יוסי בר-מוחא, מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל-אביב (מימין), ואבי משולם, בתקופה שבה כיהן כעורך "מעריב" (צילום: "העין השביעית")

יוסי בר-מוחא, מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל-אביב (מימין), ואבי משולם, בתקופה שבה כיהן כעורך "מעריב" (צילום: "העין השביעית")

אגודת העיתונאים בתל-אביב ספגה השבוע ביקורת נוקבת מבית-הדין הארצי לעבודה בשל חוסר תפקודה כארגון עובדים יציג של עיתונאי "מעריב". ביום ראשון האחרון, במהלך דיון שעסק בזכותו של ארגון העיתונאים בישראל להתמודד על תפקיד הארגון היציג של עיתונאי "מעריב" מול האגודה התל-אביבית, גערה נשיאת בית-הדין, השופטת נילי ארד, באגודה התל-אביבית בגלל אי-פעילותה ב"מעריב" והזנחת תפקידה כארגון עובדים. לעמדתה הצטרפו סגן הנשיאה יגאל פליטמן והשופטת לאה גליקסמן, שישבו לצד הנשיאה בבית-הדין.

בכך נתן בית-הדין תוקף לביקורת שמוטחת זה זמן רב באגודת העיתונאים התל-אביבית, ולפיה האגודה חדלה ליזום פעילות מארגנת ולמעשה חדלה לפעול כארגון עובדים. בכל הנוגע ל"מעריב", בית-הדין מצא כי יש ממש בהאשמות אלה.

הדיון בבית-הדין הארצי נקבע בשל סירובה של אגודת העיתונאים בתל-אביב להצטרף להליך שבו פתח ארגון העיתונאים בישראל מול "מעריב" על רקע תוכנית הקיצוצים והפיטורים בעיתון זה. בתחילת שנות ה-90, יש לציין, ייצגה אגודת העיתונאים בתל-אביב את עיתונאי "מעריב" במסגרת הסכמי עבודה קיבוציים שנחתמו מול הנהלת העיתון. לפיכך נדרש בית-הדין לקבוע אם "מעריב" הוא עדיין מקום עבודה מאורגן ואם יש בו, נכון להיום, שני ארגוני עובדים.

עו"ד רועי שניר, בא-כוחה של אגודת העיתונאים בתל-אביב, טען כי האגודה אמנם לא יזמה בשנים האחרונות הסכמים קיבוציים, אך היתה "פעילות קיבוצית" של האגודה למען עובדי "מעריב"; לדוגמה, לפני כחמש שנים, בעקבות גל פיטורים בעיתון. "אגודת העיתונאים לא ידעה על כך [על הפיטורים] במועד", הסביר עו"ד שניר, "ולאחר שנודע לה הדבר הזה לאחר חודשיים, היא יזמה מינוי של ועד עיתונאים ב'מעריב', וזה נוסף להליכים אחרים שיזמה האגודה".

"ארגון עובדים פעיל לא מחכה שיידעו אותו, הוא נמצא בשטח ויוצר מציאות בשטח", הבהיר בית-הדין לעבודה את מהות הפעילות של ארגון עובדים. "[...] כאן אתם הייתם גורם לא יוזם, אלא גורם שהיה צריך לפעול בעקבות פעולה של 'מעריב'". בהמשך, ביחס לקשר הרופף שהתקיים בין ועד העיתונאים ב"מעריב" לבין האגודה, קבע בית-הדין כי "חוסר תיאום בין ועד העיתונאים לארגון היציג משמעו ליקוי בעבודת הארגון היציג.

"נגיע לימינו", התקדם בית-הדין. "'מעריב', כפי ששמענו, נקלעה לקשיים. ישנם הליכים של פיטורים. איפה אתם בתמונה בתור אגודת העיתונאים, הארגון היציג? האדמה רועדת וישנם מהלכים להבראת הארגון, איפה אתם?". עו"ד שניר השיב כי גם הפעם המידע על הפיטורים "הגיע לאגודת העיתונאים מאוחר". לדבריו, "היה מי שהיה לו אינטרס לעצור את המידע מלהגיע לאגודת העיתונאים במועד, ולמנוע את גיוסה על מנת לקדם את ההליך".

"זאת אומרת שאתם לא יודעים מה קורה, ואינכם נמצאים בשטח ואינכם יודעים", ניסח זאת מחדש בית-הדין. "לפי מה שראינו, המצב ב'מעריב' אינו סוד, ואפילו הגיע לתקשורת. [...] יש ארגון יציג ותיק משנת 91', והוא שומע שיש בעיות בעיתון וחשש לפיטורים. האם הוא מחכה, או יוזם פעולה? איפה אתם בשטח? אלא אם השיטה שלכם היא שאתם ממתינים עד שמישהו מהעובדים פונה אליכם? [...] יש עיתון, האדמה רועדת, ואתם מחכים שיפנו אליכם?".

עו"ד שניר נתן לדוגמה את הוועד של עיתון "הארץ" וטען שמולו דווקא יש לאגודה קשר רציף ומתמשך. "חלק מהעניין של ארגון עובדים יציג זה לתת שירות", הוסיף. "מה זה נקרא 'לתת שירות'?", תהה בית-הדין. "הכוונה לפעול בשיתוף פעולה עם הלקוח", השיב עו"ד שניר. "מי זה הלקוח?", הקשה בית-הדין. "במקרה זה העיתונאים ב'מעריב' וכל מי שזקוק לאגודה ומבקש ממנה לפעול", השיב עו"ד שניר. "אדוני אמר משפט שהעיתונאים ב'מעריב' הם לקוח של אגודת העיתונאים?", תהה בית-הדין לנוכח השימוש באוצר מלים מעולם נותני השירות.

בהמשך הדיון הסביר עו"ד שניר כי האגודה נקלעה למצב קשה בטיפולה ב"מעריב" משום שכמה מחברי הוועד בעיתון נטשו אותה והקימו את ארגון העיתונאים החדש "בלי להיוועץ באגודה", כלשונו. "מה אתם עושים במצב הזה?", שאל בית-הדין. "אנשים שלכם בשטח עברו לארגון אחר, אז מה אתם עושים? אתם ארגון העובדים בשטח, מדוע לא יצרתם פעילות בשטח?". "היו נסיונות הידברות ונסיונות ללכת יחד שלא צלחו", השיב עו"ד שניר.

"ארגון עובדים שהוא פעיל ויציג בשטח, המהות שלו והנוכחות שלו והקיום שלו נבחנים על-פי הפעילות הקיבוצית שלו", הזכיר בית-הדין. "ייתכן ארגון עובדים באופן שהוא מכונה כך, אבל בפועל הוא פסק מלהיות ארגון עובדים פעיל, ואז אין ארגון עובדים פעיל בשטח. אנחנו לא התרשמנו שהיתה פעילות קיבוצית אינטנסיבית כשהאדמה רועדת".

בית-הדין ביקר גם את התנהלות האגודה מרגע שהתברר לה כי קם ארגון חדש שפנה לבית-הדין האזורי לענייני עבודה בשם עיתונאי "מעריב". בעוד שהאגודה סירבה להצטרף להליך של הארגון החדש ודרשה לייצג בעצמה את עיתונאי "מעריב", בית-הדין טען כי היה עליה לפעול אחרת. "אתם אמורים לבוא בריצה", קבע. "[...] אתם צריכים להיות כמו מכבי אש, להציל את העובדים. [...], הייתם צריכים לפנות אלינו או לבית-הדין האזורי בתביעה מיידית להכריע בסוגיה". עו"ד שניר השיב כי בכוונת האגודה "לפעול במיידי מול 'מעריב'".

בית-הדין לא קיבל זאת. בהמשך חזר ונזף בית-הדין באגודה על חוסר תפקודה. "ארגון עובדים פעיל הוא בשטח, ולא חי מוועד זה או אחר", הוסבר לבא-כוחה של אגודת העיתונאים בתל-אביב. "הוא מארגן, אם אין ועד, הוא ממנה ועד חדש. לא מחכים שמישהו יבוא ויקרא לו. אין דבר כזה שארגון עובדים פעיל לא יודע על מה קורה. ואין דבר כזה שכשבית-הדין מעיר אותו מתרדמתו ומזמין אותו לדיון, ואתם לא מצטרפים ולא מבקשים להכריע מיד מי הארגון היציג. ברגע שארגון אחר מערער על הארגון היציג שלך, יש פסיקה ברורה לאן הולכים. אם אתה ארגון יציג פעיל בשטח, אתה בא לבית-הדין הארצי בריצה, לא בגררה".

יוסי בר-מוחא, מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל-אביב, ביקש בשלב זה את רשות הדיבור וטען בפני בית-הדין כי יואב ריבק ויאיר טרצ'יצקי, שהיו פעילים באגודה ובוועד ב"מעריב" ואחר-כך הקימו את ארגון העיתונאים החדש, פעלו במטרה לפגוע בקשר בין עיתונאי "מעריב" לאגודה. בית-הדין לא שינה את דעתו. "כשיש ארגון שמערער על הלגיטימיות שלכם, יודעים לאן ללכת. אם אתם רוצים לשתף פעולה, תשתפו פעולה. בכל הזמן הזה יש בעיה, והרושם המתקבל הוא בעייתי בהתנהגות הארגון שלכם", אמר בתשובה לבר-מוחא.

כדי להימנע מהכרעה הציע בית-הדין לאגודת העיתונאים בתל-אביב להודיע שהיא אינה עומדת על כך שהיא הארגון היציג של העיתונאים ב"מעריב", ככל שמדובר בסכסוך זה. לאחר הפסקה והתייעצות הודיע עו"ד שניר כי ההצעה מקובלת על האגודה, וכך נקבע. כעת ישוב הדיון לבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, שם ייקבע אם ארגון העיתונאים בישראל עומד בתנאים המזכים אותו במעמד של ארגון יציג ב"מעריב".

1001-08-12

20066-07-12