלטון הנשיאה גלוריה ארויו בשנת 2001.

העיתון "מנילה טיימס" קבע לאחרונה כי למרבית מקרי הרצח של עיתונאים בפיליפינים יש מכנה משותף: הם בוצעו בשליחות פוליטיקאים שביקשו לחסל את מבקריהם והאמינו כי הם חסינים בפני חקירה והעמדה לדין. עיתונים אחרים הוסיפו לרשימת החשודים גם אנשי עסקים מפוקפקים, פקידים מושחתים וסתם גנגסטרים עם קשרים בצמרת.

ארגוני העיתונאים בפיליפינים, למעט קבוצה קטנה של כתבים, מיהרו לדחות את הרעיון להצטייד באקדחים ואמרו כי ההצעה היא הודאה בכשלונה, ואולי גם אי רצונה, של הממשלה להגן על אנשי תקשורת. גם מזכ"ל הפדרציה הבינלאומית של עיתונאים, אידן וייט, מתח ביקורת חריפה על ההצעה והזהיר כי חימוש העיתונאים רק יגביר את שפיכות הדמים.

ימים אחדים לאחר רצח בטול עצרה המשטרה שוטר מקומי כחשוד עיקרי ברצח. העילה, לדברי החוקרים: השדרן בטול מתח עליו ביקורת ברדיו, לאחר שהשוטר נראה שולף אקדח מול פניה של מלצרית במסעדה מקומית.

גיליון 63, יולי 2006